זה בניין פאר בהרצליה. כדי לבקר באחת הדירות לא מספיק ללחוץ על כפתור האינטרקום ולשמוע את הזזזזז; צריך גם לעבור דרך עמדת הקבלה המאוישת בשני מאבטחים. הם שואלים לאן אני מוזמנת, ולמשמע שמה של ירדן לסרי מציצים זה בזה. לאחר התלבטות קצרה מאשרים לי השניים להיכנס.
"אז זאת הדירה שלי", מחייכת לסרי כשהיא פותחת את הדלת. אני לא מצליחה לפענח אם זה חיוך נבוך או גאה, אבל ברור שזו אחת הדירות המפוארות ביותר שראיתי מימיי. בהינתן שהדיירת בת 23, האינסטינקט מיד אומר "ילדת שמנת". אבל לא, בכלל לא: לסרי באה ממשפחה מסורתית מההתנחלות גבע בנימין ליד ירושלים. אמה היא סוכנת ביטוח, אביה מורה לנהיגה, שני אחיה משרתים כקצינים בצה"ל. בת הזקונים, שדירת הפאר היא גם מקום העבודה שלה, משלמת את דמי השכירות בעצמה. "הבית שלי הוא האולפן שלי", היא אומרת. "אני מצלמת את עצמי בסלון, במטבח, בחדר, במרפסת. בוקר, צהריים, ערב".
בעירום.
"בעירום. העוקבים שלי אוהבים אותי הכי טבעית שיש".
הפלטפורמה שבה פועלת לסרי היא "OnlyFans", האתר/ אפליקציה שנמצא על התפר שבין אינסטגרם ואתר פורנו בתשלום; בעוד שרבים מהחשבונות בו מציעים תמונות תמימות וסרטונים מהוגנים, באחרים משלמים העוקבים תמורת הזכות לצפות בתכנים ארוטיים. "מי שרוצה לעקוב אחריי צריך לשלם עשרה דולר בחודש", מפרטת לסרי. "מי שרוצה שאשלח לו דברים בפרטי, הסכומים שם יכולים להגיע עד 1,000 דולר לסרטון. יוצא שאני מרוויחה בין חמש לשש ספרות בחודש, בדולרים. ההכנסה העיקרית היא משיחות פרטיות".
מה זה אומר?
"אלו שיחות מאוד כיפיות. העוקבים מבקשים ממני דברים, ואם זה מתאים לי, אני שולחת להם. אני נראית תמימה ופתאום הם מקבלים את התמונות והסרטונים החשופים שאני עושה. אני חושבת שבגלל זה אנשים אוהבים את התכנים שלי".
מה מכילים התכנים האלה?
"בהתחלה עשיתי דברים הרבה יותר פרובוקטיביים, גם אוננות למשל, אבל מהר מאוד זה היה לי מוגזם ולא הרגשתי בנוח. אז נשארתי רק עם תמונות וסרטוני עירום".
לסרי מכירה היטב את רפלקס ההתכווצות מול עצם הרעיון של עירום נשי בתשלום. מכירה, אבל לא מתחברת. "אני תמיד שואלת, מה ההבדל ביני לבין דוגמנית שמקבלת כסף על צילומים למגזין? זה אותו הדבר", היא אומרת. "אני בוחרת לייצר תוכן ובא לי לעשות עליו כסף. אני גאה בעבודה שלי".
סביר להניח שרבים ירימו גבה לנוכח ההצהרה הזו. גם אני תהיתי לרגע למה בחרה לסרי לעשות את מה שהיא עושה. אבל אז הזכרתי לעצמי מה עברה הצעירה שלפניי בדרך לחשבון ב-OnlyFans, והדברים נראו קצת אחרת. הם חייבים להיראות אחרת אם פעם גילית שמישהו הפיץ תמונות עירום שלך ללא רשותך, אם עשרות גברים ניצלו אותך בצעירותך, אם אחד מהם תבע לעצמו את הגוף שלך ללא הסכמתך. כשכל זה מאחוריה, אולי אני לא אמורה לתהות על בחירתה להפוך טראומת נעורים לעסק משגשג.
לבוש חשוף היה הדרך שלי להנכיח את עצמי
עם פני מלאך, עיני דבש ומראה שבתעשיית היופי נהוג לכנות "הבת של השכן", לסרי פורשת בפני את סיפורה בשטף שנעצר רק כשהדמעות כמעט חונקות. כשזה קורה היא מיד אוספת את עצמה וממשיכה הלאה. לפני שתעשו את זה איתה, ראוי להזהיר שחלק מהתיאורים קשים לקריאה.
"הייתי מאוד חסרת ביטחון, מאוד סגורה. היה לי קשה לשבת בלימודים ולא ממש היו לי חברים. לא אהבתי להיות עם אנשים, הייתי אאוטסיידרית, לא ידעתי מה אני שווה", היא מספרת על הילדות המוקדמת. "מדי פעם חוויתי בריונות, בעיקר מצד הבנים בכיתה. אני אפילו לא יודעת למה. הייתי קטנה, לא רעשנית ולא קולנית. הדרך שלי להתבטא הייתה הלבוש".
להתבטא באיזה מובן?
"ידעתי שאני רזה, אז תמיד הייתי מתלבשת חשוף מאוד. זו הייתה הדרך שלי להנכיח את עצמי".
על איזה גיל אנחנו מדברות?
"הלבוש היה מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל הכל התחיל בגיל 14. אז הבנתי שאני יכולה לקבל את תשומת הלב שחסרה לי לא רק דרך הבגדים, אלא גם דרך המיניות שלי".
מה קרה בגיל 14?
"הסקס הראשון שלי. הוא היה מבית הספר, כמה שנים מעליי".
מה היה שם?
"אני זוכרת את זה כחוויה של -", היא עוצרת לרגע כדי לקחת נשימה עמוקה, "פשוט משהו שילדה בת 14 לא צריכה לעשות. לא הייתה בזה שום הנאה, זה קרה נטו כדי להגיד 'עשיתי את זה'".
הבחור הזה היה החבר שלך?
"הוא אמר לי שהוא חבר שלי, אבל כבר אז ידעתי שהוא רק רוצה לשכב איתי. אחרי שעשינו את זה הוא סיפר לכל החברים שלו שאני 'נותנת', ובאותו רגע החיים שלי השתנו".
השתנו איך?
"כשהבנים בבית הספר שמעו ששכבנו הם רצו שאשכב גם איתם. סקס עם הבנים האלה הפך להיות השגרה שלי, הייתי עוברת מאחד לשני. המשכתי להגיע לבית ספר, אבל כבר לא הקשבתי למורים. לא עניין אותי שום דבר חוץ מזה שאחרי הלימודים אני צריכה ללכת להוא ולהוא ולהוא. לפעמים הייתי עם שני גברים באותו יום, היה לי ממש לו"ז".
היית קטינה, עוד לא בגיל ההסכמה, הבנת שקורה לך משהו חריג? חשבת להגיד לא?
"ידעתי שזה לא בסדר. ילדה בת 14 לא אמורה לדעת מה זה סקס, ואני כבר ידעתי הכל ועשיתי הכל, כי זה מה שביקשו ממני. אבל הייתי ילדה שלא יודעת להגיד לא. אמרתי כן לכולם, זה כאילו הפך לתפקיד שלי".
איך ילדה בת 14 רואה בסקס תפקיד?
"הייתי מנותקת, לא היה לי אכפת מה קורה לי ומה עושים לגוף שלי, אז לא באמת שקעתי במה שעובר עליי וגם לא היה לי אכפת מכלום. אני אפילו חושבת שלילדה שהייתי זה עשה קצת כיף. פתאום מפרגנים לי, מחמיאים לי. זה שוב היה עניין של תשומת לב".
לא הרגשת מנוצלת באיזשהו מקום?
"הרגשתי מגעיל. וואו, איזו תחושה דוחה. כאילו בא לך להקיא על עצמך בכל פעם מחדש. אבל ניצול לא הרגשתי, פשוט לא ראיתי את זה ככה. לא הבנתי את המצב".
אחד מהבנים ששמעו עליה היה ע', בן דוד של ילד מהשכבה, מבוגר ממנה בכמה וכמה שנים. "הוא הזמין אותי לבית שלו כמו שכולם עשו. הגעתי ושכבתי איתו, אבל את מה שהיה שם אני רואה כאונס. הוא הכאיב לי כל כך ולא הפסיק, זאת הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי להגיד 'לא'. צרחתי, אמרתי לו 'די', בכיתי בטירוף והוא פשוט המשיך. זאת הסיטואציה שחקוקה בזיכרון שלי עד היום: אני צועקת ובוכה, והוא ממשיך בשלו בלי לדבר. כשהוא סיים הוא ביקש ממני להתקלח וללכת".
היה ביניכם איזשהו קשר גם אחר כך?
"כן, כל הזמן אמר לי לבוא אליו. אני חושבת שאפילו הייתי אצלו שוב".
התלוננת?
"שנתיים לא סיפרתי לאף אחד. לא להורים, לא למורים, כלום. ידעתי שקורה לי משהו לא בסדר, אבל לא רציתי לפגוע באמא שלי, אז הייתי שותקת או אומרת שאני נפגשת עם חברה. זה אף פעם זה לא היה נכון, אבל הייתי שקרנית טובה".
אף ילדה לא אמורה לעבור את זה
לסרי הייתה בת 16, בעוד ערב עם עוד אחד מהבנים, כשאמה התקשרה וביקשה שתבוא מיד הביתה. "איך שנכנסתי היא הראתה לי תמונת עירום שלי בפלאפון של אחותי", היא מספרת ולוגמת מבקבוק המים שניצב על השולחן. "אמא צעקה 'מי את', 'מה זה'. היא הייתה בשוק. אני חושבת שהיא ממש נתנה לי כאפה מרוב בהלה".
איך התמונה הגיעה לשם?
"זאת הייתה אחת מהתמונות שהייתי שולחת לבנים שהיו מבקשים ממני".
עשיתם משהו בקשר לזה?
"אמא התקשרה לאבא שלי ולדודים שלי והזמינה משטרה הביתה. בעלה של דודה שלי היה אז הכי קרוב אליי ואני לקחתי אותו לחדר וסיפרתי הכל, לא הסתרתי שום פרט, כל מה שעברתי בשנתיים האלה. הוא סיפר לאמא שלי וביחד נסענו עם השוטרים לתחנה".
מה שהחל בבית נמשך בתחנת המשטרה. לאחר שנתיים של שתיקה, כשתמונות עירום של לסרי מסתובבות לכו תדעו איפה, הכל פשוט יצא. "ישבתי בחדר חקירות משהו כמו שלוש שעות. החוקרת נראתה מודאגת, ביקשה ממני רשימת שמות של כל הגברים ששכבתי איתם מגיל 14 ומיד אמרה שיש לי שבע שנים להגיש תלונה נגד מי שפגע בי. היא חשבה שכדאי לי קודם לטפל בנפש שלי, שלא כדאי לי לעבור את התהליך הזה עכשיו מול כל כך הרבה גברים".
בכמה גברים היה מדובר?
"40. זכרתי את כל השמות, אחד אחד, שמות ופרצופים. חלקם היו קטינים, חלקם מעל 18. רק כשרשמתי את כל השמות קלטתי פתאום איזה מספר מטורף זה. אנשים לא שוכבים עם כמות כזו כל החיים, ואצלי זה היה המספר בגיל 16. זה ממש לא תקין. אף ילדה לא אמורה לעבור את זה".
עשית משהו עם העצה של החוקרת שדיברה על טיפול נפשי?
"ברגע שהחלטתי לא להתלונן, המשטרה העבירה את הסיפור שלי לרווחה. כבר באותו שבוע הצמידו לי פסיכולוגית ועובדת סוציאלית והתחלתי טיפול".
מה קרה עם אותם בנים?
"הכל המשיך אותו דבר. זה לא כאילו בום, המשפחה שלי יודעת וזהו, אני יכולה להגיד 'לא' לכולם. הם לא ידעו שהייתי במשטרה, אז המשכתי כרגיל".
סיפרת את זה בטיפול הנפשי שעברת באותה תקופה?
"מה פתאום. אמרתי שהפסקתי ושהכל בסדר איתי. בדיעבד הטיפול לא עזר לי בכלל בפן הזה".
ובפן אחר?
"הרגשתי עוד יותר שאני עושה משהו לא בסדר. בעיקר שאני לא מצליחה לעצור את השגרה זו, שאני לא יודעת איך לצאת מזה".
כלומר ניסית? אמרת לגברים האלה שאת לא רוצה?
"לעצמי אמרתי, אבל להם לא הצלחתי. הזוי כמה שה'לא' הזה הפחיד אותי. זאת אומרת, לא ידעתי מה יקרה אם אני אגיד לא, אבל ה'כן' היה מקום בטוח יחסית בשבילי, כי ידעתי מה תהיה התוצאה".
מספר חודשים לאחר שחגגה 16, במהלך ריצה בפארק השכונתי, לסרי הכירה צעיר שהפך לבן זוגה. "סיפרתי לו די מהר את הסיפור שלי", היא אומרת, "והוא חשב שהוא צריך להושיע אותי. אבל בסופו של דבר זו אני שהוצאתי את עצמי מהמעגל הזה".
איזה יחסים היו ביניכם?
"היינו ביחד שלוש שנים. הוא היה מאוד קנאי, כל היום על הטלפון שלי, בודק מי שולח לי הודעות. הוא מחק את כל הגברים שהיו חברים שלי בפייסבוק, לא נתן לי ללבוש בגדים חשופים או להצטלם חשוף. במהלך הקשר הזה התחלתי תהליך מיון לצבא והוא כל הזמן אמר שאם ישבצו אותי רחוק מהבית, הוא ייפרד ממני. אז בכל המיונים הכשלתי את עצמי לגמרי, פחדתי לאבד אותו".
לקראת סוף הקשר, לאחר שהתגייסה לתפקיד פקידותי, מערכת היחסים נעשתה אלימה מילולית. "היא היה מקלל אותי המון", מספרת לסרי. "השיא היה שהוא אמר לאמא שלי, 'הבת שלך זונה'. מבחינת אמא שלי שם זה נגמר, ואני הבנתי שאני צריכה להיפרד ממנו".
את השירות המשכת?
"שמונה חודשים, עד שהרגשתי שאני לא יכולה יותר. סיפרתי לקב"ן את הסיפור שלי והוא שחרר אותי במקום. במשפחה שלי לא קיבלו את זה, אבל הבינו שאי אפשר למנוע את זה ממני".
בואי נקפוץ ארבע שנים קדימה. איך רואים היום במשפחה את הפרנסה שלך?
"הם עדיין מעכלים, זה לא פשוט להם, אבל העובדה שאני לא מסתירה מהם את מה שאני עושה מאוד קירבה ביני לבינם. זה הכי כיף בעולם שאת יכולה לשתף את אמא בהכל".
אני עובדת על הילדה שהייתי
בשנה האחרונה, מאז שפתחה את החשבון שלה ב-OnlyFans, לסרי מרוויחה סכומים שמעולם לא חלמה לראות בגילה. לפני כשלושה חודשים – חכו לפני שתתייגו תחת צרות של עשירים – נאלצה לגשת לבנק כדי לפתוח חשבון לחברה שפתחה כעצמאית. "רק אחרי שהצקתי להם חודשיים זימנו אותי לפגישה, ומנהל הסניף קרא לי לחדר שלו ושאל במה אני עוסקת. אמרתי לו שאני דוגמנית עירום, והוא אמר שהוא לא מאשר את הבקשה שלי לפתוח חשבון כי מדובר ב'קבלת כספים עבור תועבה'. את מבינה, יש להם בבנק חשבונות של מעלימי מס, גנבים, בטח גם רוצחים. זאת המדינה שלנו, מדינת דת. תגנבי, תאנסי, תרצחי – לא נורא. אבל אם את קשורה למיניות, אז זהו. הלך עלייך".
מה אמרת למנהל ההוא?
"בהתחלה הייתי בשוק, ישבתי על הכיסא והתביישתי. אבל מהר מאוד אמרתי לו שאני רוצה לעצור את הפגישה, קמתי וטרקתי את הדלת. הם צריכים להתבייש".
לסרי הצליחה בסופו של דבר לפתוח חשבון בסניף אחר, אבל דברים אחרים קשה יותר לסדר. על חלקם היא עובדת עם מטפלת מיינדפולנס, קשיבוּת, שיטה שמטרתה לכוון את תשומת לבו של המטופל אל הכאן והעכשיו, ללא שיפוט עצמי. "רק בשנה האחרונה, עם העבודה והטיפול, אני מבינה מה אני שווה", היא אומרת. "לפני הטיפול היה לי קשה לדבר עם אנשים, ליצור קשרים, והיום שחררתי את זה. היום נעים לי להגיד 'לא' ולעשות רק מה שאני רוצה בלי לחשוב על מה שאחרים חושבים. במובן הזה אני עובדת על הילדה שהייתי פעם".
את חושבת שיש קשר בין העיסוק הנוכחי שלך למה שחווית בעבר?
"בטח. מה שעברתי כנערה הוביל אותי לעסוק בעולם של המיניות, אבל במובן של לאהוב מיניות ולהראות שזה לא דבר רע שאסור לדבר עליו. להפך, ככל שנדבר יותר על מיניות ונחנך בני נוער למיניות בריאה, העולם יהיה טוב יותר. כיף לי ממה שאני עושה, אני מרגישה שאני יכולה לשנות משהו באופן שבו אנשים תופסים סקס".
בתפיסה המקובלת כיום, בוודאי זו הפמיניסטית, תכנים ארוטיים מהווים מעצם הגדרתם ניצול של האובייקט. את לא מרגישה מנוצלת?
"בשום צורה. אני יודעת לאן אני נכנסת, בוחרת בזה, והשליטה היא בידיים שלי. זה התוכן שלי ואני בוחרת למי לשלוח אותו. כל הכוח נמצא אצלי. יותר מזה, היום אני לא אגיע למצב שארגיש בו מנוצלת".
סוג של חוויה מתקנת.
"מתקנת לחלוטין. פעם לא אהבתי את המיניות של עצמי, והיום אני אוהבת לראות אותי בעירום. באיזשהו מקום זה עושה לי את זה, זה הניצחון שלי, המקום שהגעתי אליו מהנערה שהייתי בעבר. זה שחרור וזה כיף לי".
בגיל 14 זה היה עניין של אישור, קבלת תשומת לב. זה עדיין ככה?
"כן, אבל אם פעם חיפשתי תשומת לב כדי למלא איזה חלל, היום אני פשוט נהנית ממנה ומתעלת אותה למקומות טובים. זה יישמע קיטשי, אבל אני רואה בזה כוח להשפיע על אחרים. שידעו שאפשר לצאת מהכל, לא משנה מה חווית וכמה חרא עברת".
אני חייבת לשאול על עמדתך לגבי זנות.
"אני חושבת שאם אישה בוחרת להיות זונה מתוך רצון חופשי – שתעשה את זה ושתיהנה מזה. הבעיה היא שהרבה נשים מגיעות לעולם הזה ממקום של מצוקה כלכלית או סמים, ממקומות לא בריאים. וכאן יש בעיה".
דיברת על תחושת ניתוק שאפיינה אותך בגיל 14. את מרגישה ככה היום כשאת מפרסמת את התוכן שלך?
"לא, איפה. היום אני בערנות מלאה ושלמה עם כל מה שעולה. אף אחד לא כופה עליי כלום, אני יודעת את הגבולות של עצמי, וזה הכי חשוב".
ממש השבוע נודע ש- OnlyFans מתכוונים לשנות מדיניות ולאסור העלאת תכנים מיניים מפורשים – עירום כנראה כן, אבל אקטים לא. איך את מתכוונת להתמודד עם זה?
"זה נחת עליי פתאום ואני לא יודעת מה אני מתכוונת לעשות. כרגע אשאר שם, אראה כמה באמת יגבילו, ובינתיים אחפש פלטפורמות אחרות".
אגב חיפושים, יש היום גבר בחייך?
"לא, ואני חושבת שאני יותר בשלה לזוגיות מאי פעם. אבל אני צריכה מישהו שיעריך את העבודה שלי, שידע שכמו שהוא הולך למשרד, ככה אני הולכת להצטלם".
כשאת יוצאת עם מישהו, מתי את מספרת ממה את מתפרנסת?
"תמיד בדייט הראשון. שלא ייצא שאני מסתירה משהו".
יש כאלה שבורחים?
"לא יצא לי להיתקל במישהו שלא רצה לצאת איתי בגלל העבודה. יש כאלה שמופתעים, אבל בסופו של דבר הם מבינים. חברים אומרים לי שבן הזוג שלי יצטרך צריך לקבל אותי עם העבודה שלי, אני לא חושבת שהמילה 'לקבל' נכונה. זו אני, זה חלק ממני. אתה צריך להיות שם בשבילי, לא לקבל אותי".
צילום: אור דנון | סטיילינג: זוהר מאירי | איפור: אביגיל ארמון לוי | שיער: קובי קלדרון | הפקה: רותם פנחס