לפי מחקרים, האושר של נשים נמצא בירידה עקבית כבר שלושים שנים. למעשה, מחקרים מראים כי לנשים יש סיכוי כפול לחוות דיכאון בהשוואה לגברים. הבדלים בין המינים בדיכאון מבוססים היטב ומחקרים מצאו כי גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים תורמים לפער (טוב, תראו באיזה עולם אנחנו חיות, איך אפשר להאשים אותנו).
אבל יש גם הסברים אחרים: מחקרים מראים כי נשים נוטות יותר לחוות רגשות חיוביים - כמו שמחה ואושר - באופן אינטנסיבי בהשוואה לגברים. לכן, נראה שאותם רגשות חיוביים עצמתיים של נשים יכולים לאזן את הסיכון הגובה שלנו לדיכאון. מחקרים גם מראים שנשים נוטות יותר לקבל עזרה וגישה לטיפול, מה שמאפשר להן להתאושש מהר וטוב יותר ממצבים של דיכאון.
מחקרים שביקשו לבדוק את הקשר בין מין ואושר מצאו שגם הרגשות שאנחנו מביעים בפומבי שונים: בעוד נשים נוטות יותר לבטא אושר, חמימות ופחד, גברים נוטים יותר להציג כעס, גאווה או בוז. הדברים הללו עולים בקנה אחד עם חלוקות התפקידים המסורתיות.
בנוסף, מסתבר שההבדלים הללו לא רק חברתיים, אלא גם גנטיים: נקבות נוטות להוציא ציונים גבוהים יותר מזכרים במבחנים של אינטיליגנציה רגשית, רגישות, חברתיות ואמפטיה. הסיבה לכך היא שנקבות מנצלות יותר אזורים במוח כשהן מעבדות רגשות. מה שמסביר גם למה אנחנו מרגישות רגשות באופן עמוק יותר.
מבחינה פסיכולוגית נראה כי גברים ונשים נבדלים באופן שבו הם מעבדים ומביעים רגשות. למעט כעס, נשים חשות רגשות בצורה אינטנסיבית יותר ומשתפות את רגשותיהן בגלוי יותר מאשר גברים. מחקרים מצאו כי נשים נוטות לבטא יותר מחקרים פרו-חברתיים - כמו הכרת תודה - שקשורים לאושר. המסקנה הזו תומכת בתיאוריה שאושר אצל נשים יותר תלוי במערכות יחסים עם הסביבה מאשר אצל גברים.
סוגיית הכעס
עם זאת, במחקרים אלה טמונה נקודה עיוורת משמעותית, שלעתים קרובות נשים מרגישות כעס כמו גברים, אך אינן מבטאות זאת בגלוי, משום שזה לא נתפס כמקובל מבחינה חברתית.
כאשר גברים מרגישים כעס, סביר יותר שהם ישמעו אותו ויכוונו אותו לאחרים, בעוד שהנשים נוטות יותר להפנים ולכוון את הכעס על עצמן. נשים מהרהרות ולא מדברות.
חוסר השוויון הזה באושר פירושו שקשה יותר לנשים לשמור על מצב מאושר כאשר הן מתמודדות עם ציפיות ואילוצים חברתיים. נשים באופן כללי מעדיפות לעשות את הדבר הנכון על פני מה שיעשה אותן מאושרות. בעוד שגברים טובים יותר במרדף אחר הנאה ונהנתנות מאשר בהתחשבות.
מחקרים מצאו גם כי נשים נוטות לפעול בצורה אתית יותר מאשר גברים, והן נוטות יותר לסבול תחושות בושה אם לא נראה שהן עושות "את הדבר הנכון". אבל מוסריות נשית גם מובילה אותן לעסוק בעבודה מגשימה ומרשימה יותר. וזה בסופו של דבר מביא להן יותר שמחה, שלווה ושביעות רצון.
כפי שניתן לראות, זוהי תמונה מורכבת. כן, נשים רגישות יותר למתח, פגיעות יותר לדיכאון ולטראומה, אך הן גם גמישות להפליא ובעלות יכולת גבוהה יותר לצמיחה פוסט טראומטית בהשוואה לגברים.