מקור הבעיה הוא התעשייה שממנה מגיעה הכוכבת, שמחזיקה בספר הוראות להבעת מיניות ונשיות ראויה. הספר הזה קובע זמן, מקום ודרך שבה יחידות הסגולה בעלות המידות ה"נכונות" יכולות להביע את נשיותן במרחב הציבורי: הזכות הזו שמורה רק לנשים חטובות ובעלות קימורים באזורים הנכונים, שמורידות שיער איפה שצריך ומעלות תוכן פרובוקטיבי רק דרך פלטפורמות ייעודיות שמנוהלות על ידי גברים.
View this post on Instagram
עירום הוא בסדר ואפילו מהווה כלי שיווקי הולם רק כשהוא עובר את המסננת המתחסדת של הפטריארכיה ושל חברות האופנה; תנוחות לא נוחות ולא טבעיות שמדמות מין הן בסדר, אבל אישה שלוקחת בעלות על המיניות שלה ובוחרת לחשוף פטמה - לא.
האחריות על גופנו מופקעת ומוחזרת אלינו לסירוגין בהתאם לכיוון שבה הרוח נושבת, ושחלילה לא תגרום לאי נוחות בקרב הגברים שם למעלה במגדל השן, כותבי ומנסחי ספר החוקים הגדול שבו אוחזות רודינה ורבות בעלות כוח אחרות. אלה בוחרות להשתמש בכוחן כדי לחזק את אותה טהרנות מגוחכת שבמשטור נשים במקום בהעצמתן.
מי שתעבור על אותם חוקים, כמו אותה אלמונית עם פטמות חשופות שהעירום שלה לא היה מספיק מרומז ומאופק ולא השאיר מספיק "מקום לדימיון", תזכה לאכיפת המשטור החברתי בצורת ביזוי פומבי ברשתות, במקרה הטוב, ובמקרה הרע ישמשו נגדה פשעיה הקשים כראיות במשפטי אונס ותקיפה מינית (לא אחת אנו נתקלים בדוגמאות בהן סנגורים של חשודים בתקיפה מינית משתמשים בתמונות פרובוקטיביות של המתלוננות כדי לטעון שיש קשר בין התקיפה לבין אורחות חייה המתירניים של הנפגעת).
אותו משטור והשפלה פומבית נעשות לכאורה בצידוק של שמירה על הדור הצעיר ובקרה על התוכן שאליו הם נחשפים. אבל הטענה נותרת עירומה כאשר הכותבת מבצעת את האקט שמשמש את הדוגמה הרעה מכל: השפלה ברשות הרבים של אותה אישה שבחרה ללבוש בגד שהיא אוהבת, רק כי לא התפשטה על פי התקן המחמיר של תעשיית האופנה הדורסנית.
במקום לדבר על הרעות החולות בחברה, אנחנו עוסקות בהאשמה של נשים שכל פשען הוא שהן מעזות לבטא את עצמן גם באמצעות הגוף שלהן ולהיות הן. רודינה מזכירה לנו שבעיני העולם עשרות אלפי נפגעות תקיפה מינית ועשרים נרצחות בשנה הן כאין וכאפס לעומת פטמה חשופה.