ספיר, שאינו בקו הבריאות מאז הרצחה של בתו, מגולל שוב את הסיפור שזעזע בזמנו את המדינה. "מעיין נהגה לצאת לקניון בערבי שישי, וגם באותו הערב סיפרה לנו שקבעה עם חברה. למעשה היא הכירה מישהו דרך האינטרנט, התכתבה איתו ובאותו יום שישי הלכה לפגוש אותו. כשהייתה בדרך, לא רחוק מהקניון, המתין לה נער מעבר לפינה ולפתע הגיח מאחוריה והטיח את ראשה במדרכה".
עד היום לא ברורה הסיבה לרצח. "באחת החקירות הוא הודה בפני החוקר שהיופי של מעיין הרגיז אותו", מספר ספיר, "חצי דקה לאחר מכן הגיע למקום אדם שיצא מבית הכנסת, הוא ראה נער רוכן מעל נערה וניסה לגשש, והרוצח אמר לו שהוא עוזר לנערה כי היא שיכורה. האיש השתכנע והלך. מעיין שכבה על המדרכה מדממת והרוצח סובב את פניה כדי שלא יראו את הדם".
בהמשך, מתאר ספיר, הוליך הרוצח את מעיין אל חצר קרובה. "הוא לקח אותה למאורת סמים, שם היא עוד ניסתה להיאבק, להתנגד ולברוח, והרוצח התעלל בה, הכה אותה בחוזקה, קרע את מכנסי הג'ינס ואנס אותה, ואחר כך חנק אותה למוות. הוא ריסק את הטלפון של מעיין ופיזר את בגדיה בשלושה מוקדים שונים, הותיר את מעיין עירומה, זרוקה בין השיחים".
גרושתו של ספיר, אמה של מעיין, התעוררה לפנות בוקר והבחינה שמעיין לא שבה הביתה. "בשעה חמש לפנות בוקר שרה גרושתי התעוררה ונכנסה לחדר של מעיין, ראתה שהמיטה מסודרת ומעיין לא הגיעה. היא התקשרה למשטרה, ולאחר שאימתו איתה את פרטי הזיהוי סיפרו לה שמעיין נרצחה. היא התקשרה לספר לי ב-6:50 בבוקר. שמעתי אותה אומרת בבכי את שני המשפטים שהרסו את חיי: 'בוא מיד למשטרה, הם רצחו את מעיין'".
"תנועות הגוף של דקלה הראו שהיא נמצאת בחוסר ביטחון"
גם אסתר אטיאס, אמה של דקלה אטיאס (גדליה) שנרצחה על ידי משה בעלה ב-2012 בבית שאן, מתייחסת היום לשנים שעברו. "עד היום אני לא מאמינה. ההתמודדות לא פשוטה, אני רואה שהילדים גדלו וצמחו להיות ילדים מקסימים, מצליחים בלימודים, והיא לא שם לעבור איתם את הדרך הזו".
אטיאס ובעלה היו בעלי מסעדה בעיר וגידלו שלושה ילדים. "לא היו לנו סימנים על העתיד לבוא", משחזרת אסתר, "דקלה הסתירה מאיתנו, למרות שבדיעבד את מגלה כמה נקודות שאת מבינה שהיו נורות אזהרה. בשבוע האחרון לחייה היה בניהם סכסוך וכשניסיתי להבין מה קרה תנועות הגוף של דקלה הראו שהיא נמצאת בחוסר ביטחון. אמרתי לה: 'שתפי אותי, מה, את מפחדת שהוא ירצח אותך?'".
אטיאס מספרת שדרשה מבתה לעבור עם הילדים לגור אצלה, אבל דקלה סרבה. תחושות הבטן של אסתר לא נתנו לה מנוח, ואכן, באותן שעות יצא הרוצח להביא סכין ולקנות ג'ריקן של דלק בכוונה להצית את אשתו. "הוא שלח את הילדים החוצה וכשלא היו בבית תקף את דקלה שניסתה להתנגד ללא הצלחה. הוא הכה אותה, דקר אותה והותיר אותה שרועה ומדממת על הרצפה. כשהילדים נכנסו הביתה הם גילו את אימם במצב הזה, התקשרו לאחותה ואמרו לה 'אבא רצח את אמא'".
מאז, מספרת אטיאס, גדלים הילדים עם אחותו של אביהם. "אין לה ילדים והיא פשוט נותנת להם את כל כולה. לנו אין טענות למשפחה שלו, הם לא אשמים שהוא רוצח ובהסכמה משותפת החלטנו שהם יגדלו אצל אחותו. אנחנו בקשר מצוין, מבלים איתם, מטיילים. הילדים הם מה שנשאר ממנה ולא נעזוב אותם לעולם".
יום הזיכרון לקורבנות אלימות כלפי נשים מצוין זו השנה השישית. יום הזיכרון נוסד על ידי ארגון "כל הנשים" ובשיתוף ארגוני נשים נוספים, והוא יצוין בטקס זיכרון מרכזי בהשתתפות השר עודד פורר, חברת הכנסת שרון רופא אופיר, רעיית שר החוץ וראש הממשלה החליפי ליהיא לפיד, נטלי דדון, ראשי ארגוני נשים ודיפלומטים מכל רחבי העולם.