קהילת הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל זועמת: זה מספר חודשים שעוד ועוד יוצרות מספרות על לקטור בקרן גשר שמחזיר חוות דעת לא ענייניות ולא מקצועיות, נגועות בשובניזם קשה ואשר נראה שנכתבו בעיקר בכדי לפגוע ביוצרת ולא בכדי להעביר ביקורת בונה על היצירה אותה הגישה לביקורת.
"הגשתי הצעה לסרט עלילתי לקרן גשר לפני מספר חודשים - סיפור העוסק בקשר מיני סבוך בין ילדה בת 14 לבין גבר המבוגר ממנה ב-25 שנה. לצערי קיבלתי תשובה שלילית - זה בסדר. אבל שום דבר לא הכין אותי לחוות הדעת שקיבלתי מאחד הלקטורים שכתב מין כתב האשמה שמופנה אל הדמות הראשית, הילדה, כאילו היא מפתה גבר מבוגר ממנה ואף ממציאה טראומה" סיפרה היוצאת שרון יעיש, שסרטה התיעודי "זונה שכמוני" כזה בפרסי אופיר היוקרתיים סיפרה.
אחד המשפטים שכתב הלקטור בביקורת היה "לא פעם לא ברור מי בעצם 'אשם' במצב שנוצר, מי היה אידיוט יותר גדול – היא כילדה אוהבת/חרמנית או המורה כזכר מאוהב/חרמן?". "נבהלתי כשקראתי את הטקסט הזה" אומרת יעיש, "נבהלתי מזה שיש אנשים שיכולים להאשים ילדה בת 14 בקשר שיש לה עם מבוגר בר סמכות".
"לקטורה היא קריטית כי חלוקת הכספים הפומביים של תקציב הקולנוע תלויה בה" מסבירה ליאור אלפנט, מנהלת פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל, "מלא אנשים בישראל רוצים לעשות סרטים ויש מעט מאוד כסף, הלקטורים הם שומרי הסף שמחליטים מי יקבלו את הכסף. הם שומרי הסף של התרבות הקולנועית שלנו. כמעט כל מה שאנחנו רואים על המסך עבר לקטורה – הם מחליטים מה נראה".
אלפנט מסבירה שמעבר לרגישות שבתפקיד ("זה בעצם לשבור למלא אנשים את הלב והחלום") קיימת אחריות אדירה על כתפי הלקטורים בכל הנוגע לגיוון ויצוגים בקולנוע. "לפני כמה שנים עשינו בפורום הקולנועניות מאבק גדול לשינוי הלקטורה בישראל. הפורום הלך קרן-קרן ודיבר איתן על הלקטורים בגלל שהייתה הבנה שמי שקורא את התסריטים זה רק כמעט רק גברים. אם תסתכלי על המסך הישראלי זה משתקף שם באופן ברור. ראינו בחוות הדעת שקיבלנו שאנשים לא מתעניינים בסיפורים שלנו כי בתרבות פטריארכלית בה האישה היא שולית אז הסיפורים שלה הם נישה, אבל הסיפורים של הגברים – גם כאלו שפועל הם שוליים – נתפסים כאוניברסיליים".
יעיש פנתה לגיא עפרן, הלקטור הראשי של הקרן, שהתנצל בפניה בשם הקרן על הביקורת שקיבלה מאותו לקטור, ואישר כי אכן "לא היתה שם ביקורת או חוות דעת אמיתית, אלא אוסף של דעות אישיות ותחושות וכנראה שגם לא מעט כעס, שבאו לידי ביטוי בצורה הכי לא מקצועית שיכולה להיות".
"צריך לחשוף את הזהות שלו ולמנוע ממנו לכהן בתפקיד במקומות אחרים"
יולי כהן, יוצרת קולנוע ומרצה בבצלאל זכתה גם היא לפגוש ביקורת של אותו הלקטור. "לפני כמה חודשים הגשתי לקרן גשר לקולנוע בקשה לקבלת תמיכה בפיתוח תסריט לסרט עלילתי. לפני כשבועיים התקבלה התשובה השלילית ואליה צורפו שלוש חוות דעת של לקטורים. חוות הדעת הראשונה הייתה מצוינת. השנייה הייתה די טובה והשלישית, איך שהתחלתי לקרוא אותה, לא יכולתי להמשיך והפסקתי".
בין היתר נכתב בחוות הדעת לסרט, שעוסק בהתאבדותה של ג'סיקה, אישה בזנות ששמה קץ לחייה בבית הבושת בו חיה ועבדה ברחוב הירקון בתל אביב: "האם באמת מדובר בפגם חברתי/מוסרי/אכיפתי או שמדובר בבחירה ו/או נטייה אישית, בחסך רגשי, שמובילים אדם (גבר או אישה) לאורח חיים שמאפשר להם את אי השייכות... הקרבן והמקרבן, במקרה זה, אחד הם. כל אחד ממלא את צורך מסוים אצל השני".
גם כהן פנתה לקרן גשר ואכן, גם במקרה שלה הלקטור הראשי, עפרן, מצא את הביקורת פוגענית וכתב: "הרשי לי להתנצל על הדברים שנכתבו... בחרנו בלקטור שבדיעבד לא היינו צריכים לבחור בו. הרזומה הקולנועי שלו אולי מרשים, אך לא כל יוצר יכול לשמש כלקטור... בחוות הדעת שאת מציינת כאן יש בחירת מילים שאנו פשוט לא מוכנים לקבל, ובעיקר תחושה שהערכים של הלקטור נכתבו במקום חוות דעתו המקצועית. לצערי, את אינך היחידה שהתלוננה על אותו לקטור, וזהו נושא שכבר נמצא בטיפול אצלנו".
בחוות דעת אחת של אותו הלקטור ואשר הגיעה לידי mako הוא כותב בתגובה לסרט שעוסק בנשים לסביות: "בסרט כל מערכות היחסים של הגיבורות וגיבורות המשנה, הינן על רצף לסבי... מה שאומר, שבתסריט אין גברים. אבל אם יש, הם בדרך כלל בוסים חסרי רגישות, אבא שנוטש ואולי מקסימום הקברניט בטיסה של הגיבורה לפריז" ובהמשך מוסיף שאלה "עניין יחסן של לסביות לגברים מרתק, האם באמת יש ללסביות באג בעניין גברים?"
"זה מיאש" אומרת כהן, "מעבר לעגמת הנפש, אנחנו אמורות ללמוד מהחוות דעת האלה, להתפתח מהן - תשובות כאלה לא מקצועיות לא מאפשרות להפתחת. הקרן צריכה לחשוף מי זה הלקטור הזה כדי שלא יהיה לקטור בשום מקום אחר. הוא מחזיר אותנו אחורה".
"חוות הדעת של הלקטור כפי שהוצגו לפורום נגועות בתפיסות מיזוגניות מיושנות שעבר זמנן כמו האשמת הקורבן, חוסר הבנה של מנגנוני הניצול שמפעילים את תעשיית הזנות ועמדות להטבופוביות. זאת ועוד, הלקטור מגדיל לעשות ומשתמש בשפה אלימה וברוטלית. כל אלה הופכות את חוות הדעת לכאלה שאינן מקדמות בשום צורה את היוצרות, ונראה כי הן נכתבו בעיקר מתוך רצון לרמוס ולהשפיל" אמרו בפורום הקולנועניות, "הפורום מבקש להודות לקרן גשר על הרגישות והעמידה לצד המתלוננות. באותה נשימה נציין שאנחנו גאות להיות בית להשמעת קולן של יוצרות גם בנושא רגיש ומורכב כמו לקטורה. לא ניתן לאף אחד להפריע לנו לספר את הסיפורים שלנו על המסך הגדול, ככלות הכל - אנחנו גם חלק מהתמונה".
לאור בחינת התלונות שהועברו לקרן, הנושא נבחן לעומק, טופל והוחלט שלא להזמין את שירותיו כלקטור יותר. מובן שההחלטה הובאה לידיעתו, עם זאת אציין כי אנו רואים בחומרה התבטאויות פוגעניות וכל לקטורית או לקטור מכהנים, מקבלים מיד עם כניסתם לתפקיד מסמך הנחיות המדגיש את חשיבות נוסח חוות הדעת ומקרים מסוג זה, מטופלים בהתאם.
אנו מברכים על כך שהנושא מקבל ביטוי ואני מקווה שלפחות עבור הלקטור הזה היה זה שיעור חשוב.