חסן רוחאני. טוב או רע ליהודים?

"נראה פה ושם הקלה, אבל לא בדברים הבסיסיים: זכויות אדם, חופש דיעה וביטוי, בחירות" | צילום: רויטרס

בחירתו של חסן רוחאני לנשיאה החדש של אירן הותיר את הציבור הישראלי מבולבל. מצד אחד המועמד ה"מתון" נבחר. מצד שני, גם הוא נבחר בברכתו של חמינאי, המנהיג העליון שעמדתו בנושא הגרעים האירני ידועה. וגם הוא נתפס בעבר באמירות שליליות על ישראל.

אז מה בעצם המשמעות של בחירתו? "המשמעות היא שהעם באיראן רוצה שינוי", אומר פרופסור מאיר ג'בדנפר, מומחה לפוליטיקה של אירן מבית ספר לאודר לממשל בבינתחומי הרצליה. "העם האירני רוצה כלכלה טובה ויחסים טובים עם העולם והדברים האלה יותר חשובים מהתכנית הגרעינית. זה לא שהעם מתנגד לתכנית הגרעין. הם רוצים אנרגיה אטומית, אבל גם יחסים טובים עם העולם שזה אומר לעבוד מול הקהילה הבינלאומית, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לא לאיים על כל המדינות כל הזמן ובטח שלא להכחיש את השואה".

"היריב הגדול של רוחאני בבחירות אמר: 'חייבים להמשיך עם הסטטוס קוו, אנחנו חזקים, המערב מפחד מאיתנו'. וההצבעה מעידה שאנשים ממש ההתנגדו לאמירה הזאת".

"זה קשור בעיקר לסנקציות. גם קשור למדיניות של אחמדיניג'אד שנתפס כבנאדם תוקפני שמבודד את אירן ועושה שם רע למדינה. האירנים מרגישים את זה, היום דרכון אירני הוא רע ומשפיל. אפילו הלבנונים דורשים מהם ויזה מיוחדת, והם מקבלים מהם כסף לחימוש החיזבאללה".

האם רוחאני יעשה צעד אופרטיבי עם כניסתו לתפקיד?

"נראה לי שהוא היה רוצה, השאלה אם ייתנו לו. לחמינאי היתה את האופציה לא לתת לו לנצח, לזייף את התוצאות. סביר להניח שהוא נתן לו לנצח במודע. הוא ראה שמצב הכלכלי ממש על הפנים, וגם הוא מבין שצריך שינוי. אז יכול להיות שהוא ייתן לרוחאני את התמיכה כדי לשנות כמה דברים במיוחד ביחסים של איראן לסוכנות בינלאומית לאנרגיה אטומית".

"מה שברור הוא שמילים יפות לא יספיקו. יש קונזצוס עולמי נגד אירן. של מדינות המפרץ הפרסי, אירופה וכמובן ארה"ב וכולם כבר עייפים מאירן. אז מילים יפות לא יספיקו. הוא יצטרך מעשים במיוחד ביחסים של אירן עם סאבא. הרי יש שאלות שאירן לא עונה עליהם, ואם זה לא ישתנה, גם הרוסים יפנו להם עורף".

מה לגבי ישראל?

"אחמדיניג'אד היה נכס הסברתי ועשה עבודה טובה בתוקפנות שלו. עכשיו יש מישהו שמדבר דיפלומטית" | צילום: רויטרס

"בישראל יצטרכו לשנות את הנרטיב כשמדברים על אירן", אומר ג'בדנפר, "כי אחמדיניג'אד היה נכס הסברתי ישראלי ועשה עבודה נהדרת בתוקפנות שלו והכחשת השואה. עכשיו יש מישהו שמדבר דיפלומטית. אם ישראל תמשיך להגיד שכל האופציות על השולחן, בעולם יראו את האירנים כצד שמעונין במו"מ וישראל בצד המאיים והתוקפני. לכן כדי לשנות את התכנית הגרעינית של אירן חייבים לחזור לדיפלומטיה".

"בשורה התחתונה, מצבם של האירנים השתפר"

ד"ר סולי שאהוור, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניבסיטת חיפה הרבה פחות אופטימי. "הגרעין האיראני ימשיך באותו מתווה ואותה מדיניות של השגת הטכנולוגיה בשלמותה. אולי בניואנסים תהיה גישה יותר מתונה כלפי המעצמות וסאב"א, אבל אירן לא תוותר על הזכות שלה. רוחאני אמר לפני הבחירות ואמר את זה גם כשהיה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית. האירנים אלופים בללכת על החבל הדק. תוך כדי המשא ומתן בוחנים איפה הקווים האמיתיים ואיפה הצד השני עלול להחליט לתקוף. אין להם שום סיבה להביא עליהם התקפה אמריקאית".

"איראן רואה בתכנית הגרעין זכות לאומית והיא תשאף להמשיך בזה. אז תהיה פחות עמדה קשוחה ומתלהמת ויותר עמדה פייסנית ושיחות, אבל אל תטעו, דרך זה הם ישיגו הרבה יותר. הרי באיזשהוא מקום המערב, שגם רוצה לחדש את היחסים עם איראן מבחינה כלכלית, מחפש סולם לרדת מהעץ, וייתכן שעלייתו של רוחאני לנשיאות נותנת להם אפשרות למצוא סיבה להקל בסנקציות ולחדש את היחסים, כמובן בתמורה לויתור כזה או אחר מהצד האירני".

"לגבי העם האירני, כל שינוי מהמצב הקיים הוא טוב", מוסיף שאהוור, "כשאתה נותן לבנאדם לאכול לחם יבש ואז מוסיף מים הוא יהיה שמח, אבל הוא עדיין אוכל לחם יבש. אז נראה פה הקלה ושם הקלה, אבל לא בדברים הבסיסיים: זכויות אדם, חופש דיעה וביטוי, התאגדות, בחירות חופשיות, ולא ועדה שמאשרת מתוך 700 מועמדים רק שמונה ואינספור דוגמאות אחרות מהחיים הקשים באירן".

"אירן מבודדת ועמוסת סנקציות והסיבה שדרכו נסללה לנשיאות היא התקווה והציפיה שתהיה תמורה בצורה של הקלות כל שהן בהיבט הכלכלי והבידוד האיזורי. בשורה התחתונה, מצבם של האירנים השתפר לעין ערוך, אחרת לא היו נותנים לו לנצח. הרי יש אנשים שהם הרבה יותר מליבת המשטר שיכלו להתאים לתפקיד. אבל אל תטעו, רוחאני הוא גם איש אמונו של חמינאי, וסללו את דרכו לתפקיד בכך שהיה מועמד יחיד של המחנה המתון, מול 4 מתמודדים מהמחנה השמרני. הבחירות לא זויפו ומכאן אני מסיק שהמנהיג הגדול ביקש שהוא ייבחר".