טיילור סוויפט היא אולי הסלב המשעממת ביותר בעולם. גבעולית, דקיקה, בלונדינית, מתחזקת את הסטייליסטים הנכונים וכותבת שירי קאנטרי בנאליים שילדות ברחבי העולם יכולות להזדהות איתם. לטיילור סוויפט נמאס מהתדמית החלבית שלה. אז היא עשתה את מה שכולן עושות עכשיו: הוציאה את התחת מהארון.
בגיליון האחרון של מגזין הרולינג סטון האמריקאי שיצא לאור השבוע, עומדת סוויפט עם גבה למצלמה, מבט שובב על פניה, לבושה בג'ינס צמוד, שמבליט את כל מה שאלוהי הפוטושופ יכול היה לסדר לה. התגובות לצילום של סוויפט היו כל כך יוצאות דופן, שאתר המגזין דיווח על תגבור בשרתים כדי לעמוד בעומס הטוקבקים. השאלה הנפוצה ביותר בתגובות הייתה: איפה אפשר להשיג את הג'ינס הזה?
התמונה של סוויפט היא עוד ביטוי, מעודן באופן יחסי, למגמה גלובלית שניתן לכנות פשוט "ישבנמאניה". אם לא שמתם לב, התחת, הוא ולא אחר, הפך לאקססורי הכי לוהט של השנה האחרונה. נשים מגדילות אותו, מחטבות אותו, חושפות אותו, מנתחות אותו, וידועני תרבות ואופנה מפנים לו את הבמה המרכזית. שדיים? מי זוכר אותם בכלל.
אם רוצים לשים את האצבע על הרגע שבו המהפכה הישבנית עלתה מדרגה, אפשר לנקוב בהופעתה הפרובוקטיבית של מיילי סיירוס בטקס פרסי ה-MTV בשנה שעברה. סיירוס, עד אז כוכבת דיסני לשעבר שמשוועת לפרוץ בענק, עלתה לבמה בתחתוני פלסטיק בצבע גוף, רכנה קדימה ונענעה את הישבן בעודה מחככת אותו באזורים המוצנעים של הזמר רובין ת'יק. הקטע הזה עורר סערה רבתי והפך לאחד הנצפים של השנה ביוטיוב. כולנו למדנו מושג חדש: טוורקינג. אותו ריקוד מושחת שגורם לישבן לרצד מהר יותר מאשר טלוויזיה מקולקלת בניינטיז.
טיילור סוויפט ראתה כי טוב, ובקליפ שהוציאה בחודש שעבר לשיר Shake It Off, גם היא פיזזה ונענעה את הישבן בהתאם לרוח התקופה. סוויפט ציפתה לרעש, אבל לא מהסוג שנוצר. הקליפ שלה גרר גל ההאשמות בגזענות, כיוון שהוא מציג מחד ריקוד בלט, המבוצע על ידי רקדניות צחורות עור בתלבושות קלאסיות, ומאידך טוורקינג, שאותו רוקדות בעיקר נשים שחורות עם מכנסיים קרועים. לא הכי פוליטיקלי קורקט.
קים, ניקי וכל השאר
האמת שהטוורקינג מוכר לעולם הפופ כבר משנות ה-80, ובקהילות הלטיניות והאפרו-אמריקאיות הוא פופולרי כבר המון שנים (ורק נזכיר את הקליפ לשיר Baby Got Back של הוואן-היט-וונדר Sir Mix A Lot). מי שלקחו את הריקוד מהרקע לקדמת הבמה היו כוכבות ההיפ הופ. אחת מהן היא שופטת אמריקן איידול והזמרת ממוצא ג'מייקני, ניקי מינאז', שמקפידה להשוויץ בישבן הבוטילישס שלה (אגב, הטענה הרווחת ברשת היא שמינאז' החדירה שתלי סיליקון כדי להגדיל אותו).
מה שנראה בטעם רע כשסיירוס וסוויפט עושות את זה, מתקבל אחרת לגמרי כשמינאז' היא המבצעת. הקליפ החדש שלה לשיר "אנקונדה" שבר את כל שיאי פולחן הישבן. במשך יותר מארבע דקות כל מה שמוצג על המסך, פחות או יותר, זה צילומי קלוז אפ של נענוע וספנקינג עדין. וכנראה שזה קלע בדיוק לטעם של הקהל: הקליפ שבר את שיא הצפיות ליממה ב-Vevo, ערוץ המוזיקה של יוטיוב, עם 19.6 מיליון צפיות.
החמוקיים החושניים חזרו לאופנה בענק, החזה של פמלה אנדרסון נדחק הצידה. וזה לא רק הטוורקינג שמוכיח את זה. זו למשל גם תמונה של ישבן שהעלתה קים קרדשיאן אחרי הלידה, שכמעט שברה את טוויטר וגררה האשמות בדבר חיקוי מהדוגמגישה קלי ברוק, בעצמה אייקון ישבן.
בכלל, קרדשיאן היא אחת המובילות של המהפכה האסתטית הזאת, והישבן שלה הוא הכוכב הגדול בחלק גדול מהתמונות שהיא מעלה ברשתות החברתיות. אליה הצטרפו גם ליידי גאגא, שבחרה לקדם ברשתות החברתיות את הסינגל שלה Do What U Want (with my body)"" עם תמונת קלוז אפ של אחוריה. אפילו גיליון היובל החגיגי של הספורטס אילוסטרייטד הצטרף לחגיגה, ובחר להציג שלוש דוגמניות בבגד ים שמצטלמות כשגבן למצלמה. אנשים עם הרבה זמן פנוי בדקו ומצאו שמאז היווסדו הספורטס אילוסטרייטד העלה רק פעמיים שער של דוגמנית בגבה למצלמה. כנראה שזה לא מקרי.
בסקר שבוצע לאחרונה על ידי הצהובון הבריטי The Sunday People, עלה ש-68 אחוז מהנשים בבריטניה מעדיפות היום את מה שמוגדר כ"מראה רך", כזה ששם דגש על הקימורים הטבעיים ולא מפחד מקצת שומן על העצם. בקיצור, קייט מוס וגווינית' פאלטרו – אאוט; נשים כמו קלי ברוק, כריסטינה הנדריקס, קייט אפטון או קורטני קרדשיאן – אין.
"המלכה מתה, וכשאני כותבת מלכה אני מתכוונת לציצים", הכריזה סוזי מקופין, בעלת טור באתר הסלבס Celebzter. "ולשליטים שנופלים יש יורשים. היה הייתה מונרו, ואז בארדו, ואז אנדרסון. והיום יש לנו את... קרדשיאן. כן, לקים קרדשיאן יש גם שדיים ענקיים, אבל למישהו אכפת בכלל?".
מקופין ממשיכה וכותבת כי אם היו אומרים לנו בניינטיז שיהיו בעתיד מכוניות מעופפות ומריחואנה חוקית, זה היה נראה לנו לגמרי סביר, "אבל תחת גדול? על פני שדיים? ברונטיות על פני בלונדיניות? זה מופרך", היינו חושבים. הבלונדינית עם השדיים הגדולים הייתה אמנם המודל האמריקאי במשך עשורים על גבי עשורים, אבל כל זה נגמר, היא טוענת, ולסיכום מציגה סברה: "שאלו כל בחור מתחת לגיל 40 מה הוא אוהב, והרוב הגדול יגיד: 'ברונטיות עם תחת יפה', בעוד שגברים מעל גיל 40 ישיבו כולם: 'בלונדיניות עם ציצים גדולים'. אנחנו אומה חלוקה".
"זה בסדר, מותר לך שיהיה לך תחת"
עוד פן של העניין המחודש בישבן הוא הפופולריות הגוברת של תרגילי חיטוב האחוריים, המכונים Squat Jumps, שכוכבות כמו קלואי קרדשיאן והזמרת הבריטית ג'סי ג'יי אוהבות לחלוק עם המעריצים את ביצועם, כאילו אומרות שהגיע הזמן לתת כבוד לחלק האחורי.
בארץ גם יש סממנים לתופעה, אם שואלים את גל ביפול, מדריכת טוורקינג בסטודיו פאנקי גודס בתל אביב, שמעבירה הדרכות נענועים רשמיות. "אני ממש רואה איך זה נהיה מיינסטרים", היא מספרת. "יותר ויותר נשים מקבלות את הגוף שלהן ורוצות ללמוד איך להשתמש בו. אני חושבת שזה שילוב של רצון לחזור למראה הטבעי ושל נסיבות כלכליות".
תסבירי.
"מפרסמים מעדיפים לפנות למיינסטרים, שם נמצא הכסף. ומי נמצא במיינסטרים? נשים שהן לא דוגמניות, שיש להן תחת, שיש להן ציצי, שהן לא מושלמות. מצד הלקוחות, כמו שיש חזרה לאוכל אורגני וטבעי, כך גם מתחזקת ההבנה שהרזון שכפו עלינו אמצעי המדיה הוא לא טבעי, הוא לא מושך והוא לא נשי. אם לפני שלוש שנים הרגשתי עמדת נחיתות מול בנות רזות, אז היום אני המיינסטרים".
איך נשים מגיבות בשיעורים שלך?
"בהתחלה הן אומרות לי שהכל רועד וקופץ, ואז אני אומרת להן שזו המטרה. אם זה לא רועד, זה לא טוב. יש בנות שאומרות לי שכל החיים הן חיכו שמישהו יגיד להן שזה בסדר, מותר לך שיהיה לך תחת".
ביפול אומרת שהיא רואה את השינוי מחלחל גם לרחוב ולאופנה: "את רואה שבנות מתחילות לצאת למועדונים ומשאירות את הסקיני ג'ינס בבית. הן לובשות שורטים שמדגישים את הישבן וטייצים שמראים את אגן הגיטרה שלהן ואת המותניים הצרים. הן מגיעות לשיעורים כדי לקבל גוף ואז יוצאות להשוויץ".
שחר דנציגר, המעצב הראשי של קסטרו, שיצאה בשנה שעברה עם ג'ינס מדגיש קימורים שקודם בפרסומת טוורקינג עם גל גדות (שקיבלה בזמנו ביקורות קשות בשל הבחירה בגדות להציג את הג'ינס, לא בדיוק הבחורה הכי עגלגלה בשכונה), מסכים כי בהחלט רואים את השינוי גם בגזרות הבגדים ובדרישות של הלקוחות הישראליות. "בעולם יש מגמה מורגשת של נשים שמתגאות ומדגישות את הירכיים והישבן", הוא אומר. "סלבס כמו קים קרדישיאן וניקי מינאז' הביאו אל התודעה מבני גוף שופעים ואהבה לקימורי גוף מודגשים, וגם אצלנו אפשר למצוא היום ג'ינסים שמדגישים אגן, ישבן וירכיים, על פי האיבר שכל אישה רוצה להדגיש. נשים, בכל הגדלים, אוהבות שהישבן שלהן נראה טוב, ואנחנו עובדים כל הזמן כדי לתת להן את הפתרון המושלם. יש לנו דגם ג'ינס שמשלב בתוכו מחטב שאוסף את הישבן ומחמיא לו, עם סיבים אלסטיים שהופכים אותו לנוח במיוחד. אני יכול להגיד שהלקוחות שלנו אומרות שהן כבר לא יכולות בלעדיו".
גם מיקי פמיליה, המעצבת הראשית של מותג הג'ינסים לי קופר ישראל, מציינת שהיא נתקלת יותר ויותר בנשים שמבקשות "ג'ינס שיעצב לי את התחת" או "ג'ינס שישב לי טוב על התחת". "הישראליות אולי לא מחפשות עדיין את הג'ינס שיגדיל ויעצים את הישבן, אבל כן חשוב להן איך הישבן יראה בו", היא מסבירה.
ומה קורה למי שלא ניחנה בנתונים הטבעיים ואין לה זמן או רצון להזיע בחדר הכושר כדי להתחטב? ובכן, כאן נכנסת לתמונה הכירורגיה הפלסטית. סקר שבוצע השנה על ידי מכון מחקר אמריקאי הראה שבשנה האחרונה חל זינוק של 58 אחוזים במה שמכונה בארצות הברית "ניתוח הרמת ישבן ברזילאי", או בקיצור – ניתוח לניפוח הישבן. לפי האיגוד הבריטי לניתוחים פלסטיים, הזרקת שומן לישבן עברה לאחרונה בפופולריות את ניתוח הגדלת השפתיים שהיה ה-דבר בסוף שנות ה-90 ובשנות ה-2000 המוקדמות. ויש גם מי שמוותרות על ניתוח ורוכשות את ההמצאה האופנתית החדשה: מכנסיים ותחתונים מגדילי ישבן עם פדים פנימיים. אם תרצו, החזייה המרופדת של העכוז.
ד"ר עמוס לויאב, הרופא הראשי ברשת המרפאות כללית אסתטיקה, מבחין גם כן בהתעניינות גוברת בשיפור מראה הישבן בארץ, אם כי לא במימדים של ארצות הברית. "ההתפתחות הטכנולוגית בכירורגיה פלסטית מאפשרת לנו להשתיל שתלי סיליקון לישבן, כמו שעושים בשדיים, כדי להביא להבלטה, הגדלה והרמה של הישבן", הוא מסביר, אך מסייג: "לשיטה הזו יש גם חסרונות: לא נוח לשבת על הישבן, וגם יש סכנה שהשתלים יתפוצצו וידלפו וגם סכנה שהם יתקשו. לכן, קיימת גם אופציה פופולרית נוספת, והיא השתלת שומן בישבן. זו שיטה שדורשת מספר השתלות ויש צורך גם לרענן את המראה פעם בשנה. לאחרונה גם החלה להופיע בשוק שיטה של הזרקת שמן סיליקון בכמויות גדולות, אבל זו שיטה מאד מסוכנת, שעלולה ליצור זיהומים ועוד כל מיני בעיות, ואנחנו מאוד לא ממליצים עליה".
אולי עדיף לעשות נטוורקינג
אבל היי נשות 2014, מתברר שלא המצאתן כלום. "הסגידה לישבן זה לא עניין חדש, אלא יותר אופנה שחוזרת", מסבירה ד"ר דיאנה לוצאטו מהמכללה האקדמית יפו, מומחית למגדר, מיניות ודימוי גוף. "הרי גם למרילין מונרו בזמנה היה ישבן מפואר וקימורים, ולא הפסיקו לדבר על הישבן שלה. אני חושבת שפשוט מדובר בגל של חזרה לשפיות. יש נטייה תרבותית ויומיומית לחזור ולהבליט קווים נשיים, והישבן הוא חלק מזה. אנחנו מנסים לחדד מחדש את ההבדלים בין גברים ונשים אחרי שלושה עשורים של יוניסקס ואנורקסיה ונשים שטוחות. מבחינתי זה פשוט ניאו-פמיניזם. להיות פמיניסטית חדשה שמדגישה את העובדה שהיא אישה – יש לה תחת, ציצים, קימורים".
זה משהו שנשים רוצות או גברים רוצים?
"לאהוב ציצי ותחת זה אבולוציוני, זה הטבע וזה משהו שמבדיל בין גברים ונשים. תראי לי גבר שייקח חוברת פורנו של אישה עם תחת שטוח. הם נמשכים לזה, אבל אני מאמינה שהשינוי מגיע הפעם מנשים שמחפשות מודל לחיקוי חדש והגדרות חדשות לנשיות שמחוברות יותר למה שקורה בשטח. גם התעשייה מגיבה לזה עם מכוני כושר שמעצבים תחת יפה, מכשירי כושר שאת יכולה לקנות בבית ואפילו ניתוחים. כולם מחפשים הסברים אינטלקטואלים, אבל לדעתי זה פשוט כיף וסקסי".
ולמי שאין לה תחת כמו של ניקי מינאז'?
"היא מגזימה, אבל זו העבודה שלה. יש לה תדמית, היא כוכבת שצריכה למשוך תשומת לב, אבל היא עושה את זה בכלים מאד פשוטים. מדגישה סממנים נשיים, מיניות בוטה, היא לוקחת שליטה על הגוף שלה וגם נשים וגם גברים מגיבים לזה. אנחנו משתחררות משנים של דיכוי של הגוף הנשי. סיימנו להיות כמו גברים, בואו תיראו מה ההבדלים בינינו ואנחנו נדגיש אותם".
אולם לצד התפיסה הזו, הרואה בהעצמת הישבן סוג של העצמה נשית, יש גם מי שרואה בכך מאפיינים שליליים, כמו למשל ד"ר יופי תירוש, מומחית למגדר ולזכויות אדם מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "מצד אחד זה נפלא לחגוג את המיניות ואת הגוף הנשי, ליהנות ממנו ולעצב אותו כדרך לביטוי עצמי וגם להצלחה ולפרנסה", היא מסבירה, "אבל מצד שני, מדובר בעוד חזית של טיפוח שמעתה נשים מצופות להקדיש לה זמן, כסף וכאבים, לצד אינספור חלקי גוף אחרים – מציפורניים, דרך הסרת שיער, עיצוב חזה או העלמת קמטים. שוב את צריכה לשלם, להסתכן בניתוח סלקטיבי ולסבול מכאבים בשביל להיות אישה תקנית. זו עבודה במשרה מלאה. אני הייתי מעדיפה שהמשאבים שלנו יופנו למקומות אחרים, כמו הצלחה מקצועית. בזמן שאת חושבת אם התחת שלך נראה טוב בג'ינס הזה, הגבר שלצידך עושה נטוורקינג או מתעדכן בבורסה. לנו אין זמן לזה, כי כל תקופה יש התמקדות באיבר אחר שאנחנו צריכות לטפח ולהשתעבד אליו. היום צו האופנה הוא להתרכז בישבן, ואני תוהה מה יזמן לנו המחר".