"מדינות אירופה בורחות מתעודת הזהות הביומטרית"

פיילוט המאגר הביומטרי יצא היום לדרך. הוא יימשך כשנתיים, שבמהלכן תונפק תעודה חכמה שתכיל שבב אלקטרוני עליו יהיו צרובים פרטים, תמונה וטביעת אצבע. בסוף תקופת הפיילוט, הממשלה תחליט האם להחיל את החוק על כל אזרחי המדינה. אם יוחלט לבטל את המאגר, יושמדו כל הנתונים שנאספו בו.

"בניגוד לכרטיס אשראי, את טביעת האצבע שנגנבת אי אפשר להחליף" | צילום: John Moore, GettyImages IL

בדקנו מה מקובל בעולם בתחום הזה? "כיום אין אף מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע ביומטרי ללא הסכמה של אזרחי המדינה", אומרת ד"ר קרין נהון מהאוניברסיטה העברית, חברת סגל באוניברסיטת וושינגטון ומומחית בתחום ומוסיפה, "מקסיקו וספרד מתחילות להפעיל משהו דומה, אבל מדינות דמוקרטיות הולכות לכיוון השני. הן בורחות מזה. גרמניה ביטלה, הולנד ביטלה, צרפת ביטלה. הן מריחות את הסכנה ויורדות מזה. אירופה בורחת מהמאגרים הביומטריים כחלק מחובה של תעודת זהות".

על פי נהון, בהונג קונג יש תוכנית חובה ביומטרית לתעודת זהות לכלל האוכלוסיה, אבל שם אין מאגר ממשלתי ביומטרי קבוע אלא מאגר זמני שנועד להפקת התעודה. מיד לאחר הנפקת התעודה הנתונים נמחקים.

על פי הניתוח שלה קיימות מדינות אשר בעלות מאגרי מידע ביומטריים למטרות ספציפיות. מאגרי מידע שכאלה הם רבים יותר מכיוון שהם כוללים אחוז קטן באוכלוסיה או סקטור והן בדרך כלל בגדר חובה. דוגמאות לאלו ניתן למצוא במאגר ה- DNA באנגליה שכולל חשודים בפלילים שהם כ-5.2% מהאוכלוסיה, מאגר IAFIS של ה- FBI האמריקאי שכולל חשודים, מאגרים של זרים המבקשים אשרה או מקלט כמו בארה"ב, האיחוד האירופי וצרפת.

"מה שרוצים לעשות בארץ זה שכל האזרחים יהיו חייבים לתת טביעות אצבע ותווי פנים למאגר כדי לקבל תעודת זהות. זאת פגיעה בפרטיות ובבטחון של אנשים. אפשר לעשות בזה שימושים לא ראויים. מי יודע מי יהיה שר הפנים בעוד עשר שנים, בעוד עשרים שנה? המאגר יאפשר לזהות יחידים בסיטואציות שונות. מפחיד לאן אפשר לקחת את זה".

"בנוסף, אם המידע הזה יגנב, אתם בבעיה. בניגוד לכרטיס אשראי, את טביעת האצבעות ותווי הפנים אי אפשר להחליף. מספיק שמידע שכזה ידלוף פעם אחת, לא יהיה ניתן לעצור את ההתפשטות הוויראלית שלו".

דרכון ביומטרי

איסוף מידע ביומטרי מקובל הרבה יותר בכל מה שקשור לדרכונים ומעברים בין מדינות. "זה משהו אחר", אומרת נהון, "זה מאגר שקיים לשימוש מאד ספציפי עם הפרדת רשויות". באוסטרליה, למשל, יש מאגר ביומטרי של תווי פנים אליו מצטרף כל מי שמחדש דרכון. ההצטרפות, בצורה יוצאת דופן, היא חובה, אבל גישה למאגר יש רק למי שאמון על ביקורת הגבולות. בפורטוגל יכול אזרח המבקש להצטרף למאגר להוציא דרכון המבוסס של פריטים ביומטריים. 

באנגליה מופעל החל משנה שעברה מאגר ביומטרי פתוח לכל האזרחים, אבל הוא על בסיס וולונטרי בלבד, וכמות הנרשמים אליו זעומה. בצרפת, כאמור, יש תעודת זהות אלקטרונית ללא מאגר, אבל ישנו מאגר רשות למחזיקי דרכונים כשהגישה אליו היא רק בעת הליך משפטי. ביפן החלו בתהליך של בניית מאגר ביומטרי לצורך רישום האוכלוסין, אך הוא בגדר רשות ולא חובה.

בחלק מהמדינות כולל המאגר תווי פנים | צילום: Peter Macdiarmid, GettyImages IL

בגרמניה יש תעודת זהות אלקטורנית, אך הרישום למאגר הביומטרי הוא בגדר רשות, והמידע נמחק מיידית ובמקום.  בקנדה מחדשי פספורטים יכולים, על פי בחירתם, להירשם למאגר שנבנה לצורך מעבר גבולות, ובהולנד נועד המאגר למניעת פשיעה. לאזרחים מהאיחוד האירופי ישנה אפשרות להצטרף למאגרים שונים בעת הוצאת דרכון אלקטרוני, אבל מדובר על רשות ולא חובה.