הסיפור יוצא הדופן של הודיה אוליאל יכול ללמד אותנו הרבה על כוח רצון, התמדה ואמונה. הודיה נולדה עם שיתוק מוחין אבל סרבה לוותר על החלום שלה להיות רופאה והפכה להיות הרופאה הראשונה בישראל שמתמודדת עם המוגבלות הזו. אתמול התבשרה שביום העצמאות הקרוב תשיא משואה בטקס המרגש בהר הרצל, והבוקר היה לנו את הכבוד לשוחח איתה.
"האמת שאני עדיין מתרגשת, אני פשוט לא מאמינה ומודה לשרה ולוועדה שבחרה בי", אמרה ד"ר אוליאל בשיחה מביתה באשדוד.
את מבינה למה בחרו דווקא בך?
"אני מבינה למה הסיפור שלי הוא משהו שמביאים לתקשורת, כי אני מתמודדת עם משהו שרוב האוכלוסיה לא מתמודדת איתו ובחרתי לעשות מסלול שהוא לא טריוואלי למצב שלי. אני לוקה בשיתוק מוחין על רקע פגות ולמדתי רפואה בטכניון, וזה מסלול פחות טריואלי כשיש קושי פיזי. אצלי המגבלה היא מוטורית - אני הולכת בעזרת קב וקשה לי ללכת, בעיקר כשהסביבה פחות נוחה אני נזקקת לעזרה. אין משהו שזה מונע ממני לעשות בשגרה, אני פשוט יותר איטית. בזה מתבטאת המוגבלה שלי. אבל לא רציתי שזה שיש לי נקודת פתיחה שונה וקושי שהוא לא נפוץ, שזה ימנע ממני להגשים את עצמי. תמיד חלמתי להיות רופאה".
בגיל 20 עזבה הודיה את בית הוריה באשדוד ועברה לגור לבד בחיפה. "שעות נשארתי באוטו ללמוד עד שמישהו עבר ויכל לעזור לי לעלות לדירה, מרחק קצר שאני לא יכולה לעשות לבד. זה מאוד מתסכל", סיפרה. לסיכום, אמרה ד"ר אוליאל שמבחינתה הגיבורים האמיתיים הם בכלל ההורים שלה: "ההורים והמשפחה שלי הם אלה שמבחינתי היו ראויים להדליק את המשואה. מרגש לדעת שההתמודדות שלי מהווה דוגמא, שיש הכרה של המדינה בזה. אני רגילה שכולם מסתכלים עליי - עכשיו זה יהיה מסיבות אחרות".