הבוקר, ביום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, מקיים ארגון ויצ"ו את הכנס "לכודות ברשת" העוסק באלימות טכנולוגית. לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה שנרצחה על ידי בעלה אלירן מלול בחודש אוקטובר האחרון, פתחה את הכנס בדברים. "מיכל אחותי הקטנה נרצחה בגיל 32. למיכל היתה הרבה מאוד עשייה חברתית. היא היתה אדם שמח, פרפר חופשי, אופטימית תמיד, חברותית, ילדת פרחים. חיברה בין אנשים, תולעת ספרים. היתה לה נפש של מטפלת. נרצחה בגיל 32 לעיני בתה התינוקת, לבושה בפיג'מה ב-11 דקירות. נרצחה על ידי האיש שהיה אמור לדאוג לביטחונה. הוא חי, ואנחנו לא יכולים להתעורר מהסיוט הזה. הילדים שלנו מכירים רוצח. אמם וסבתם עדות במשפט רצח.
"מיכל כתבה את רחשי ליבה ביומנים. חשבנו שאולי שם יש תשובות למה שמיכל עברה. אבל אין לנו שום גישה אליהם. הם ראיות במשפט רצח, ויותר מזה, הרוצח קורא אותם כעת. כי הוא הנאשם. הוא, המנוול, זוכה לגעת בכתב ידה ובמחשבותיה.
"שני מסרים חשובים שאני חייבת להעביר לכולם: אחד – תשתפי, תספרי, השני – אם יש ספק לגבי מערכת יחסים של חברה או אחות- התערבו, התעניינו, דחפו את האף. אם יש ספק, אין ספק. אם זה קרה לנו זה יכול לקרות בכל בית. אנחנו חושבים שמיכל סבלה מאלימות שקטה. הוא לא הרים עליה יד, אבל הוא היה קנאי ואובססיבי. הוא מחק לה מהפייסבוק חברים גברים. אנשים שלמדו איתה, שעבדו איתה. אצל חברות שלכן שנמצאות בזוגיות שיש לכן לגביה סימני שאלה - אתן יכולות לבדוק את זה. זו נורה אדומה לכל דבר.
"מאדם כזה אי אפשר להיפרד לבד. לדעתנו מיכל חשבה שהיא תוכל. אבל מאדם כזה אי אפשר להיפרד בצורה יפה. אנחנו מאמינים שמיכל ניסתה להיפרד ממנו באותו הלילה. בישראל יש 162 מרכזים למניעת אלימות במשפחה. יש לפנות אליהם ולקבל יעוץ וליווי במידה ואשה רוצה להפרד מבן זוג אלים. גם אם מדובר באלימות שאיננה פיזית".