יעל גרינברג, קורבן האונס הקבוצתי שאירע באוגוסט של שנת 1988 בקיבוץ שמרת, הלכה לעולמה - והיא בת 49. היום (ראשון) הובאה למנוחות בקרית אתא, היא הותירה אחריה 5 בנות.
האונס הקבוצתי אירע שהייתה גרינברג בת 14. במשך 4 ימים בין ה-10 ל-14 באוגוסט 1988 נאנסה גרינברג, שהתגוררה עם אימה, אחותה ואביה החורג בקיבוץ שמרת, על ידי 11 נערים תושבי הקיבוץ ואורחים שהגיעו לבקר את משפחותיהם בקיבוץ לרגל החופש הגדול – שמונה מהם בני 16-17 ושלושה בני יותר מ-18.
מעדותה ועדות האנסים במשפט, עלה כי אחד הנערים ניסה לשכנע אותה כי יגן עליה ולא ייתן לאחרים לגעת בה, אולם לאחר ששכב איתה, בהסכמתה, הודיע לחבריו "שיש אחת שמזדיינת" ועודד בכך את מעשי האונס. נער אחר ניצל את הערצתה אליו כדי לשכנע אותה לנסוע איתו לשדות, שם הוא השאיר אותה ברכב עם שניים מחבריו.
11 הנערים קבעו "תורות" ולוח זמנים למעשי האונס שביצעו, ובחלק מן המקרים כמה מהם אנסו אותה באותה העת. מעשי האינוס החלו בסביבת הקיבוץ, בחדרה של הנערה ונמשכו במקומות שונים בהם השדות מסביב לקיבוץ, מפעל הרהיטים של הקיבוץ, בוסתן הגליל וחוף הים בעכו.
תחילה נסגר התיק, אך לאחר מכן ברקע מחאה, הועמדו לדין 7 נאשמים במעורבות במעשה אשר זוכו על ידי בית המשפט בחיפה. בשלב מאוחר יותר, הורשעו ארבעה מהם בערעור שהוגש לבית המשפט העליון. בהמשך, בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה נידונו אופיר בארי, אריק חזון ונדב ביטון ל-15 חודשי מאסר. צפריר צביסון נידון ל-12 וחצי חודשי מאסר.
בהשראת המקרה, נכתב המחזה "משחקים בחצר האחורית" - אשר מציג כבר מלפני הערעור לבית המשפט העליון, ועד היום. את המחזה כתבה המחזאית ובמאית התיאטרון עדנה מזי"א, והוא מגולל את הסיפורה של יעל ז״ל שנפלה קורבן למעשיהם של חבורת הנערים.
בעקבות המקרה הקשה שעברה, יעל גרינברג הוגדרה כפוסט טראומתית. בראיונותיה בתקשורת היא סיפרה כי לאורך השנים התקשתה לקיים שגרת חיים יציבה, ובכלל זה הייתה נתונה בקשיים כלכליים ונפשיים גדולים. באחד הריאיונות אמרה גרינברג: "הייתי כמו מריונטה. האנסים סחבו אותי לאן שהם רוצים. בזמן האונס הנפש שלי התנתקה מהגוף, הרגשתי שהגוף שלי פה והנפש שלי לא פה. הרגשתי כאילו אני רובוט, כאילו מישהו לחץ על איזה כפתור".