מזה שנים שישראל מתמודדת עם תופעת "זליגת המוחות", ובה חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה יורדים מהארץ ומנסים את מזלם בחו"ל. רק שבמקרה של מריה ורבוב (36) ותומס אוליבר מייסון (34), זוג מדענים בעלי ניסיון מקצועי עשיר, המדינה, לדבריהם, עושה כל מאמץ אפשרי כדי לגרשם: "אנחנו רוצים לגור בישראל אבל ישראל לא רוצה אותנו", מספרת ורבוב.
הסיפור החל התחיל כשוורבוב ומייסון החליטו להתחתן לאחר שלוש שנים של זוגיות. מייסון הוא דוקטור לכימיה מקיימברידג' שבאנגליה וורבוב היא בעלת תואר שני בביוכימיה. השניים עובדים במכון ויצמן, שם גם הכירו. בימים שבהם החליטו למסד את הקשר התפרצה גם מחלת הקורונה. "בגלל שתומס הוא אזרח זר הדרך היחידה שלנו להתחתן הייתה בנישואים אזרחיים בחו"ל, אבל מכון ויצמן הודיע לנו שאם אזרח זר יוצא מישראל הוא לא יוכל לחזור לכאן", מספרת ורבוב.
לאחר מאמצים רבים מצאו השניים פתרון על ידי הליך שנקרא "נישואי יוטה" - נישואים אזרחיים הנערכים במדינת יוטה בארצות הברית - באמצעות זום. "התחתנו מרחוק על ידי עורכת דין שיש לה סמכות להנפיק תעודות נישואים אזרחיים. היה ממש כיף ומרגש, כל החברים והמשפחה השתתפו בטקס", נזכרת ורבוב, "התאפרתי והתגנדרתי אבל ויתרתי על השמלה הלבנה והמפוארת שהזמנתי, כי בזום רואים רק את הפנים ואין טעם".
אבל האושר והשמחה התחלפו מהר מאוד באכזבה ובמאבק משפטי מתיש מול מדינת ישראל. "שר הפנים בזמנו אריה דרעי הבין שיש פרצה שפוגעת במונופול הרבנות והחליט לעצור את ההליך ולהגדיר את כל הזוגות שנישאו בנישואי יוטה בסטטוס בירור. עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הגישה עתירה לביהמ"ש וטרם ניתנה הכרעה", מספרת ורבוב.
במקביל, החליט מכון ויצמן לקצץ את המימון במחקרו של מייסון. "הם אמרו שאם הוא לא יוותר על העלאת השכר שצפויה לו הוויזה שלו תסתיים. הוא נלחץ כי אם הוא לא יפרסם את המאמר שלו כל השנים האחרונות שבמהלכן הוא עבד עליו ילכו לפח והחלום שלו ירד לטמיון", מסבירה ורבוב, "אז הוא ויתר על העלאה בשכר. אבל אז הם הודיעו לו שהם יאריכו לו את חוזה העבודה בכל חודש מחדש, כלומר, הוא יקבל בכל חודש הודעה של כמה ימים בודדים אם הוא נשאר בארץ. זה ממש תנאי עבדות".
כמוצא אחרון הזוג הגיע למשרד הפנים, שם פקידת הקבלה הסבירה להם שהאופציה היחידה של מייסון היא לקבל ויזת תייר. הוא החליט לעשות זאת, מה שהתברר בדיעבד כטעות גדולה. "במכון ויצמן אמרו שהם לא יכולים להעסיק אותו עם ויזת תייר והעיפו אותו מהמסלול מיד. המנהלת הסכימה שיישאר לעבוד ושהם ינסו לארגן לו משכורת אבל זה לא התקדם לשום מקום. כשהבנו שהם מנצלים אותו ושאין לו אפילו ביטוח הוא הפסיק לבוא", מתארת ורבוב, "כשניסינו להתלונן ופנינו לממונה עליה הוא פשוט העביר את המייל שלנו אליה. אז הסכסוך עלה מדרגה והיא ניסתה לשכנע מעסיקים פוטנציאליים לא לקבל את תומס לעבודה אחרת".
כיום, הודות לסיועו של מנכ"ל עמותת חדו"ש, עו"ד אורי רגב, קיבל תומס הארכה לוויזת התייר עד לחודש אוגוסט, ולאחר מכן הוא צפוי להתחיל לעבוד בדנמרק. "אנחנו נאלצים להיפרד לתקופה כי אני חייבת להישאר כאן לטפל באמא שלי ולא יכולה לעזוב אותה. אני מקווה שאצליח למצוא סידור ולטוס אליו בהמשך", אומרת ורבוב, "אני בהלם מההתנהלות של מכון ויצמן ומהאטימות של משרד הפנים. המדינה השקיעה בי ובהשכלה שלי אבל הפכה אותנו ברגע אחד לזבל שזורקים. זה נורא".
לדברי ורבוב רצף האירועים ערער את מצבם הנפשי, "אני בחרדות ובוכה מכל שטות קטנה. גם תומס בסטרס נוראי", היא משתפת, "המדינה מפרה את החוקים של עצמה, מכון ויצמן מתנהל כמו שוק שחור ומעסיק דוקטור מקיימברידג' בתנאי עבדות. לאן הגענו?".
ורבוב מקווה שהסיפור שלהם יגיע עד למקבלי ההחלטות בממשלה. "שרת הפנים החדשה איילת שקד צריכה להתערב. היא חייבת לבטל את ההוראה הבלתי חוקית של השר הקודם ולאפשר לזוגות שהתחתנו בנישואי יוטה להירשם באופן מיידי כדי שיוכלו להמשיך בחיים. אני ממליצה גם לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, לבדוק מה קורה עם אזרחים זרים במכון ויצמן".
תגובת מכון ויצמן: ד״ר תומס מייסון התקבל כסטודנט במעמד בתר-דוקטור למכון ויצמן למדע והחל את השתלמותו במרץ 2017. כעבור ארבע שנים, תוך מתן הודעה מראש כנדרש, הוחלט לסיים את השתלמותו על בסיס מדעי בלבד בהתבסס על איכות עבודתו המחקרית. בהיותו בתר דוקטור, שהותו בישראל הייתה על אשרת לימודים כסטודנט. על אף האמור הוא פנה למשרד הפנים באופן עצמאי בבקשה לשנות את אשרת השהייה שלו מבלי שעדכן בכך את הגורמים הרלוונטיים במכון. כתוצאה מפנייתו זו בוטלה אשרת לימודיו והוחלפה באשרת תייר ולכן למכון ויצמן לא הייתה אפשרות להסדרת מעמדו. כאמור – ד"ר מייסון מעולם לא הועסק במכון, הוא שהה כמשתלם על אשרת סטודנט וקיבל מלגת קיום ולטענותיו על התנהלות לא ראויה כלפיו אין כל שחר.
ממשרד הפנים נמסר כי הנושא הוא באחריות רשות האוכלוסין וההגירה.
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: עם הגעת סוגיית נישואי הזום ביוטה לשולחן הרשות הוחלט לבחון את הנושא על כלל היבטיו לפני קבלת החלטה. הנושא הועבר לבחינת משרד המשפטים בצירוף עמדת הרשות אשר גרסה כי מאחר שבני הזוג שהו בישראל בעת הנישואים חל עליהם הדין הישראלי, ומשכך עליהם להציג תעודת נישואים ישראלית. עמדה זו התקבלה.