אוקראינה מדממת אבל לא נופלת

האזור נקרא "מיידן". כיכר מרכזית בלב הרחוב הראשי. מין "שאנז אליזה" של קייב. כן, הם רוצים להיות אירופים שם. הם לא מהססים לומר זאת. הגענו לראשונה בשעת ערב. חשוך מאוד, ריח כבד של עשן ממדורות מאולתרות. הקור מתחת לאפס. נחילים של אנשים צועדים בשקט, מביטים על אלפי זרי פרחים שמונחים שם, בריקדות שעדיין נשארו, תמונות של חללים ונעדרים והרבה הרבה נרות דולקים בכל הצבעים. אווירת דכאון, מוות, עצב. שטח עצום בעיר יפה ומתפתחת שנראה כמו שדה קטל. יש משהו מאווירת סוף העולם בעיר שפתאום הופכת שדה קרב. זה היה בביירות, זה היה באחד עשר בספטמבר בניו יורק, זה ב-2014 בקייב.

בלב הכיכר במה גדולה עם מערכת הגברה ומסך גדול. כרוז מציג אנשים שעולים בשרשרת ומדברים לקהל. מדברים על דמוקרטיה, על ההיסטוריה של אוקראינה, על עצמאות. ומדברים אל פוטין – למה אתה מנסה לחצות את אוקראינה? למה אתה מתערב? כשהדובר מתלהב מאוד מצטרפים אליו בקריאות. אנשים מבוגרים וקשיי יום ביחד עם צעירים אופנתיים וילדים קטנים. כולם עולים ברגל לכיכר וזה נמשך מסביב לשעון ללא הפסקה. גם באמצע הלילה הם עולים לבמה, הרמקולים צווחים ואנשים מריעים. צעקה שלא נגמרת.

שני שמות מעוררים שם תיעוב. ינוקוביץ', ששדד את המדינה ונתן את ההוראה לפתוח באש וכמובן פוטין. "זו לא רוסיה, זה פוטין", מסבירים כולם. הם מאשימים אותו אישית. אוקראינה נמצאת בוואקום מסוכן. ינוקוביץ' נזרק מהמדינה והשאיר אחריו את האחוזות, אוסף המכוניות והשלטון. בעוד שלושה חודשים אמורות להתקיים בחירות. בינתיים אין משטרה מתפקדת, אין ודאות פוליטית ויש חיילים רוסים בחצי האי קרים. פוטין גם בוחש בפוליטיקה המקומית. צבעו של הנשיא הבא יקבע את גורל היחסים עם רוסיה.

במשרדו של יושנקו במרכז קייב אבטחה כבדה. בפנים קיר מלא תמונות של בני משפחתו. הוא מצביע על תמונת אמו, אחר כך אביו וילדיו. "אין פה פשרות", הוא פוסק, "זה או פוטין או אירופה. ואנחנו רוצים אירופה". יושנקו לא בוחל בכינוי שרבים במיידן משתמשים בו עכשיו: "פוטין הוא כמו היטלר". הוא גם שולח אזהרה: "פוטין חשב שבמזרח אוקראינה יחכו לו עם פרחים כמו שחיכו להיטלר, אבל אף אחד לא פגש אותו עם פרחים, לא בקרים ולא בדנבס ולא בחרקוב."

>> צפו בראיון המיוחד של יעקב אילון עם ויקטור יושנקו