העיתונאית הדס שטייף מנהלת בימים אלה קרב משפטי מול יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. נוה הגיש נגד שטייף ותחנת גלי צה"ל תביעה בסך שבעה מיליון שקלים, בטענה ששטייף פרצה לטלפון הנייד שלו והוציאה משם מידע אישי, בין השאר התכתבויות עם גורמים פוליטיים.
הבוקר חשפה שטייף כי קיבלה איומים מדמות בכירה במערכת הפוליטית, שהתכתבויות שלה עם נוה נמצאו על הטלפון, בניסיון למנוע ממנה לפרסם את תוכן ההתכתבויות. "בכיר מאוד אמר לי, 'אם את תפרסמי את ההתכתבויות שלי עם אפי נוה, אני ארדוף אותך עד שתהיי בכלא'".
בכיר במערכת הפוליטית או בכירה?
"אני את תשובותיי עניתי. זהו. 'אמרה ולא יספה'. החקירה בעניין אפי נוה בעיצומה, רבותיי".
האיומים הפחידו אותך?
"ממש לא. אני נראית לך בן אדם פוחד? חייכתי ואני עדיין מחייכת. בסיפור הזה רב הנסתר על הגלוי. יש איסור פרסום, מפה ועד להודעה חדשה. מהרגע שהחלטתי שהחומר הזה עובר למשטרה, שפתיי חתומות. בחרתי לשתוק".
למה את לא רוצה לפרסם את זהות הדמות הפוליטית שאיימה עלייך?
"בבוא הזמן הכל יפורסם. תאמינו לי, אני רגועה, אני שקטה, אני ישנה מצויין. אני עושה את עבודתי נאמנה".
אחת הביקורות שהושמעה נגדך הייתה שזו חציית גבול, לקחת טלפון של מישהו ולהוציא ממנו מידע.
"אתה מאשים אותי בגניבה? אתה מאשים אותי שלקחתי משהו? הכל נעשה כדת וכדין. כשיוודעו הפרטים אז כולם יידעו. כרגע יש חיסיון מקורות ואני מנועה".
בחודש פברואר השנה, לאחר שהתפוצצה פרשת "מין תמורת מינוי", הגיש נוה תביעה בסך שבעה מיליון שקלים נגד שטייף וגורמים נוספים בתחנת גלי צה"ל. לטענת נוה, שטייף הוציאה מהטלפון הנייד שלו חומרים אישיים והפיצה אותם ברבים, בניגוד לדין. בעקבות המידע שהעבירה שטייף פתחה המשטרה בחקירה פלילית נגד נוה. נוה חשוד כי פעל לקידום מועמדותה של שופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, בתמורה לשוחד מיני לכאורה.
סערה משפטית נוספת בה מעורבת שטייף היא תביעת הדיבה שהגיש נגדה השדרן נתן זהבי. לפני כחודשיים זכה זהבי בתביעה וכעת שטייף ממתינה לערעור. "נגיע לבית המשפט והוא יגיד את דברו", אמרה שטייף. "מי שקרא את הערעור ואת פסק הדין, מבין. עם כל הכבוד לזהבי, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. אני מחכה לבית המשפט".
את עושה חשבון נפש, שאולי טעית בפרשה הזאת?
"חשבון נפש תמיד יש. כשאתה עובד, אתה גם טועה, וכשאתה עובד תחת לחץ של זמן, תמיד יש דברים שנושרים בדרך, וזה בסדר. אתה מתקן אותם. אני עיתונאית מעל ל-30 שנה וכל יום אני לומדת משהו חדש".
התאכזבת שנשים שדיברו איתך לא הגיעו אחר כך לבית המשפט להעיד נגד זהבי?
"אתה טועה ומטעה, שבע עדות הגיעו לבית המשפט מתוך עשר שעליהן היו פרסומים. איך אתה יכול להגיד שלא הגיעו? חכה לערעור ואולי נבין".
יש רגעים שזה מתסכל אותך שלמרות שאת עיתונאית חוקרת 30 שנה, בסוף התדמית הציבורית שלך היא לא בהכרח זו שהיית מקווה לה?
"בגיל שלי, זה כבר לא אכפת לי. יש גיל מסויים שזה כבר לא חשוב. אכפת לי מכל אלה שיודעים מה אני עושה עבורם ולא תמיד זה מגיע לכותרות. מהיום שאני זוכרת את עצמי אני חיה יותר בשביל אחרים מאשר בשביל עצמי. יש לי נכדים ואני רואה לאן הכל מתפתח, אני רואה בטוויטר מלחמות שהן סתם. מדברים על היסטוריה של מלחמת אחים שפיזרה את המדינה שלנו, אז רבותיי, אנחנו במלחמת אחים".
היית מגדירה את התקופה הזאת כתקופה המקצועית הקשה בחייך?
"ממש לא. כלפי חוץ זה נראה שאני מותקפת מכל עבר, כי אנשים לא מכירים את הסיפור האמיתי, אנשים לא יודעים בעצם כלום. יודעים שבבים שניתזים באוויר, אבל לא מעבר לזה. אני יודעת את האמת, לכן לא קשה לי. אני בחיוך מאוד גדול, עם סבלנות ארוכה, ואני יודעת שבסוף כולם יידעו את האמת והכל ייראה אחרת".
למה בחרת לעזוב את הטוויטר?
"החלטתי לנתק את עצמי מהטוויטר מסיבה פשוטה, מצאתי את עצמי נלחמת כל יום במלחמה אמיתית, כמו אמזונה, מחזיקה סכין ביד. נלחמת בכל מיני אנשים שלא מבינים כלום, שלא יודעים כלום. אין לי מושג מי הם, רבים הם בכלל פייק, מתחזים. חסמתי אין סוף אנשים".