במשך 11 שנה הייתה לינוי (שם בדוי) אישה מוכה. במשך 11 שנה היא לא דיברה, לא הגישה תלונה במשטרה; חששה מבעלה ופחדה לפרק את התא המשפחתי, שכלל גם שלושה ילדים. את מסכת ההתעללות הקשה שעברה תיעדה ביומנים בכתב ידה, אבל בימים אלה מקבל סיפורה העצוב סוף סוף תפנית, כאשר לאחרונה הורשע בעלה בכל המעשים שיוחסו לו.
לפני כשנתיים החליטה לינוי לאזור אומץ ולהגיש נגד בעלה תלונה במשטרה. היא גוללה בפני החוקרים במשך שעות ארוכות של חקירה את מסכת חייה הקשים, וחשפה בפניהם את היומנים בהם כתבה במשך השנים את כל מה שעבר עליה.
ההתעללות החלה כשנה לאחר נישואיהם, לפני כ-12 שנים. לינוי סיפרה לחוקרי המשטרה כיצד התחיל בעלה לאיים עליה, ובין היתר אמר לה באחת הפעמים: 'את כבר לא בהיריון ואני לא מפחד לפוצץ אותך מכות'. בהמשך לא בחל הבעל גם באלימות פיזית, והיה מושך לאשתו בשיער, בועט בה, נושך ומכה אותה, קורע ממנה בגדים ובגדים תחתונים, שופך עליה מים ומשקאות, יורק עליה ומשפיל אותה בציבור.
"פעם אחת הוא צעק עליי שאני לא יודעת לנקות את חדר השינה", סיפרה בחקירתה, "הוא משך לי בשערות, זרק אותי על המיטה, נתן לי מכות אגרוף ברגליים, השליך אותי לרצפה, קרע מעליי את הבגדים ונשך אותי באף. בפעם אחרת הוא בעט לי במותנים ואמר לי: 'את לא תחיי כדי לראות את הילדים שלך'".
בהמשך עדותה תארה המתלוננת כיצד לפני מספר שנים פתחה חשבון פייסבוק, עובדה שלא מצאה חן בעיני בעלה. "סירבתי למחוק את חשבון הפייסבוק לבקשתו, אז הוא התעצבן וסטר לי על הפנים, דחף אותי לעבר המיטה של הבן שלנו, משך לי בשיער והיכה אותי בידיים". עוד תיארה מצבים בהם הבעל הגיב אליה באלימות ובמכות אחרי שלא ענתה לו לטלפון ובהזדמנות אחרת כיוון שהרעישה עם שקיות ניילון שהחזיקה.
נגד הבעל הוגש כתב אישום חמור ביותר לבית משפט השלום באשקלון בגין עבירות של תקיפת בת זוג בעשרה מקרים, איומים, תקיפה חבלנית של בת זוג וגרימת נזק במזיד לרכוש (הבעל שבר שעון קיר ואגרטל). הבעל לא הכחיש את הקווים הכלליים של כתב האישום, אך טען שבינו ובין אשתו התנהלה מערכת גירושין מכוערת ולכן היא משקרת. היומנים שלה, טען, מפוברקים ונכתבו במטרה להפלילו.
השופטת ענת חולתא שדנה בתיק בחרה להאמין לעדותה של לינוי, ולאחרונה הרשיעה את הבעל בכל סעיפי האישום. "האירועים המיוחסים לנאשם הם חלק משגרת חיים שהיו מנת חלקה של המתלוננת", ציינה השופטת בהכרעת הדין. גזר דינו של הבעל יינתן בקרוב.