בימים האחרונים מתפרסמות בכלי התקשורת ידיעות על הסדר טיעון הנרקם בין פרקליטות המדינה, התובעת במשפטו של אביעד משה המואשם בניסיון לרצח אישתו שירה איסקוב, ובין עורכי דינו. הציבור גועש ורועש והרשתות עמוסות בגילויי דעת חריפים נגד הסדר כזה, אבל האם אנחנו מבינים מה באמת זה אומר ומהן המשמעויות? ביקשנו מעו"ד קרן ברק, מומחית לייצוג קורבנות תקיפה מינית ואלימות במשפחה ממשרד לייזרוביץ – ברק, שתעשה לנו קצת סדר בעולם המינוחים המשפטיים ותסביר לנו מה בעצם אומרת עיסקת טיעון כזו במקרה של משה.

  1. האם יש מקום לדעתה של שירה איסקוב, הקורבן, לנושא עיסקת הטיעון?

    לקורבן העבירה עומדת הזכות להביע את דעתה לגבי הסדר הטיעון המתגבש בין הנאשם למדינה. הפרקליטות יכולה לקבל ולהתחשב בדעתה, אבל בסופו של דבר, ההחלטה מתקבלת על ידי הפרקליטות בלבד. "במידה שייגזרו על אביעד משה 25 שנות מאסר עונשו יגיע לכמעט מקסימום הענישה שניתן לפסוק בנסיבות החמורות במיוחד של התיק", אומרת עו"ד ברק, "היות שהוא האיש הבזוי והשנוא ביותר במדינה בימים אלו, ייתכן שאין לו רצון לעלות על דוכן העדים ולהיצלב עליו כפי שראוי לצלוב אותו. לצערי אינני סבורה נוכח אופיו של האיש שהוא מנסה להקל על שירה איסקוב שלא תצטרך להתעמת מולו, אלא הבין שסיכוייו אפסיים ומשלים עם עובדה זו. אין סיבה ששירה איסקוב לא תתמוך בעסקה כזו. המשמעות מבחינתה היא שהוא מודה באשמה וייענש וממנה נחסך משפט ארוך ומייגע והיא פנויה להתחיל בהליך השיקום שלה". 

  2. למה בכלל עושים הסדרי טיעון?

    הסדר טיעון הוא הסדר בו הנאשם מודה באשמתו ובכך מתייתר הצורך להוכיח את אשמתו בבית המשפט. זהו, למעשה, כלי שנועד לחסוך למערכת המשפט העמוסה זמן ומשאבים רבים - המדינה, לעתים, מעדיפה לחסוך בזמן שיפוטי יקר ולסכם עם הנאשם שתמורת הודאתו יופחתו סעיפי האישום או תקוצר תקופת המאסר שהמדינה תדרוש. בעצם, המדינה מאזנת בין חומרת העבירה בה הוא מוכן להודות אל מול הקלת עונשו.

  3. האם בכל משפט ניתן לעשות הסדר טיעון?

    בכל משפט ניתן לעשות הסכם טיעון – אבל כשמדובר בעבירת רצח לא ניתן לקצר את תקופת הענישה, כיוון שהעונש על רצח הוא מאסר עולם חובה ולא ניתן לקצוב פחות מכך.

  4. מי מחליט בסופו של דבר על העסקה?

    הצדדים יכולים להסכים באילו סעיפי אישום יודה הנאשם ומה יהיה העונש, או להסכים רק על סעיפי האישום. הסדר הטיעון תלוי באישור בית המשפט, ואם העונש שקבע בית המשפט לא מקובל על אחד הצדדים, הם יכולים לערער עליו. כך, למשל, במקרה של אביה של עדי ביטי – המדינה ערערה על קלות העונש שנקבע והוא הוחמר באופן משמעותי.

  5. אז כמה אביעד משה עומד לקבל בזכות העסקה?

    אביעד משה נאשם בניסיון לרצח ובהתעללות בקטין. טווח הענישה של ניסיון לרצח הוא עד 20 שנות מאסר והתעללות בקטין 5 עד 7 שנות מאסר. הסדר טיעון עם אביעד משה יכול להקל בעונשו, אבל היות ומדובר בנסיבות חמורות במיוחד – קיצור העונש יהיה כפי הנראה מינורי. לפי פרסומים, מדובר על 25 שנות מאסר – לדעתה של עו"ד ברק זהו עונש ראוי המגלם במצטבר כמעט את הענישה המקסימלית הנקבעת במקרים מסוג זה.

  6. למה בעצם, יש ביקורת ציבורית גדולה על הסדר כזה?

    לדברי עו"ד ברק, להסדרי טיעון יש יתרונות רבים – והראשון שבהם, לטעמה, הוא העובדה שקורבן העבירה אינו נדרש לחוות את ההתעללות שעבר בשנית על דוכן העדים, בחוויה שהיא לרוב מטלטלת וטראומתית. מצד שני, מסבירה ברק, יש מקרים בהם קורבן העבירה דווקא מעוניינת לעמוד מול הנאשם ובכך להחזיר שליטה על חייה ולסגור מעגל, ולכן היא מתאכזבת כשנסגר הסדר טיעון.

    "לב המחלוקת הוא עניין הענישה", מוסיפה עו"ד ברק, "בישראל נחתמים פעמים רבות הסדרי טיעון מגוחכים בהם הענישה מעליבה ומשפילה את הקורבן – כמו למשל גזירת עבודות שירות בלבד על עבירות של מין ואלימות. קורבן העבירה לעתים חשה כי 'מכרו' אותה וגזרו עונש מגוחך על הנאשם, כמו למשל עונשו המקורי של אביה של עדי ביטי. ככל שהפער בין חומרת העברה לקלות הענישה גדול, כך גדל הכעס וחוסר האמון של הציבור כלפי מערכת המשפט וחוסר הצדק שניתן כלפי הקורבן. ענישה צריכה לייצר הרתעה. כאשר עבריינים מבינים שהם יכולים 'לסגור עיסקה' ולצאת מהעניין בקלות, מה ימנע מהם לבצע את הפשע פעם נוספת?"

  7. האם ברגע שיש הסדר טיעון נגמר הסיפור?

    קורבן העבירה, בין אם היא מרוצה ובין אם לאו מהסדר הטיעון, יכול לפנות גם לאפיק של תביעה אזרחית. "אם הענישה הפלילית מאכזבת את הקורבן, תמיד עומדת בפניה הזכות לדרוש ולקבל צדק על ידי ענישה אזרחית. עליה להגיש תביעה אזרחית נזיקית נגש הנאשם שהורשע ולדרוש ולזכות בפיצויים כספיים נכבדים", אומרת עו"ד ברק, "היתרון בענישה אזרחית זו שעל הקורבן רק להוכיח את נזקיה  - העובדות בהן הודה העבריין שפגע בהן אינן שנויות במחלוקת".