הבלגאן בחדרי הטראומה בבתי החולים: המרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית אמורים להיות מקום מסודר ובטוח אליו מגיעות ומגיעים נפגעות ונפגעי תקיפה מינית לקבלת עזרה ראשונה, סיוע נפשי ראשוני וגם ללקיחת דגימות ראשונות במידה ויחליטו להגיש תלונה בעתיד. אלא שנראה שלמרות שלמשרד הבריאות נהלים מסודרים לגבי שרשרת האחריות בחדרים - בבתי חולים רבים הנהלים לא נשמרים, מה שעלול להביא לפגיעה בנפגעות ובטיפול בהן.
לפי נהלי משרד הבריאות ההחלטה על פתיחת "ערכת אונס" (ערכה לבדיקה רפואית משפטית שהראיות שנאספות באמצעותה תקפות בבית המשפט), מתקבלת בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של הרופא במקום בלבד.
אלא שלפי עדויות שהגיעו ל-mako בבתי החולים יוספטל, בני ציון וולפסון, לא מקפידים על הנהלים ומאפשרים, לעיתים, לשוטרים להחליט על פתיחת או אי פתיחת הערכה.
כך לדוגמה, לפי עדויות שבידינו, בבית החולים בני ציון שבחיפה, כך מספרת נפגעת, לא מאפשרים למתלוננות לקבל שירות רפואי משפטי מבלי לשוחח לפני כן עם שוטר. בבית החולים פוריה, מספרת נפגעת אחרת, כי עוד בטרם הגיעה לבית החולים אמרו לה שעליה לשוחח עם שוטר וכי הוא הסמכות שתחליט אם ילקחו ממנה הדגימות על ידי רופא מומחה לרפואה משפטית או לא.
משמעות הדבר היא שנפגעת שמצויה במצב נסער או שעדיין לא בטוחה אם היא רוצה להגיש תלונה או לא עלולה להפסיד זמן והזדמנות יקרים לאיסוף דגימות שעשויות לסייע במשפט עתידי.
בבית החולים יוספטל המצב דומה - "ביוספטל נאמר לנפגעות, באופן מפורש, שרק אם הן בוחרות להגיש תלונה פותחים את הערכה ומסכימים לבדוק אותן" אומר לנו גורם המעורה בדבר. ובבית החולים וולפסון מספרות מתנדבות המלוות נפגעות בהליך הבדיקה, שנאמר להן כי ההנחיה היא לא לבצע בדיקה משפטית אם הפונה לא תדבר עם השוטר שמגיע.
"במשך שנים היה וויכוח לגבי מהי שרשרת הפיקוד בחדרים האקוטיים – מי מחליט על פתיחת ערכה אצל הנפגעת" אומר ל-mako גורם המעורה בנושא, "מעבר לבעייתיות שהמשטרה עושה טיראז' ומחליטה בתוך בית חולים אם פציינט יעבור בדיקה, זה תשאול שהוא לא תקף בבית המשפט ומזהם את העדות. יש פה חוסר הגינות כלפי הנפגעות - אולי היא רוצה להגיש תלונה בהמשך? אולי היא בכלל מנסה להבין אם משהו קרה או לא קרה כי היא הייתה תחת השפעת חומרים או סם אונס? אולי היא בכלל לא מסוגלת לתת כרגע עדות ולדבר? אבל אם לא יקחו את הדגימה בזמן הראיות המשפטיות פשוט יעלמו. במקום לעקוב אחרי הנהל המסודר זה איש הישר בעיניו יעשה – עושים אושידנים לנפגעות אם לקבל שירות או לא".
לדברי ד"ר ג'וליה ברדה, מנהלת חדר 4 בוולפסון, "לפי תקנות בריאות העם, כל נפגעת שמגיעה לחדר מיון, בית החולים מחוייב לדווח למשטרה - זו לשון החוק. אבל ההחלטה האם לקחת ערכת אונס תלויה בשיקול דעת של הרופא המשפטי בלבד. אי אפשר להכריח אישה לדבר עם שוטר. חובת הדיווח קיימת ואת זה אנחנו עושים", היא מסבירה בשיחה עם mako. "הקמנו את המרכז במטרה לעזור לנפגעות, אם יש משהו לשפר או לתקן נעשה אנחנו פתוחים. יכול להיות שהייתה פה אי הבנה שמישהו סלף את הדברים או פרש אותם אחרת אבל בפועל בחדר 4 בוולפסון אין שום חיוב לנשים לדבר עם שוטר. כל תקלה שמתרחשת בחדר 4 מגיעה אלי ואני עורכת תחקיר ומבררת - אם היה קורה כזה דבר הייתי יודעת. בהחלט יכול להיות שמתנדבות פרשו בצורה לא נכונה את מה שנאמר. בפועל אין דבר כזה".
"חדרי 4 מצויים באנדרלמוסיה"
רק לפני כחודש דיווחנו כאן כי חדר הטראומה בבית החולים וולפסון לא פעל באופן מלא בגלל תקלה טכנית במצלמה המשמשת לאיסוף ראיות פורנזיות מגופן של נפגעות, זאת מבלי לעדכן את הציבור על העניין ונפגעות אשר היו מעוניינות שתילקחנה מהן דגימות נאלצו לנסוע למרכזי הטיפול בירושלים או בחיפה.
"זה זמן רב שנושא הבדיקות המשפטיות בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ואונס סובל מאנדרלמוסיה של ממש" אומרת ל-mako יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, "גורמים רבים ומגוונים טוענים לבלעדיות על ההחלטה לביצוע בדיקות וזאת תוך פגיעה בראיות ובזכויות הנפגעות והנפגעים. לא יתכן כי הליך רגיש וסוגיה רפואית עדינה כל כך יהוו כלי ניגוח בין משרדי הממשלה על חשבון המטופלות והמטופלים. פנינו לחברי כנסת ושרים בנושא ואם משרד הבריאות לא רוצה, או לא מסוגל להכריע בשאלה, יכריעו גורמים אחרים, לרבות בג"צ".
בישראל פועלים כיום רק 5 חדרי טיפול אקוטיים - בטבריה, חיפה, ירושלים, באר שבע וחולון. לחדר 4 בבי"ח וולפסון, המטפל במאות נפגעות תקיפה מינית בשנה, הגיעו מאז שנפתח בסוף שנת 2000 למעלה מ-4,300 נפגעות ונפגעים, כ-90% מהם נשים. משנת 2005 ממוצע הפניות למרכז עומד על כ-300 פניות בשנה.
התהליך שעוברות מטופלות המרכז בחדר 4 עורך בממוצע כ-3 שעות. במהלך שעות הטיפול מקבלות המטופלות אוכל, שתייה, אפשרות למקלחת חמה ובגדים להחלפה על פי צורך ופוגשות צוות מקצועי הכולל עובדת סוציאלית, אחות ורופא מטפל. החשיבות הרבה הנוספת של חדר טיפול אקוטי הוא שמדובר בחדר פורנזי והבדיקות אשר מתבצעות בו נחשבות כראייה קבילה בבית המשפט במידה והמטופלת בוחרת להגיש תלונה במשטרה. הליך זה, כאמור, פעיל בוולפסון רק באופן חלקי בלבד כבר תקופה ארוכה.
תגובות
ממשרד הבריאות נמסר: ההחלטה על נטילת דגימות נתונה אך ורק לשיקול דעתו של הרופא, על פי קריטריונים רפואיים שנקבעו. חוקר או שוטר אינו יכול להחליט על פרוצדורה רפואית כגון נטילת ערכה. אם הדבר קרה – הרי שזה בניגוד מוחלט לנהלים.
מבית החולים יוספטל נמסר: בימים אלו אנו נערכים מחדש בתחום נפגעות תקיפה מינית, בהמשך לכך רכשנו ציוד המאפשר בדיקות מקיפות בבית החולים באילת מבלי לשנע לצפון הארץ כמו בעבר. אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא מול יעל אשל ראש הליגה למניעת הטרדה מינית, למען הסדרת התהליך ולצמצום הסחבת של נפגעות תקיפה מינית.
מהמרכז הרפואי בני ציון נמסר: פתיחת ערכת אונס מבוצעת במרכז הרפואי בני ציון עפ"י שיקול דעת הרופא המטפל בלי שום קשר למשטרה. יתרה מכך, המרכז האקוטי לנפגעי תקיפה מינית הפועל בביה"ח בני ציון הינו יחיד מסוגו בצפון ומעניק שירות מיטבי במלוא הרגישות לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, כאשר צוות העובדים אף עבר הכשרה מיוחדת לשם כך.
מהמרכז הרפואי פדה פוריה נמסר: המרכז מתנהל לפי נוהל משרד הבריאות. פתיחת ערכת אונס מתבצעת לפי שיקול דעתה של ד"ר נטליה וולקוב, מנהלת המרכז האקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית. ד"ר וולקוב מציינת עוד כי בכל מקרה בו יש צורך באיסוף ראיות עושים זאת והערכה נשמרת בביה"ח .