יש לא מעט דברים מפחידים, נוראיים ואפילו טרגיים שעלולים לקראות לזוג בשבוע שלפני החתונה שלו, אבל הסיפור הזה הוא אחד המרגשים שיצא לנו לשמוע. שארלוט דרייק, בת 34 מאוקספורדשייר שבאנגליה, אובחנה כחולה בסרטן השד, שבוע בלבד לפני חתונתה במאי 2014.
למרות שלא היתה לה היסטוריה משפחתית של המחלה, שארלוט הבחינה בגוש בזמן שבדקה את שדיה במהלך בדיקה ידנית שגרתית. תוצאות ביופסיה שעברה גילו כי מדובר בסרטן אגרסיבי שיכול היה להרוג אותה בתוך שנתיים. מה לעשות עם התגלית והחליטו לשמור אותה בסוד עד אחרי הטקס "רצינו חתונה, לא הלוויה".
"אובחנתי בגיל מאוד צעיר יחסית למישהי שאין לה היסטוריה משפחתית של המחלה, לא מעשנת ושותה לעתים נדירות" סיפרה בראיון לדיילי-מייל, "רק כמה דקות לפני שנכנסתי לבית החולים לשמוע את התוצאות של הביופסיה עוד התלבטתי לגבי צבע השמלה שאני מזמינה מהאינטרנט בשביל ירח הדבש שלי ושעה אחרי זה נאמר לי שיש לי סרטן. זה שם את החיים בפרספקטיבה".
"הייתי משוכנעת שחיי נגמרו וסיפרתי ללוק, בן הזוג שלי, שאני לא חושבת שאנחנו צריכים להתחתן. חשבתי שהרסתי את חייו ולא רציתי להיות אשתו, רק כדי שאמות" המשיכה, "אבל הוא היה מדהים ואמר לי שאנחנו הולכים קדימה עם זה לא משנה מה. בימים שקדמו ליום הגדול שלנו, במקום לסדר את הפרטים האחרונים חיפשתי מקומות ודרכים לטיפול".
שארלוט מספרת שתכננה את החתונה שלה מגיל צעיר מאוד ושהייתה מאוד מאוד נרגשת לקראת היום הגדול, אבל העננה שריחפה מעליהם כשהרגע הזה סוף סוף הגיע הקשתה עליה מאוד. "אני זוכרת שחשבתי לעצמי שלפחות אם אמות כולם יזכרו אותי מיום החתונה שלי, כשאני הכי יפה שאי פעם אהיה".
הלחץ סביב ארגון החתונה ביחד עם ההתמודדות עם התגלית החדשה והקשה גרמו לשארלוט להתקף חרדה ופניקה. אמה של שרלוט, אביה, אחותה והשושבינות שלה היו האנשים היחידים שידעו על האבחנה פרט לעצמה ולבן הזוג שלה. "למזלי, מנתח סרטן השד היה בבית החולים באותו יום בו קיבלתי את האבחנה וקבע לי ניתוח לשלושה ימים בלבד אחרי החתונה. הידיעה שיש לי תכנית טיפולים עזרה מאוד".
ההחלטה לא לספר לאורחים על האבחנה לא הייתה פשוטה. "רצינו שזה יהיה אירוע שמח, לא רצינו שירחמו עלינו. בוקר החתונה עצמה היה קשה במיוחד - אני ביום שחלמתי עליו במשך שנים ועדיין מעכלת את זה שיש לי סרטן אגרסיבי. למזלי, הצלחתי להתנער מהעצב והפחד ולהתמקד ביום הזה שהוא לא רק בשבילי, הוא גם בשביל בן הזוג שלי ומשפחתי".
אחרי החתונה דחו הזוג את ירח הדבש שלהם בכדי ששארלוט תוכל לעבור את הניתוח. שבוע לאחר הניתוח הראשון היא עברה ניתוח נוסף ונכנסה לסבבה של טיפולי כימותרפיה והקרנות. אבל החשש הגדול ביותר של שארלוט לא נגע דווקא לשאלת החיים והמוות - אלא לשאלת המשפחה.
"החשש הגדול ביותר שלי היה שהטיפולים יפגעו ביכולת שלי להפוך לאם" ואכן, טיפולי הכימותרפיה פגעו בשחלות של שארלוט שנזקקה לטיפולי פוריות בכדי לנסות להיכנס להריון. לשמחתם הגדולה של בני הזוג - היא הצליחה.
"כשאני מסתכלת על בני הנרי ואז על לוק אני מרגישה שכל מה שעברנו היה שווה את זה" היא מספרת, "ניסים קורים והנרי הוא הנס הכי גדול שלנו".
כיום נמצאת שרלוט במעקב צמוד כדי לוודא שהמחלה לא חוזרת והיא מפצירה בנשים נוספות ללכת ולהיבדק באופן קבוע כבר מגילאים מאוד צעירים. "אמא שלי תמיד לימדה אותי להיות מודעת לחזה ולבדוק את השדיים שלי, למרות שאין לנו היסטוריה משפחתית של סרטן השד. אני משוכנעת שהיא הצילה את חיי" היא אומרת, "אם את מזהה גוש או משהו משונה תפעלי מהר. לכי לרופאים והיבדקי. הסרטן שלי היה מסוג אגרסיבי, ואם לא הייתי מתעקשת על בדיקות הייתי עלולה כבר לא להיות בחיים".