כבר משחר נעורינו ידענו לצטט את המספר "50% מתגרשים" ועם השנים אנחנו בטוחים שזה רק עולה. זה המספר שבא מאמריקה ואותו אימצו כנראה בהרבה מקומות אחרים. גם האמריקנים משוכנעים שזו הסטטיסטיקה שלהם, אלא שהיא לא נכונה. שיעור הגירושים נמצא דווקא בירידה. על הנסיבות סביב המספרים האלה מתנהל לאחרונה דיון בין חוקרים, אבל הוא לא מצליח לחדור את הקיר ולהגיע אל התודעה הרחבה. כולם בטוחים שלפחות 50% מהזוגות המתחתנים מתגרשים ושהשיעור הזה עולה כל הזמן.
פרופסור ג'סטין וולפרס ממכון ברוקינגס ומאוניברסיטת מישיגן משוכנע שהמספרים בירידה. הוא מסביר שיחסית קל לעקוב אחרי הנתונים כי לכל גירושים יש מסמך, אבל הוא מודע לכך שהשוואות לאורך עשרות שנים אינן פשוטות והמשתנים רבים. עם זאת, כשהוא לוקח בחשבון את כל הנתונים הוא מגיע למסקנה ששיעור הגירושים באמריקה נמצא בירידה בשלושים השנה האחרונות. ב-1981 הגיע שיעור הגירושין לשיא של 5.3 מקרי גירושין לכל 1,000 איש. ב-1990 זה ירד ל-4.7 והמשיך לרדת ל-3.6 בשנת 2011, השנה האחרונה שנמדדה עד כה. כלומר מספר הגירושים ירד בכ-24%. הסיבה שהגירושים נספרים כך נעוצה בעובדה שמדובר בספירת הלשכה לסטטיסטיקה של אמריקה שמודדת הרבה דברים ביחס לאלף תושבים.
אתם יושבים? מסתבר שתוכניות ריאליטי לא נאמנות למציאות
קלייר קיין מילר ציטטה השבוע ב"ניו יורק טיימס" כמה קלישאות על גירושים מהתקשורת האמריקנית. למשל, כאשר השחקנית גווינית' פאלטרו והזמר כריס מרטין הודיעו על סיום נישואיהם דיווחה רשת הטלוויזיה ABC ש"זו עוד דוגמא לכך ש-50% מהנישואים מסתיימים בגירושין והמספר עולה". במקרה אחר, בו רשת כבלים חנכה תוכנית ריאליטי על גרושים וגרושות, הכריז אחד ממנהליה ש"זו דרכנו להתייחס למצב ש50% מהזוגות הנשואים מגיעים אליו".
יש כמובן הרבה גורמים שמשפיעים על המספרים האלה. למשל, אנשים עושים פחות פשרות ומחפשים להתחתן מאהבה. זוגות חיים ביחד לפני הנישואין ומקטינים את אלמנט ההפתעה. מסתבר שהשכלה משחקת תפקיד בסטטיסטיקה הזו. בקרב בעלי תואר אקדמי שיעור הגירושין הרבה יותר נמוך. מאלה שהתחתנו בתחילת שנות אלפיים רק 11% התגרשו עד שנת הנישואין השביעית. בקרב בעלי השכלה נמוכה הנתון גבוה הרבה יותר.
בכל אופן, בפעם הבאה שבאיזו שיחת סלון מישהו יזרוק את המספר "הידוע" ש-50% מהזוגות מתגרשים תאמרו לו שהוא תקוע בשנות השמונים.