חתונות הן, בגדול, אירוע משמח וכיפי, במיוחד המסיבה שאחרי האוכל והחופה. אבל לפעמים חוסר תשומת לב של מפעילי האולם עלול לגרום אפילו לאירוע המשמח להסתיים בעגמת נפש וכאבים. כך קרה ל-ב', אישה בת 69 מהצפון, שחיתנה לפני כחמש שנים את ביתה באולם שמחות באזור חיפה.
בעיצומה של החתונה קמה ב' מהשולחן כדי לרקוד עם האורחים, החליקה על הרצפה ושברה את ידה. "היה על הרצפה חומר רטוב", שחזרה, "נעלתי נעלים נוחות בלי עקבים. השמלה שלי נרטבה, היה לי שבר ביד. זה פגע בשמחת החתונה של בתי. במקום להישאר באולם ולחגוג עמה ועם האורחים לקחו אותי לבית חולים".
ב', פונתה לבית החולים רמב"ם לקבלת טיפול רפואי ונאלצה לעבור שלושה ניתוחים מורכבים.עדי ראייה סיפרו, כי מיד לאחר שאם הכלה החליקה על הרצפה, הגיעו עובדי האולם לנקות את הנוזל הרטוב שגרם להחלקתה. אחיה של ב' טען שמדובר במחדל.
"אחרי שהרמתי את אחותי מהרצפה וראיתי את הנוזל הבנתי שמדובר במחדל", טען. גם בנה של ב', אחי הכלה, שניסה לסייע ציין כי הוא בעצמו כמעט והחליק כאשר בא לסייע לאמו.
בכתב תביעה שהגישה ב' נגד בעלי האולם וחברת הביטוח שמבטחת את המקום לבית משפט השלום בקריות היא דרשה פיצוי של מאות אלפי שקלים על הנזקים הגופניים שנגרמו לה כתוצאה מההחלקה והפסדי שכר על כך שלא יכלה להגיע לבית העסק שהיא ניהלה. לטענתה, מדובר במחדל ורשלנות של עובדי ובעלי האולם על כך שלא טרחו לנקות את הנוזל מהרצפה.
הנתבעים ציינו בכתב ההגנה, כי עובד מטעם האולם שהיה אחראי על ארגון החתונה הגיע למקום זמן קצר לאחר התאונה דיווח שהוא יבש ולא רטוב ולטענתו הוא הבין ש-ב' סובבה את הקרסול בגלל נעלי העקב שנעלה. אלא, ש-ב' חשפה במהלך הדיון בבית המשפט כי אותו עובד שהעיד מטעמה הוא קרוב משפחה של אחד מבעלי האולם ולכן יש לו אינטרס שלא למסור גרסה עובדתית נכונה למה שאירע באולם.
טענה נוספת שנחשפה במהלך הדיונים, היא העובדה שבעלי האולם לא טרחו לשמור את התמונות וסרטוני האבטחה שתיעדו את האירוע. השופט יוסי טורס שדן בתביעה החליט לקבל אותה וקבע ל-ב' פיצוי של 150 אלף שקל ועוד 35 אלף שקל הוצאות משפט.
השופט טען שעצם העובדה שבעלי האולם לא שמרו את הצילומים מהאירוע או הסרטונים יש בכך משום מחדל שיכול היה לסייע בגילוי האמת במקרה זה. עוד קבע השופט כי הנתבעים התרשלו בכך שלא הציבה אנשי ניקיון מטעמה ברחבי האולם.