האח הגדול, גירסת המציאות

צמד הצ'צ'נים שהניחו את המטענים בקו הסיום של מרתון בוסטון לא היו נתפסים כל כך מהר, לולא היו פרצופיהם מתגלים בצילומי וידאו של חנויות סמוכות. בבוסטון זה נעשה על בסיס מצלמות פרטיות שהוצבו שם למטרות אחרות לגמרי, אבל ישנן ערים בעולם בהן המצלמות נמצאות דרך קבע, עוקבות אחרי המתרחש, ומי שעוקב היא הרשות המקומית.

תמונות המפגעים בבוסטון, כפי שנקלטו במצלמות הפרוסות בבוסטון | צילום: רויטרס

בלונדון למשל, כמות המצלמות נעה בין 2 ל-4 מיליון. כלומר, מצלמה אחת על כל 30 תושבים. והרשויות בהחלט עושות בהן שימוש. בסדרת הפיגועים בלונדון ב-7 ביולי 2005 הצליחו תוך כמה שעות לאתר את כל המחבלים ואת המסלול שהם עשו בתחנות הרכבת. גם במהלך המהומות בלונדון בקיץ שעבר, הצליחו לאתר את כל הפרחחים והבוזזים בעזרת הצילומים שגם הוצגו לאחר מכן בבית המשפט.

"אלפים מהמצלמות בלונדון הן שלנו", אומר ערן דותן, מנכ"ל ויג'ילנט טכנולוגיות, המתמחים בטלויזיות המעגל סגור, "חוץ מלונדון, אנחנו מרושתים בעשרות ערים ברחבי העולם, בהן ניתן לעקוב כמעט אחרי כל אדם. ברישות נכון, אי אפשר לברוח. זה כמו מסוק שעוקב אחריך לכל מקום. אתה עובד ממצלמה למצלמה והאדם תמיד נשאר בתמונה".

ויג'ילנט טכנולוגיות חזקה כאמור באנגליה, אבל יש לה גם פרויקטים ענקים באפריקה ובמזרח אירופה. "אנחנו עובדים במה שנקרא התחום הגבוה", אומר דותן, "כלומר, לא מדובר על מסעדות שרוצות להשגיח על המטבח והכניסה, אלא על ערים שלמות, שם צריך לפרוס מאות ואלפי מצלמות כדי להיות מרושת".

מה האפשרויות בעיר מרושתת מצלמות מבחינת הרשויות?

דותן: "האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות, תלוי עד כמה אתה מרושת"

"אתה יכול למשל, במקרה של פשע, לחזור אחורה בזמן ולעקוב אחרי הפושע עד שהוא חוזר לנקודה ממנה הוא ייצא", אומר דותן, "אפשר להגדיר איזור בו אם מישהו עוצר ליותר מעשר שניות, המערכת תתריע לך, או איזור בו מותר ללכת רק לכיוון אחד, אם מישהו הולך לכיוון השני, מתקבלת התראה ואתה מסתכל מה קרה שם, אפשר למצוא רכבים, גם בעיר ענקית, רק לפי המספר לוחית רישוי שלהם. ככל שאתה יותר מרושת, עם יותר מצלמות, כך האפשרויות גדלות. המערכות יכולות לסמן באופן אוטומאטי אירועים חשודים ולהתריע לתשומת ליבו של הבקר בחדר השליטה".

יש לא מעט חברות ישראליות שעובדות חזק בתחום, גם בעולם. חברת NICE מערכות למשל, חברת טכנולוגיה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבות, לה סניפים בכל העולם. NICE רישתה את בניין הפרלמנט ההודי, ואת עיר הנופש הרוסית סוצ'י, שתארח את אולימפיאדת החורף בפברואר 2014, ואמורה לארח כמה משחקים בשלב הבתים של מונדיאל 2018. מאות מצלמות של נייס פרוסות גם באתרי תיירות עולמיים כמו מגדל אייפל.

ראשון לציון- 1000 מצלמות בתכנון

בארץ המובילה התחום היא העיר ראשון לציון, בה פרוסות לא פחות מ-200 מצלמות שמעבירות מידע למוקד עירוני, פרויקט בו הושקעו 25 מיליון שקלים. הכוונה להרחיב את המעגלים עד ל-1000 מצלמות. מדובר בפרויקט המצלמות הנרחב ביותר בישראל ובעל הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. "היוזמה היתה של ראש העיר דב צור", אומר מוטי נחמני, מנכ"ל החברה העירונית לבטחון, השייכת לעירית ראשון לציון, "מתוך כוונה להפוך את ראשון לציון לעיר חכמה ואת רחובותיה לבטוחים יותר לתושבים".

חדר הבקרה בעיריית ראשון לציון. השקעה של 25 מיליון שקלים. תצלום: גיל רוטשילד

ההחלטה על מיקומן של המצלמות התקבלה לאחר תהליך בשיתוף גורמי הביטחון: המשטרה, כיבוי האש ופיקוד העורף, כדי לסמן את האתרים החשובים לתיעוד. נחמני מוסיף כי העובדה שהחומר יועבר על גבי סיבים אופטיים מבטיחה איכות גבוהה מאוד, שתאפשר זיהוי פנים ולוחיות רישוי, וכן הפקת ראיות. כמו כן, למצלמות תהיה יכולת כריזה בזמן אמת. "היות ומדובר במערכת של סיבים אופטיים, אנחנו עובדים עכשיו גם על הנדבך הבא, אינטרנט בבתי הספר ואפשרות של למידה מרחוק, כלומר, לא מדובר רק במערכת של פיקוח ובקרה".

"בשלב זה המערכת נותנת בעיקר אינדיקציה של לחצי תנועה, תאונות, זיהוי מפגעים בטיחותיים ותברואתיים ואפשרות לתת מענה בזמן אמת ", אומר נחמני, "לשמחתינו עוד לא נתקלנו בפשע של ממש. אבל ברור לי שגם זה יגיע. שינסו לפגוע בילד, המערכת תזהה את זה מבעוד מועד, ונוכל לשלוח ניידת כדי למנוע את הפשע".

אילת היתה העיר הראשונה שהציבה מצלמות מעקב בשנת 2004 במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות". הממשלה החילה את המודל בשנת 2006 על עוד 12 ערים, ואילו המשרד לביטחון פנים הרחיב בשנת 2009 את הפרויקט לעוד 69 רשויות.

בתל אביב החלה מוטורולה סולושנס השנה בהטמעת עשרות מצלמות במסגרת פרויקט עיר בטוחה. המערכת אמורה לספק מענה כולל לניהול העיר, הן בעתות שגרה - לרבות התקהלות חשודה, אירוע אלימות בפועל, פריצה לגן ילדים, והן בעתות חירום - כולל מקרים של נפילת טיל, מלחמה, רעידת אדמה ועוד. המערכת מסוגלת לנתח צילומי וידיאו ולספק התרעות אוטומטיות לאירועים חריגים. בשלב הראשון של הפרויקט, שיסתיים בחודשים הקרובים, יוצבו עשרות מצלמות בשכונות נווה שאנן, התקווה, שפירא וביפו. זאת, בנוסף לרישות המצלמות שכבר קיימות ברחבי העיר, לרבות מצלמות הרמזורים.

"אדם שיוצא למרחב הציבורי לא אמור לאבד פרטיות"

אבל ישנה כמובן ביקורת רבה על שיטה זאת של שליטה ובקרה מצד הרשויות. סוגיות של פרטיות, ובלבול בין מרחב פרטי וציבורי עלו בשנים האחרונות לכותרות עם ריבוי המצלמות והשימוש בהן מעבר לפתרון בעיות עירוניות קלאסיות כמו לחצי תנועה ומפגעים תברואתיים. הקליניקה לזכויות אדם הפועלת בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, ערכה ב-2011 בדיקה וגילתה ששמונה עיריות פועלת על דעת עצמה בהפעלת המערך, באיסוף הנתונים ובשמירתם, זאת ללא נהלים ברורים. האגודה לזכויות האזרח בישראל טוענת שמחקרים רבים מלמדים על שינוי בהתנהגות ואיכות החיים של אנשים שנמצאים תחת מעקב מתמיד, שינויים ששקולים לפגיעה באוטונומיה ובחירות האישית.

עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח אמר לפני כשנה: "המשטרה מקימה מנגנון מעקב פולשני ומסוכן ללא סמכות חוקית ובלא פיקוח ציבורי. בנוסף לכך, מעבירה המשטרה את הסמכויות לעשרות רשויות מקומיות וממנה אותן להיות 'קבלן משנה' לביצוע משימות מעקב שחורגות מסמכותן. אדם שיוצא למרחב הציבורי לא אמור לאבד את זכותו לפרטיות".

דב צור, ראש עיריית ראשון לציון. "עומד מאחורי הפרויקט" | צילום: באדיבות עיריית ראשון לציון

"בנינו את כל המערך מול רמו"ת, הרשות למשפט וטכנולוגיה, ומול החוק", אומר נחמני בתגובה, "איפה מותר לשים מצלמות, מה הזווית צילום, למי מוציאים את החומר, איך מוציאים אותו, כמה זמן אפשר לשמור חומר מצולם. יש נוהח מחייב ואנחנו עובדים על פיו. כמו כן, המערכת מזהה אוטומאטית מקומות פרטיים, כמו דירות, ושמה מסך שלא מאפשר לבקרה לראות מה קורה בפנים".

"יש חוקים בהתאם למדינה בה אנחנו מציבים את המצלמות" אומר דותן, מנכ"ל ויג'ילנט, "בארץ, למשל, אסור להקליט סאונד, רק תמונה. במקומות אחרים, יש יותר חופשיות. יש רגולציה שלמה לגבי מה מותר ואסור, ובכל מדינה האגרגטור שאנחנו עובדים מולו, מביא איתו את החוקים ופועל על פיהם".