לפני כשנה הגיעה דיאנה היימן למרפאתו של הכירורג ד"ר טרי בוכריס באסותא באר שבע. מה שקרה לה שם הותיר אותה המומה. "הייתי צריכה להוציא גוש בשד, והגעתי לד"ר בוכריס דרך קופ"ח מכבי", סיפרה היימן בשיחה עם mako. "כשהגעתי למרפאה שלו הוא ביקש שאראה לו איפה הגוש, וכשהראיתי לו שהוא בחזה הוא אמר לי 'איזה כיף שאני אעבוד ליד הציצי'. האחות מיד אמרה לו 'דוקטור זה לא מתאים'. אחרי זריקת ההרדמה הוא ראה שאני בלחץ, אז הוא אמר לי 'אל תהיי לחוצה, את לחוצה מהתהליך ואני לחוץ לעבוד ליד חזה של בחורה דתייה'. לא ידעתי איך להגיב, ציפיתי שהאחיות יגידו לו משהו".
לטענתה של היימן, הרופא לא הסתפק בהטרדה מילולית וסיים את ההליך באקט משפיל: "במהלך הבדיקה השתמשתי כמה פעמים במילה 'כאילו', ובכל פעם הוא העיר לי על כך. בסוף ההליך אמרתי לו 'סיימנו כאילו?' והוא הכניס לי פד רפואי טבול באלכוהול לתוך הפה, כאילו כדי להשתיק אותי", היא מספרת.
היימן יצאה מהבדיקה מעורערעת: "אמרתי לעצמי שאולי בגלל שאני חוזרת בתשובה אני לוקחת את זה קשה". אחרי שהתייעצה עם בעלה, החליטו השניים לנסוע להגיש נגד בוכריס תלונה במשטרה. "זה היה יום הנישואין שלי ושל בעלי, אבל החלטנו שהגשת התלונה יותר חשובה. הגענו למשטרה, ושם כבר בכיתי".
בעקבות הגשת התלונה נערך עימות בין היימן ובוכריס, במהלכו הוא הודה שאמר שהוא שמח לעבוד על החזה של בחורה דתייה, אך הכחיש שתחב לה את הפד הרפואי לפה ולא התנצל על שאירע. בעקבות העימות החליטה הפרקליטות לסגור את התלונה, והיימן ועורך דינה מיכאל ליטווק ערערו על החלטה זו. כעת מתפרסמת החלטת הפרקליטות לדחות את הערר בעילת "העדר אשמה".
בהחלטה נכתב כי ד"ר בוכריס "נחקר באזהרה והודה שאמר לעוררת פעם אחת 'אני שמח לנתח את הציצי של דתייה', וזאת לדבריו במטרה להצחיק אותה ובכך להרגיע אותה, מאחר שהיא אמרה לו מספר פעמים שהיא פוחדת מהניתוח. הרופא הכיר בכך שאמירתו לא הייתה במקום, אולם טען שלא הייתה לו כל כוונה מינית. הוא הכחיש שדחף פד לפיה של המטופלת וטען כי פד נפל על פיה והוא הסיר אותו".
"הייתי בשוק מההחלטה ואני מנסה להבין את המשמעות שלה", אומרת היימן על דחיית הערעור. "אני לא אומרת שהוא רצח אותי או דורשת שהוא ייכנס לכלא, אבל הוא בייש אותי. הוא התייחס אליי כמו גוש. המצב הזה שהוא הודה וששום דבר לא קרה – מבחינתי יש כאן משהו רקוב שורשית".
המקרה של היימן מאיר את הסיטואציה הרגישה של מטופלת שנמצאת לבדה מול צוות רפואי. "הרופא טען שהייתי בלחץ – אבל הגיוני שהייתי בלחץ, מדובר במצב רפואי רגיש - וזה מה שלימדו אותך במצב כזה? ככה מרגיעים אנשים? צוחקים עליהם? איפה שבועת הרופאים?".
היא מוסיפה שלכוונה של הדברים אין משמעות, אלא למילים עצמן: "זה לא משנה מה הוא 'התכוון' או 'לא התכוון', זה הגוף שלי והחזה שלי וזו הטרדה. אני מצטערת אבל זה לא 'מצחיק' לדבר על החזה שלי. זה לא נורמלי שרופא יכול להגיד לי דבר כזה, ושהמדינה עוד מאפשרת לו את זה. לא צוחקים ככה עם מטופלת. הוא טען שגם אני צחקתי, ובאמת יכול להיות שצחקתי במבוכה, כי לא ידעתי איך להגיב. זה מצב שבו אני תלויה ברופא כי אני רוצה שההליך יבוצע".
היימן גם כועסת על האחיות שנכחו בסיטואציה אבל לא גיבו אותה: "אחות אחת ביקשה שהוא יפסיק ופתאום היא לא זוכרת? והאחות השנייה הוציאה לי את הפד מהפה, גם את זה היא לא זוכרת? בצירוף מקרים משוגע פתאום נפל לו פד לתוך הפה שלי?".
היימן מאוכזבת מהממסד הרפואי ומהפרקליטות, וכעת שוקלת את המשך צעדיה. "אני עושה את זה בשביל הילדות שלי. לי זה כבר קרה, אני כבר יודעת שאני צריכה להיזהר. אבל אני רוצה לדעת שכשהן יילכו לקבל טיפול רפואי דבר כזה לא יקרה שוב". היא גם מספרת שעל אף שהיא צריכה להמשיך להיות במעקב רפואי, היא נמנעת מללכת לבדיקות הדרושות: "אני לא מסוגלת ללכת לבד שוב פעם. בעלי אדם עובד ואני לא יכולה להיות תלויה בו לכל בדיקה. ומה הדבר הבא, אני אלך ללדת והרופא יוכל להגיד לי משהו על הגוף שלי? המדינה בעצם אומרת שזה מותר לו?".
תגובת קופת חולים מכבי: "דבריו של הרופא, ככל שנאמרו, הם חמורים ואינם הולמים את קוד ההתנהגות המצופה מכל אדם, בוודאי רופא. מכבי ערכה לרופא שימוע ואנו עוקבים מקרוב על מנת לוודא כי הוא ממלא את מלוא התנאים שסוכמו מולו".
תגובת עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את ד"ר טרי בוכריס: "הטענה בדבר הטרדה כלשהיא, שביצע לכאורה הרופא, נדחתה בסופו של דבר על ידי המשטרה, אשר סגרה את התיק. במהלך שלל הראיונות שביצעה המתלוננת בתקשורת, שבהן טענה שבעלה עודד אותה להתלונן, סתרה את עצמה בשלל גרסאות. לא היה ברור מדוע, למעט צרכי פרסום עצמיים, ביצעה המתלוננת שיבוש וזיהום של החקירה בניגוד לדרישת המשטרה. כך או כך, המתלוננת עצמה טענה בראיון לערוץ 1 כי מרשי אמר לה "מתרגש לראות ציצי של בחורה דתיה", משפט אשר מעולם לא נאמר; בראיון למעריב גרסתה כבר השתנתה, ואילו בחקירה המשטרתית גם המשפט הזה נאמר מצידה אחרת. כעת הוספו פרטים אחרים לתיאורים שלה בפנייתה אליכם אשר לא הופיעו בכל שלל גרסאותיה, עניין אשר לא מעיד טובות באשר לנטייתה להמשיך להעיד עדות שקר.
מרשי מעולם לא אמר דבר אשר מהווה הטרדה מינית, או אשר היה בו חשד להטרדה מינית. כל שעשה, הוא לנסות להרגיע לקוחה מאוד מאוד לחוצה, אשר לא ביצעה שנים את הפרוצדורה בשל החשש שלה מהפרוצדורה הנדרשת, והתלוצץ איתה. עובדה ברורה היא, שהלכה למעשה, לא המתלוננת ולא הצוות הרפואי חשבו בזמן אמת שמדובר בהטרדה מינית.
הטענה הגלומה במכתבך - לפיה הרופא הודה - הינה שקרית לחלוטין, שכן לו היה מודה, לא היה נסגר תיק החקירה. באשר לטענה של צמר גפן - במשטרה אמרה המתלוננת בהתחלה שזה פד, בראיון בטלוויזיה שזה פד, אח"כ במשטרה אמרה שהוא לא דחף לה פד וסתרה את עצמה בעניין זה ויש גם גרסה רביעית שלה לפיה מדובר בצמר גפן. כמה ניתן לשקר?
אני מציע לבדוק בדוק היטב את גרסתה של המתלוננת, אשר אינה גרסת אמת, ואשר הובילה רופא מסור שכל רצונו (למרות חוסר הבנתו בשל היותו עולה חדש, את השפה העברית) זה רק לעזור למטופלים ולהציל אותם, לחקירה משטרתית ולהליך משמעתי. אמנם, למרבה המזל, ההליך הפלילי כבר הסתיים, ודווקא מרשי נמצא דובר אמת (ולא המתלוננת) וההליך המשמעתי - גם הוא הסתיים, כשקיבלו את גרסתו של מרשי שלא מדובר באירוע של הטרדה מינית. כעת המתלוננת מנסה לייצר מצב של לחץ ציבורי, כדי לפתוח תיק, שלא הייתה הצדקה מלכתחילה, להתחיל בו אף בחקירה".