צעירה סוממה במועדון בתל אביב, התעלפה בתא השירותים - ובזכות תושיית חבר ובליינית אחרת במועדון שלא הכירה חולצה בשלום.
גיל לוסטיג שיחזר הבוקר את שיחת הטלפון שקיבל מחברתו בשעה חמש לפנות בוקר, שיחה שעוררה בו מיד את החשש כי משהו אינו כשורה. "בהתחלה לא ראיתי יותר מדי, שמעתי רעש של מסיבה וראיתי כל מיני צבעים ואורות", סיפר לוסטיג, "חשבתי שזאת שיחה שנלחצה בטעות, באתי לנתק, אבל משהו בי אמר לי: רגע, אולי משהו לא בסדר, אולי זו לא טעות. לא היה נראה לי הגיוני שהיא תתקשר אליי בחמש לפנות בוקר. נשארתי על הקו ושאלתי כמה פעמים אם הכל בסדר, ואז היא אמרה לי: 'גיל, תעזור לי'".
"כשהיא אמרה את זה, הבנתי שיש בעיה. אני עובד בחיי הלילה המון שנים, יש לי ליין מסיבות מאוד מצליח כבר שש שנים, הבנתי באותה שנייה שזה סם אונס. לפי העיניים, חוסר האונים והמצוקה שראיתי, הבנתי שזה לא אלכוהול. אני מכיר אותה, ידעתי שזו בחורה שלא תביא את עצמה למצב שהיא תצא למועדון ותשתה ככה".
מה עשית ברגע הזה? היא לא הייתה מסוגלת לתפקד.
"בהתחלה היא עוד הצליחה לדבר טיפה, הצלחתי להבין פלוס מינוס איפה היא נמצאת. הדבר הראשון שעשיתי זה להגיד לה ללכת לשירותי נשים, כי ידעתי שזה המקום הכי בטוח. בדרך כלל מי ששם סם אונס מחכה לרגע שבו ייראה את הקורבן שלו על הספה, מונחת על הרצפה או על המדרגות או מקיאה בצד. הדבר הראשון שעשיתי את זה לשים אותה בחוף מבטחים. היא הצליחה להגיע לשירותים ושם התעלפה".
מה קרה אז?
"כשהיא נכנסה לתא היא הרגישה נורא מובכת, לא רציתי להגיד לה: תקשיבי, שמו לך משהו במשקה. היא כבר הייתה בערפול חושים, כל דקה שעברה ראיתי בן אדם שהולך עשרה צעדים אחורה. לצערי היא נעלה את עצמה בתוך התא, כי הייתה בטוחה לרגע שהיא אובר שיכורה. היא אמרה לי, 'אני לא מבינה איך אני כל כך שיכורה אם שתיתי רק שני דרינקים'. אמרתי לה: הכל בסדר, בואי נחכה רגע. בתא היא כמעט לא הצליחה לתפקד, לא הצליחה להזיז את הידיים ואת הרגליים. היו רגעים שהיא לא ענתה לי, ממש ניסיתי לתקשר איתה".
שיכנעת אותה לפתוח את דלת התא ואז שמעת קולות.
"שמעתי קולות וצעקתי: אני צריך עזרה, אני צריך עזרה. החברה שלי ממש הייתה על הרצפה".
עופרי מזרחי שהייתה עם חברותיה במועדון באותה שעה ונכנסה לשירותי הנשים, שמעה את קריאותיו של לוסטיג. "חברה שלי ואני נכנסנו לשירותים ושמענו קולות מהתא האחרון. בדקנו ישר מה קורה שם וראינו בחורה על הרצפה. שמעתי שיש איתה מישהו בפייס טיים, ובזמן שחברה שלי הלכה לבר להביא מים כדי לשטוף לה את הפנים ולתת לה לשתות, אני נשארתי איתה בתא ולקחתי את הטלפון שלה".
"ניסיתי לברר מי הבחור שמדבר איתה בפייס טיים, והתברר שזה היה גיל. רציתי להבין מה הקרבה שלו אליה ואיך הוא קשור אליה, כי מאוד נלחצתי. ראיתי את הבחורה בהכרה מעורפלת ורציתי להבין עם מי אני מדברת בטלפון ומה הקשר שלו אליה".
הבנת מיד מה קרה לה?
"הבנתי שהבחורה זקוקה לעזרה דחופה. אין לי מושג כמה זמן היא הייתה מחוסרת הכרה בשירותים, אבל כשהגעתי היא הצליחה איכשהו טיפה לתקשר איתנו במלמולים וחזרה טיפה להכרה. היא הצליחה להגיד לנו פחות או יותר את השם שלה ואמרה - 'אני רוצה הביתה'. הבנתי שהמצב מתחיל אולי להשתפר".
לקחת אותה הביתה, ממש שמת אותה במיטה. בחורה שאת לא מכירה בכלל.
"אני לא חושבת שצריכים להכיר אנשים או להיות חברים שלהם בשביל להיות אנושיים ולנהוג באנושיות. הבחורה הייתה זקוקה לעזרה, הייתה על הרצפה, לא חשבתי פעמיים. לא דמיינתי איזה באזז זה יעשה, מבחינתי זה היה מאוד מובן מאליו. לא חשבתי לרגע לשלוח אותה לבד במונית, גם אמרתי את זה לגיל. אמרתי לו שאני דואגת שאף אחד לא יתקרב אליה או יגע בה, ושאדאג שלא רק שהיא תגיע לדירה שלה, אלא שהיא תיכנס למיטה שלה בבטחה. זו באמת הייתה יכולה להיות אני או כל אחת אחרת, זה מצב של חוסר אונים".
גיל, מה שלומה היום?
"אתמול היה יום קצת קשה מבחינה פיזית, היא לא כל כך הצליחה לצאת מהמיטה בגלל תופעות הלוואי של אחרי. היא הייתה אצל הרופא, עברה בדיקות וקיבלה טיפול רפואי. יש לנו אחריות אחד כלפי השני, זה עניין של ערבות הדדית".