השידור נפתח בקליפ ארוך שבו אל ג'זירה מלגלגת על המדיה האמריקנית הקיימת ונעזרת בשני משפטים של הילרי קלינטון משמאל וג'ון מקיין מימין. כך זה נראה:
בארה"ב זה הוגדר כאירוע התקשורתי החשוב ביותר מזה 17 שנה, מאז שרשת החדשות FOX הצטרפה ל-CNN. אבל זה הרבה יותר מעוד כלי תקשורת בים של מדיה. זהו מהלך, שבין השאר, מכה גלים בתוך התקשורת האמריקנית וגורם לה להסתכל על עצמה.
נכתב כאן בעבר על התוכניות של אל ג'זירה לחדור לשוק האמריקני אחרי רכישת CURRENT TV של אל גור בחצי מיליארד דולר. עכשיו זה מתממש והאסטרטגיה מתבהרת. מי שמתלהב ממנה הם דווקא העיתונאים האמריקניים כי הם יודעים את האמת: ערוצי החדשות הקיימים הם לא מה שהם חלמו עליו. אל ג'זירה מדברת בשפתם. לפחות מדברת. מדברת על עיתונות חוקרת, דוקומנטרית, סיקור בינלאומי מקיף יותר מכל ערוצי החדשות ביחד, כתבים ונציגויות ברחבי ארה"ב ובכל העולם. ולא פחות חשוב - מה לא יהיה? בלי דעות פוליטיות, בלי רכילויות, בלי סנסציות זולות.
קודם כל אמריקנית, אחר כך ערבית
ביום עלייתה לאוויר, אל ג'זירה פרסמה מודעת ענק ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת: "האם חדשות לא אמורות לתת לי את עובדות?" הרמז ברור: יש שני ערוצי חדשות מוטים פוליטית במוצהר ואחד שלא מוצא את עצמו בים של סנסציות. לשניים הראשונים קוראים FOX ו-MSNBC ולשלישי CNN.
ערוץ FOX NEWS מצליח ורווחי כי יש מספיק צופים רפובליקנים שמרנים שמזדהים עם הדעות המושמעות בו ואוהבים שאומרים להם את מה שהם חושבים. ערוץ MSNBC לא מצליח כי אין מספיק צופים ליברלים שמאלנים שרוצים לשמוע את מה שהם חושבים. ויש אתUSA CNN. שהוא, להבדיל מ-CNN INTERNATIONAL שאותה רואים מחוץ לארה"ב, שומר על צביון עיתונאי אבל מזגזג ללא הרף. חלק מהניסיונות של הרשת לגלוש לגימיקים ולסנסציות הפכו אותו מושא ללעג.
ואז באה אל ג'זירה. שמוכרת את עצמה בפרומו כהרבה יותר מעמיקה ומעניינת מהמתחרות הישנות. אל ג'זירה מתכוונת להיות קודם כל רשת אמריקנית. התוכן שלה יהיה לפחות 60% פנים אמריקני ו-40% בינלאומי. היא פתחה 12 נציגויות ברחבי ארה"ב והיא פרושה בכל העולם. זה קורה כשברשתות האמריקניות שומעים רק את המילה קיצוצים כבר שנים. עיתונאים ישראלים עוד זוכרים את השלוחות של NBC או CNN בירושלים ובתל אביב. קומות של משרדים, צוותי צילום, אולפנים, שידורים ישירים. כל זה נעלם. הסיקור הבינלאומי בטלוויזיה האמריקנית התכווץ ב-10 השנים האחרונות למינימום ההכרחי. אל ג'זירה אומרת ההיפך – נשקיע בסיקור עיתונאי רחב. העיתונאים האמריקנים מביטים על זה בערגה, אבל הבולטים שבהם עדיין לא קפצו על העגלה למרות שהצ'ק פתוח והיד רושמת.
האם הרשת תחזיר עטרה ליושנה?
רק בחודש יולי האחרון העביר האמיר של קטאר, חאמד בן חליפה אל ת'אני, את השלטון לבנו בן ה-33, תמים בין חמאד אל ת'אני. לא רק שלטון אלא גם חתיכת אימפריה כלכלית. נסיכות עם פחות משני מיליון אזרחים, אבל המדינה העשירה בעולם. הבסיס הוא נפט וגז ולקטארים תאבון עשיר: בעלות בפולקסווגן, בנק ברקליס, קנארי וורף בלונדון, אפילו בחברת הסרטים מירמקס ובקבוצת הכדורגל פריז סן-ז'רמן. וזו רשימה חלקית מאוד. אז מה הפלא שהאמיר שם חצי מיליארד דולר על CURRENT TV רק כדי שלאל ג'זירה אמריקה תהיה הפצה ראויה. כך היא מגיעה ליותר מ-40 מיליון בתים ברחבי ארה"ב.
אנשי תקשורת אמריקנים התחילו להרהר בקול רם על "איך יהיה לעבוד בלי חרב הקיצוצים על הצוואר כל הזמן?" ועוד כשמבטיחים להם יד חופשית ועיתונות איכותית. "הרעיון של שידור בלתי תלוי תופס תאוצה", אמרו כמה ורמזו לבעייתיות בערוצים הקיימים. אחרים אפילו השוו את זה לשידור ציבורי והזכירו כמה רשת הטלוויזיה הציבורית PBS נאנקת תחת תקציב דל.
אז האם במימי המפרץ נולדו הפילנתרופים שחרטו על דגלם להחזיר עטרה ליושנה לטלוויזיה האמריקנית? או שמדובר פה בהטעיה מתוחכמת ויקרה?
דוגמא טובה היא שידורי המהפכה המצרית. קטאר הלוותה 8 מיליארד דולר למצרים אחרי הדחת מובארק. 22 עיתונאים שעבדו בשירותה בקהיר התפטרו בימים האחרונים אחרי שסירבו להוראות מדוחה לתת יחס מועדף לאחים המוסלמים בשידורי הרשת. המתפטרים דיברו בין השאר על פתחון פה של שעות שהאחים המוסלמים קיבלו ללא הצדקה. האם באל ג'זירה אמריקה לא יהיה זכר לאג'נדה הקטארית? ואם לא – עד מתי?
המפרסמים העדיפו לא להצטרף
לכן לא הכול וורוד. הניסיונות לגייס "תותחים" מהטלוויזיה האמריקנית לא צלחו. מי שקפץ על העגלה הם כמה עיתונאים שהחזיקו בעבר בתפקידי טלוויזיה בינוניים וכיום הם מחוסרי עבודה. אם זה ג'ון סיגנטלר, שהיה מגיש חדשות משני ברשת NBC והועזב לפני כמה שנים, או דיויד שוסטר, שעבר בכל שלושת ערוצי החדשות הגדולים, אבל לא נשאר באף אחד. אלה הם המובילים ואיתם עוד כמה פרצופים חצי מוכרים שהיו בעבר ב- CNN או בתחנות כאלה ואחרות.
אז זה יהיה ניסוי מעניין. מעניין ויקר. הצופים האמריקנים יצטרכו לגלות הרבה בגרות כדי לתת לזה צ'אנס, העיתונאים האמריקנים יבחנו בשבע עיניים אם הומצא כאן הגלגל מחדש והקטארים לא עושים רושם שמפריע להם לממן את החגיגה.