באיזה מדינה מעשנים הכי הרבה?

בענייני עישון במאה העשרים ואחת חלוצת השינוי היתה ניו יורק. זה היה קשה אבל זה קרה והיום שוקל מייקל בלומברג ראש העיר עוד להחמיר את החוק מעבר לאיסור לעשן בפארקים ובחופים ולבקש מכל בניין בניו יורק שיציין אם אפשר לעשן בו או לא. הקנס על עישון במקום אסור בתפוח הגדול הוא 250 דולר. לא כולל מיסים.

אבלל כל מעשן יודע שהכי כיף לעשן בטורקיה. לעשן ולשחק שש-בש. מחצית מהגברים הטורקים מעשנים והמדינה צורכת 100 מיליון סיגריות ביום. הקנס לאדם פרטי שמעשן במקומות ציבוריים או במסעדות הוא זול יחסית- 69 לירות טורקיות אבל הקנס המשמעותי הוא לבתי עסק שמפרים את החוק 3,300 דולר.

גם צרפת וספרד היו מאז ומתמיד גן-עדן למעשנים. אסור לעשן בשתיהן במתקני בריאות אבל בשאר המקומות כמו מוסדות חינוך ומשרדים מוקצים אזורים מיוחדים למעשנים. בכל זאת, אי-אפשר לגמול את הספרדים גם מסייסטה וגם מניקוטין. הקנס ובצרפת הוא 450 יורו, לא פחות, ובספרד על עבירה ראשונה משלמים שלושים יורו אבל שימו לב מה קורה אם נתפסת מעשן שלוש פעמים. בפעם השלישית- מאה אלף יורו קנס.

ביפן לדוגמא, אחד השרים בממשלה בעבר היה בעל חברת טבק ולכן לקח ליפנים הרבה זמן לאסור עישון במקומות מסויימים. היום אם תעשנו שם היכן שאסור תשלמו 100 יין יפנים.

ואצלנו - מקומות העישון מצטמצמים, והקושי לאכוף את האיסור הוא לרוב בברים ובמסעדות. ועם כל זה שהמחיר של קופסת סיגריות מאמיר כל הזמן, הקנס בשקלים פתאום נשמע יותר זול. – 1000 שקלים.

ובסופו של דבר זה כנראה גם עובד. בארצות הברית ירדה צריכת הסיגריות בשנתיים האחרונות בכארבעים אחוז.