בשנים האחרונות המטרה הזו נקראת הנשיא ברק אובמה וכל מה שהוא מייצג. תוכנית אחר תוכנית, מנחה אחר מנחה, הם משתלחים באובמה עם סיסמאות דומות שמוכתבות מראש משולחנו של המנכ"ל הכול יכול. הדברים תועדו כבר בתחקירים ובסרטים דוקומנטריים ועם זאת כבר 17 שנה פוקס ניוז רצה עם הסלוגן FAIR AND BALANCED.
לעיתים זה גובל בגיחוך ממש, אבל מבחינת הרייטינג זה עובד. פוקס ניוז הוא ערוץ "החדשות" המוביל מבחינת היקף הצפייה. בלילות הבחירות הוא המנצח. את CNN הוא משאיר הרחק הרחק מאחור על בסיס יומי. בדיקה מעמיקה יותר בנתוני הצפייה שלו מראה שזה ערוץ המשוכנעים. תוכניות הדגל שלו, בהגשת ביל אוריילי ושון האניטי הן תוכניות של רפובליקנים עבור רפובליקנים. לפי מכון המחקר PEW 78% מצופיו של האניטי מגדירים עצמם "שמרנים". 69% מצופי אוריילי רואים עצמם ככאלה.
מה קורה כל ערב? השניים האלה טובחים בנשיא אובמה ובדמוקרטים הליברלים וצופיהם מריעים. במספרים עירומים אלה הן תוכניות החדשות הנצפות ביותר. הרבה יותר מאלה של CNN. לאלה שאינם צופים בפוקס ניוז נסביר שלא מדובר כאן במהדורת חדשות, אלא במנחה שיושב באולפן ומרצה לצופים את דעתו על ענייני היום בלשון בוטה ותוקפנית שלא בהכרח קשורה באופן הדוק לעובדות. אבל הצופים מאוד מסכימים – כי הם מלכתחילה שם כדי שישמיעו להם את הדעות האלה. אלה הדעות שלהם.
הליברלים לא רואים טלוויזיה כמו השמרנים
פוקס ניוז הכניסה את ערוצי החדשות בארה"ב לדיכאון מתקדם. MSNBC, רשת החדשות של NBC, הרימה ידיים ושינתה את פניה לחלוטין. אם פוקס ניוז הם השמרנים הרפובליקנים, אמרו שם, אנחנו נהיה הליברלים הדמוקרטים. עכשיו MSNBC הם אותו דבר כמו פוקס רק ההיפך. לצערה של MSNBC, הקהל הליברלי לא נאמן ולא מתייצב בהמוניו כמו הקהל השמרני.
CNN, שחרטה על דגלה עיתונות מקצועית, הידרדרה ברייטינג תוך שהיא מנסה להסביר שאלה לא "חדשות" שם בפוקס ניוז. לפני שנה הגיע ג'ף צוקר לנהל את CNN. הוא האיש שאמור להוציא את CNN מהדיכאון הזה. השבוע, באופן יוצא דופן, צוקר תקף בפעם הראשונה את רוג'ר איילס, לאחר שזה אמר בריאיון שחצני ש-CNN צריכה לתלות את הנעליים ולצאת מעסקי החדשות כי אין לה מה לחפש שם. צוקר ירה בחזרה: "המפלגה הרפובליקנית מנוהלת ממשרדי פוקס בתחפושת של ערוץ טלוויזיה." והוסיף: "כל הריאיון הזה נועד להסיט תשומת לב מהספר".
שרמן הוא עיתונאי שמסקר את התקשורת האמריקנית כבר 10 שנים. השורה התחתונה שלו: "פוקס ניוז הוא מכונה פוליטית שמעסיקה עיתונאים". התיאורים של איילס אינם מחמיאים בלשון המעטה. מביטויים אנטישמיים כלפי אחד מיריביו, דרך כסף שהציע לאחת העובדות תמורת סקס ועד טרור נגד מי שחורג מהקו.
איילס, 73, הוא חיה פוליטית וחלק בלתי נפרד מהמכונה הפוליטית הרפובליקנית. לפני פוקס הוא היה איש התעמולה הקרוב של כמה נשיאים רפובליקנים: ניקסון, רייגן, בוש האב. זה לא שהוא איש תקשורת פוליטי. הוא פעיל פוליטי שנכנס לתקשורת. לטענת שרמן, איילס עשה זאת מתוך מניעים ברורים – להשפיע פוליטית על דעת הקהל. "אני אחליט מי הנשיא הבא" הוא מצוטט בספר כמי שאמר באחת ההזדמנויות.
שרמן טוען שכבר לפני שנים רבות איילס ביטא בפירוש את שאיפתו ליצור כלי שיארגן את המפלגה הרפובליקני באופן יעיל והכלי הזה יהיה טלוויזיה. "במשך 17 שנה הוא רק מנסה להסתיר את זה מהאמריקנים", אמר שרמן. הוא מתאר שיטות פעולה מאפיונריות. יש לאיילס אימייל מוסווה בשם אחר, שדרכו הוא נותן הוראות פוליטיות למגישי התוכניות. אם זה יודלף חלילה – יוכל להכחיש. כשהוא אומר דברים נוראיים בחדרי הישיבות, תמיד נמצאת לידו העוזרת שלו, ג'ודי לטורזה. מיד כשאיילס פולט איזו פצצה היא תגלגל עיניים ואז במופגן תרשום מי בדיוק נמצא בחדר. שאף אחד לא יחשוב להדליף. במקרה מסוים, אמר אחד מאנשי פוקס בחצי בדיחה: "צריך לכתוב ספר על המקום הזה". הוא קיבל מיד טלפון שקרא אותו לסדר.
אז דווקא כן נכתב ספר על המקום הזה. כמכת נגד לספרו של שרמן לקח איילס את מיודעינו זאב חפץ שיכתוב בעבורו ביוגרפיה ידידותית. זאב חפץ, יליד ארה"ב, היה ראש לשכת העיתונות הממשלתית בתקופת מנחם בגין. אח"כ חזר לארה"ב. הביוגרפיה נקראת OFF CAMERA. הספר לא זכה להתעניינות רבה.
איילס טוען שגייב שרמן שמאלני ורודף אותו ממניעים פוליטיים. הוא מכחיש בתוקף את התיאורים הלא מחמיאים. כך או כך, פוקס ניוז מכניסה כמיליארד דולר בשנה לחברת האם שלה "פוקס המאה ה-21". הבעלים, רופרט מורדוק, בוודאי מרוצה גם מהקו הפוליטי. מה שהיה הוא שיהיה. שמעתי לא מעט ישראלים רואי שחור-לבן, שאומרים "פוקס ניוז? הם בעד ישראל". כדאי לזכור שפוקס ניוז הם קודם כל נגד אובמה ואח"כ בעד המפלגה הרפובליקנית. אם משהו ישתנה לכאן או לכאן, גם השידור יבוא בעקבותיו. זה לא באמת חדשות - זו פוליטיקה.