תדמייני לך ערבי עומד עם אקדח ליד תינוק ואומר, "כמה את מוכנה לשלם שיחייה?"

הרב אפרים אורשלימי חושב שאנחנו זוג איכותי. הוא לא פגש אותנו, אנחנו לא באמת קיימים וההתרשמות שלו מבוססת על שיחה של שתי דקות בטלפון, אבל הוא קובע שאני אדם שכלי, שבן זוגי אדם רגשי ושעלינו להתחתן ולא לחכות, כי לא נעים. אחרי הכל, אני בהיריון.

אני לא בהיריון. גם לא קוראים לי חנה ואני לא בת 22 שמנהלת מערכת יחסים סודית עם בן דוד מדרגה שנייה מצד אמה. אבל השאלה איך לנהוג עם היריון שנוצר בתנאים כאלה היא אמיתית מאוד. "מה לעשות?", אני שואלת את הרב אורשלימי, "הילד עלול להיוולד חולה".

הרב אורשלימי עובד בעמותת "הידברות", שאחת ממטרותיה היא מניעת הפלות של עוברים יהודים. הוא אומר שיחזור אליי לאחר שיברר את הסוגיה וכעבור דקה מצלצל שוב. "ביררתי לגבי בני דודים שניים והסיכויים למחלות הם כמו בכל היריון רגיל", הוא מבשר בשמחה. "אבל אם אתם אוהבים את אחד השנייה, קחו את זה לכיוון חתונה. אתם לא איזה זוג משוגע, אין לך מה לחשוש". 

מה ההלכה אומרת לגבי ההפלה?
"לא, לא, זה לא בכיוון".

קראתי באינטרנט שלילד מקרובי משפחה יש יותר סיכוי למחלות קשות.
"לקחת פעם אקמול? כן. קראת את מה שכתוב על אקמול? לא. אם תקראי, תפסיקי לקחת. האינטרנט, אלה הדברים הכי קיצוניים ובוודאי שאם תלכי לרופאים הם תמיד ינסו להלחיץ אותך, כי כל אחד לוקח את זה לכיוון שלו. מה דעתכם להגיע לאיזה חמשוש לסמינר? יש סמינר לבנות בסוף החודש עם הרב זמיר כהן. עולה 350 שקל, בנתניה, פנסיון מלא. זה ייתן לך קרש קפיצה מאוד טוב ותהיי רגועה ושלווה, כי בעניין הזה שאת עושה, תדעי שהבאת נשמה לעולם. תדמייני לך איזה ערבי עומד עם איזה אקדח ליד איזה תינוק ואומר לך, 'כמה את מוכנה לשלם שיחייה?'. את מבינה לאן אני חותר? את תלדי ותהיה שמחה".

אם הוא ייוולד בריא.
"הוא ייוולד בריא, ברוך השם. ובסמינר הרב זמיר ייתן לך ברכה".

אפילו חרדיות לוקחות את גלולת היום שאחרי

הרב זמיר יהוידע כהן, שאורשלימי מאחל לי לקבל את ברכתו, הוא ראש עמותת "הידברות" ואחד המחזירים בתשובה המוכרים בארץ. הוא גם אחד הדוברים הבולטים בישראל נגד הפלות.

לפני כשלוש שנים הוקמה בהידברות מחלקה חדשה בשם אמ"א, ראשי תיבות של "אמא מצילה אותי". באתר ובדף הפייסבוק של אמ"א מופיעים סיפורים כמו "נס רפואי. הילד נולד בריא למרות הנכות שחזו לו הרופאים"; "מום בלב ופיגור? התינוקת דווקא נולדה בריאה"; "לא ניתן לשום רופא להרוג את שלנו". ואמ"א אינה לבד: מלבד העמותה הקטנה פועלת גם אגודת אפרת הוותיקה, שברשם העמותות מוגדרת "אגודה למתן ייעוץ וסיוע לנשים הרות במצוקה" ומשתמשת גם בשם הקולע יותר והמכובס פחות "אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי".

אורשילמי וזמיר כהן אינם הרבנים היחידים שמייעצים להשלים את ההיריון ויהי מה. רבנים אחרים התבטאו ועדיין מתבטאים נגד הפלות, מגדירים אותן רצח שאין לבצעו בשום מקרה, זורקים הפניות מהתלמוד, מהקבלה, מהתורה, מערבבים מדע, מבלבלים מושגים - והכל למטרה אחת ויחידה. לא להפיל ילד יהודי.

אבל רגע, הרי היהדות כלל אינה מדברת על הפלה כרצח. יותר מזה, היא מתירה הפלות במקרים שבהם נשקפת סכנה לאם; בניגוד לנצרות, שרואה את חיי האם והעובר כשווים, ביהדות חיי האם קודמים. יש פוסקים שמתירים הפלה גם במקרה של מומים קשים בעובר, למרות טענת ה"זה לא בכיוון" של הרב אורשלימי.

"לפי היהדות, ההפלה מותרת עד 40 יום להיריון", מבהיר יוסף (שם בדוי), רב מוכר בבני ברק. "אחרי 40 יום זה נחשב שיש לו נשמה. ההגדרה ההלכתית היא שאין על זה 'לא תרצח'. בחז"ל רציחה והרג היא עבירה שהורגים עליה, וזה לא חל על הפלה. היחס להפלה כאל רצח, בחז"ל, יהיה רק אחרי 40 יום". "בחברה החרדית מותר לקחת את הגלולה שאחרי", מוסיף יעקב (שם בדוי), רב מירושלים. אז מהיכן שואבים הרבנים והעמותות את השיח נגד הפלות באופן שאינו מתיישב עם היהדות עצמה?

"בשנים האחרונות עוברת היהדות תהליך של קתוליזציה, ובעיקר של אוונגליזציה", אמרה פרופ' לסוציולוגיה יעל שילוני-דולב בראיון לגתית גינת שפורסם באתר בית אבי חי. "אל שיח ההפלות מחלחלות השפעות של הימין האוונגליסטי האמריקני. רופאים ישראלים מתנגדי הפלות מעתיקים את שפתם של רופאים אמריקאים מתנגדי הפלות. אתרי אינטרנט ישראליים מתנגדי הפלות משתמשים בשפה הוויזואלית של אתרי ההתנגדות האמריקניים להפלות, כולל התמונות המזויפות של עוברים מיוסרים".

הרבה נכתב ודובר בשנים האחרונות על החיבור בין הימין האוונגליסטי בארה"ב לזרמים ביהדות ובימין הישראלי. כעת נראה שלראשונה, הוויכוח האמריקני בין מי שמכונים "Pro choice" לקבוצות ה-"Pro Life" (בתרגום חופשי "תומכי הבחירה להפיל" מול "תומכי חיים") זולג אלינו כאן בישראל. וזאת זליגה שיש לה משמעויות מרחיקות לכת עבור ההריונות הלא רצויים.

משל העובר והטחינה

על רקע מים כחולים מלאי בועות ועובר כחול-שקוף שלראשו מוצמד אקדח עם אצבע על ההדק, בליווי מוזיקה דרמטית, יושב הרב דוד פריוף. הוא מביט פעם ימינה ופעם שמאלה לקהל דמיוני ולפעמים מבטו נוקב אל תוך המצלמה. הוא מדבר: "שבוע שעבר, מחבל ארור, יימח שמו וזכרו, ירה בגברת בת 21 או 22 והרג את התינוק שיש לה בתוך המעיים. זה מקרה מזעזע. כל המדינה רועשת וגועשת על זה. איך זה יכול להיות, מחבל ארור ושפל, בלי טיפת רחמים. איך אתה הורג עולל? אתה רואה אישה בהיריון, איך אתה הורג אותה? חודש שביעי".

בהמשך נדרש הרב, דובר מבוקש באירועים של "אמ"א", לסוגיית דילול העוברים – תהליך נפוץ בהיריון מרובה עוברים, שבו מצמצמים את מספרם על מנת להפחית את הסיכון ליולדת ולעוברים הנותרים. "אתם מכירים כאלה שפים ושפיות שעושים דילול בטחינה? שמעתם על הדילול של הטחינה? יש טחינה קצת גבישה, מה שמים? קצת לימון קצת מים ונהיה דלדל כזה?". פריוף מנער את ידו כמי שמכין שייק וממשיך: "פחות סמיך. אז יש כזאת שפה שנקראת היום דילול. יש אישה שיש לה בבטן איזה עובר, ומה עושים עם העובר? מדללים אותו. הביאו לזה שם מאוד מאוד ככה טחינתי כזה. זה מצחיק קצת, אבל זה מאוד כואב שלוקחים ילד".

פריוף מרים כעת את קולו. "למה אותה אמא שיש לה בבטן עובר - שהוא נושם, שהוא חי, שהוא רואה, שומע, חש - היא באה ובום מורידה אותו? זה שלא רואים את התגובה שלו, זה בסדר? חברים יקרים, הקדוש ברוך הוא נתן לנו תובנה כואבת, מצערת, אבל אמיתית. למה כשמחבל רוצח ילד בתוך המעיים של האמא שלו כל המדינה גועשת ורועשת, וכשאמא רוצחת את הבן שלה בתוך הבטן שלה אף אחד לא אומר מילה? קוראים לזה 'דילול'? חברים יקרים, זה לא תובנה מבורא עולם? זה לא חושך שזה קורה לנו מול העיניים ואף אחד לא רואה את זה?".

דילול עוברים אינו המקבילה הגופנית של דילול טחינה, אלא הליך שבמקרים רבים מציל חיים ובמקרים אחרים מונע לידת תינוקות בעלי מומים קשים. ייתכן שהרב יודע את זה וייתכן שהעובדות לא ידועות לו כשהוא משווה הפלה להרג עובר בידי מחבל. משהו בטון הנחרץ של הדברים גורם לתחושה שהמטרה מקדשת את האמצעים – ובהיבט הזה, כפי שמציינת פרופ' שילוני דולב, הוא מזכיר את המטיפים הנוצרים האמריקאים.

או הפלה או גאולה

הפלות הן תמיד נושא בוער באמריקה. השאלה מהי עמדתו של מועמד לנשיאות - האם הוא "בעד חיים" או "בעד בחירה" – היא אחת הראשונות שצצות בתחילתו של מסע הבחירות. כשהנשיא טרמאפ אמר שיש להעניש אישה המבצעת הפלה, הוא עורר סערה גדולה ומיהר לתקן את דבריו: בעצם רק הרופאים צריכים להיענש. ובאמריקה יש מי שמעניש אותם, כפי שיעידו המקרים הרבים שבהם הותקפו מילולית ופיזית. לפחות 11 מהם נרצחו בארה"ב מאז 1990; מאז 1977 הוצתו 173 מרפאות שבהן מבצעים הפלות ו-41 פוצצו.

במהלך כהונת טראמפ עולה בתקשורת האמריקנית שוב ושוב האפשרות של חקיקה האוסרת לבצע הפלות. לא מעט עמותות אמריקאיות (כמו למשל "כמרים למען חיים") מפעילות ערוצי טלוויזיה ואתרים שבהם מדברים מטיפים על הפלות כרצח ומפחידים מפני הגיהינום. הרקע הוא הגישה הנוצרית להפלה, שרואה בה פגיעה בקדושת החיים; היחס להפלה הוא כמעשה רצח מכוון, למרות שאין פסוקים בברית החדשה הדנים בכך ישירות. האדם נברא בצלם אלוהים והפגיעה בו אסורה לחלוטין, גם בהיותו עובר.

בהיסטוריה של הנצרות עברה התפיסה הזו שינויים וגלגולים, והחל במאה החמישית הופיעו דעות מנוגדות. במאה ה-20, לצד הפמיניזם, הופיעה גישה המדברת על חופש הבחירה של האישה - ושל הגבר - לא להמשיך היריון לא רצוי.

בעוד שבאמריקה וברחבי העולם הנוצרי מדובר בנושא טעון תמידית – לאחרונה ביקרו בני הזוג נתניהו אצל נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שמינה למשרד לענייני נשים וזכויות אדם שרה אוונגליסטית המתנגדת להפלות – בישראל הוא מעולם לא הלהיט את הרוחות. אבל ההיבט הדתי תמיד היה חלק מהתהליך גם אצלנו: בוועדות הרפואיות שמאשרות הפלות יש פרקטיקה מקובלת שבה משקרת האישה להרכב הוועדה (רופא נשים, רופא מקצועי ועובד סוציאלי, ביניהם לפחות אישה אחת) כי ההיריון אינו מבן זוגה. לו הייתה אומרת שלא תוכל לספק לילד רווחה כלכלית, או אפילו שבן זוגה מכה אותה, הוועדה הייתה נאלצת לסרב להפלה. אבל בן ממזר? זה נחשב חמור יותר ויש רופאי נשים שממש מנחים את המטופלות לספר את סיפור הבגידה. אחרי כל זה, 98 אחוזים מהבקשות להפלה מקבלות אישור - מה שמצביע על חוק מגביל אך על מדיניות ליברלית.

קולות המתנגדים להפלות נשמעים גם בישראל. בשנת 2002 קרא הרב עובדיה יוסף לרופאים ולעובדות סוציאליות המעורבים בתהליך רוצחי נפשות, בהמות ורשעים; ב-2007 יזם הח"כ לשעבר נסים זאב (ש"ס) תיקון לחוק שיאסור הפלות לאחר השבוע ה-22 להיריון משום שמדובר ברצח, לדבריו (באותה שנה הציעה ח"כ לשעבר זהבה גלאון לבטל את הוועדות הרפואיות בכלל. שתי ההצעות לא עברו). אירוע בולט נוסף ב-2007 היה קריאה של הרבנות הראשית להקים ועדה שתחפש דרכים לצמצום ההפלות; הרבנים התבקשו להקדיש דרשות לנושא. "מדובר במגיפה של ממש שמשמעותה הנוראה היא אובדן של אלפי נפשות יהודיות", נכתב בהודעת הרבנות שבה נאמר בין השאר כי העניין "מעכב את הגאולה".

ב-2016 הגישו ח"כ יהודה גליק (ליכוד) וח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הצעה כהליך מקדמי להצעת חוק שלפיה יצורפו אנשי דת - רב וקאדי – לוועדות הרפואיות. ההצעה נולדה כשחאג' יחיא פנה לגליק עם נתונים שהצביעו על ריבוי הפלות בקרב נשים מוסלמיות, דרוזיות וערביות נוצריות, בעוד שבקרב נשים יהודיות נרשמת ירידה. הניסיון הזה שלהם לא צלח, אבל הוא חלק ממגמה: ככל שמדינת ישראל נהפכת לשמרנית יותר, כך מתרבות היוזמות לשנות את החוק המתיר הפלות או להקשות על נשים המבקשות להפיל. לראיה, בשנת 2015 פרסמו הרבנים הראשיים דוד לאו ויצחק יוסף מכתב שבו קבעו כי הפלה מותרת רק כשהעובר מסכן את חיי האם, ושיבחו את פעילותה של אגודת אפרת.

אל תסתבכי עם מיסיונר

חלק ממתנגדי ההפלות בישראל נשענים על "מחקרים" שפרסמו מדענים אווגנליסטים, מה ששוב מחזק את דבריה של שילוני-דולב: נושא ההפלות בישראל עובר אוונגליזציה.

האוונגליזם הוא זרם פרוטסטנטי שצמח באירופה, אך כיום נמצא מרכז הכובד שלו בארה"ב, שם עומד מספר האוונגליסטים על כ-100 מיליון. כשני שלישים מהם מגדירים את עצמם "נוצרים-ציונים" ומטפחים את הקשר ליהדות ולישראל, בדגש על החוגים הימנים-דתיים. ובהקשר של ההתנגדות להפלות, כבר לא ברור אם הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק.

היהדות מגדירה את הטרום-עובר כ"רק מים", אבל לא כך רואה את הדברים הרב זמיר כהן. בסרטון וידאו בהשתתפותו הוא מסביר שהנשמה נוצרת עם הפריית הביצית ומשמיע טיעון שמקורו לכאורה בכתובים: "בתלמוד מציינים את העובדה שכל בשר שמתנתק מהגוף, לאחר שלושה ימים הוא נרקב לחלוטין והביצית מתנתקת מהגוף. היא חלק מהגוף, אז איך היא לא נרקבת?", הוא מתאר חיים עצמאיים של הביצית ללא קשר לרחם ולאם. "מדובר באדם בגודל שעועית והוא משדר גלי מוח וכבר משלושת הימים הראשונים מדובר בעובר עם נשמה שלמה. מנקודת מבט יהודית ולאחרונה גם מדעית, העובר הוא יצור שנמצא בחדר שם בפנים. אין הבדל אם הוא בחדר סגור בבית או בתוך גופה שלה אישה וזה המקום להזכיר את החקיקה המוזרה הזאת בישראל כאשר כאן ניתן לבצע הפלות בחודש שישי, כי רגל אחת של התינוק תהיה קצרה יותר מהרגל השנייה. אין הרבה מדינות בעולם שמתירות לבצע הפלה - או במקרה הזה אני יכול להשתמש במילה הרג - של יצור כזה. בסופו של דבר, אז קונים סוליה קצת יותר עבה לרגל וזה יכול לסדר את הכל".

הרב יוסף מזכיר שהיהדות מתירה הפלה עד 40 יום להיריון ומרחיב: "זה נכון שהפלה מאוחרת יותר נחשבת איסור הלכתי, אבל במסורת ההלכתית יש רצון למצוא הקלה, למצוא פתרון. ורב שהוא איש חכם ומלומד, אם יבוא אליו זוג עם שלישייה ויש סכנה לעוברים - הוא יעלה את האפשרות של דילול. כך גם במקרים אחרים".

אז למה הרב כהן אומר את הדברים שהוא אומר?
"הוא לקח על עצמו תפקיד מיסיונרי, מיסיון ביהדות החרדית. הוא כל הזמן עסוק בלהסביר כמה הדת נכונה וכמה המדע מוכיח שהתורה היא אמת, אבל הוא משקר גם במדע וגם בתורה. הוא רק עושה את זה באופן מתוחכם, שרק מי שיעמיק יגלה שהוא משקר, והוא מצליח לשכנע רבים. גם חרדים משתכנעים שיש לו הוכחות יפות, אבל חלק אצלו מבוסס על חוסר ידע וחלק גדול על עיוות מכוון. זמיר כותב ספרים, ובכמה שנתקלתי בדקתי חלק מה'עובדות' והוא ממציא בלי שום בושה".

דברים שאפשר ללמוד ממותו של ילד בן 18

"השם יקום דמו. אלוהי! נשמה שנתת בי טהורה", אומר הפוסט בדף הפייסבוק "הפלה". אלפי העוקבים שלו יכולים לראות איור או צילום – לא ברור, אבל ברור שהוא עבר עבודת פוטושופ - שבה בטן שקופה של אישה מחזיקה בתוכה תינוק. הוא מואר באופן שמזכיר את ציורי הקדושים הנוצרים, ידיו בתנוחה של תפילה ומעליו כנראה ידו של רופא, אוחזת באולטרסאונד ככל הנראה, ששולח גלים כחולים עתידניים. אולי הם המאירים את התינוק המתפלל בתאורה המיוחדת.

"הפלה" ודף הפייסבוק של הידברות עוקבים אחר חשבון פייסבוק נוסף, "השבויות", פעילות של עמותת הידברות נגד התבוללות. זה לא מפתיע: הדיבור נגד הפלות הולך יד ביד עם מה שנתפס כאיום הדמוגרפי על הרוב היהודי במדינת ישראל. לחיבור הזה יש כתובת מוכרת: האגודה לעידוד הילודה בעם היהודי. אגודת אפרת.

בחודש אפריל השנה, בעקבות קמפיין הרדיו "שוקלת לבצע הפלה? לייעוץ, עזרה ותמיכה כלכלית פני לאפרת", נשלחו עשרות מכתבי תלונה לרשות השנייה בדרישה להסיר את הפרסומת בטענה שהיא מסתירה את מטרותיה האמיתיות של האגודה - לא סיוע לנשים שמעוניינות לעבור הפלה אלא ניסיון לשכנע יהודיות לא לבצעה. הרשות נענתה ופסלה את התשדיר, כפי שעשתה גם עם תשדיר רדיו קודם של אפרת בשנת 2010. קמפיין החוצות הנוכחי של אפרת נתקל בתגובות נזעמות ברשתות החברתיות ובתלונה לרשם העמותות.

אפרת עלתה לכותרות בשנת 2012 בעקבות מותו של רז אטיאס בן ה-18, שנורה על ידי המשטרה לאחר שאיים להרוג את חברתו ההרה ולהתאבד. בני משפחותיהם של אטיאס ושל הנערה, ששמה לא פורסם עד היום, יצאו נגד אגודת אפרת בטענה ששטפה את מוחם של הילדים והביאה אותם לכדי סחרור רגשי.

השבוע צלצלתי למוקד התרומות של אפרת וביקשתי לוודא למי מגיע הכסף. "איך אתם מוודאים שהאישה יהודייה?", שאלתי את הבחורה מעבר לקו. "בדרך כלל לפי שם המשפחה. אם מדובר בנשים מברית המועצות, אתיופיה או ארצות שיש חשש שהן לא יהודיות, אז אנחנו מבקשות תדפיס רישום ממשרד הפנים וכך מוודאות שהן יהודיות", נעניתי. "זה נעשה בעדינות, לא בצורה גלויה, ואם אנחנו מגלים שהיא לא יהודייה אנחנו שולחים אותה לעמותת לילך".

לילך אינה חלק מאגודת אפרת. היא שייכת לעמותה שנקראת בעברית "בעד חיים" ובאנגלית "Pro life", המושג האמריקני להתנגדות להפלות – אלא שהיא מקומית לחלוטין. משרדיה נמצאים ברחוב אגריפס בירושלים והמנכ"לית שלה היא סנדי שושני, יהודייה משיחית (יהודים משיחיים הם יהודים המאמינים שישוע הוא המשיח; בעלה של שושני, עודד, עומד בראש הקהילה היהודית-משיחית "מלך המלכים").

עמותת "בעד חיים" פונה לבני כל הדתות והתינוקות שתמונותיהם מופיעות באתר העמותה הם בכל הצבעים. האתר מתורגם לתשע שפות ומופיע בו סרטון בן עשר דקות בהנחיית אישה צעירה וחייכנית. שחקניות מגלמות נשים במצוקה - חיילת, סטודנטית ערבייה, אמא לשני ילדים - שכולן עשו הפלה וכולן מתחרטות. "בעד חיים" לא מגדירה את עצמה כעמותה דתית, אבל אחת ממטרותיה המוצהרות היא "לקדם טוהר והימנעות מסקס מחוץ לנישואים" – אג'נדה דתית מובהקת.

נעשה אם כן סיכום ביניים: אגודת אפרת, שפועלת בקרב נשים יהודיות, שולחת את הפונות הלא-יהודיות לגוף שאימץ את השם ואת האידיאולוגיה האמריקנית-אוונגליסטית Pro life. עד כדי כך עמוק הקשר.

מי קבע שהאבא צריך לדעת

"הייתי בת 20, רווקה שנכנסה להריון", מספרת רבקה, אישה חרדית בשנות ה-40 שלה ממרכז הארץ. "הבחור היה חרדי ולא רצה להתחתן איתי כי הוא אשכנזי ואני מזרחית. כשצלצלתי לאפרת הם אמרו לי שהפלה זה רצח והציעו שאסע לחו"ל, אלד שם ואמסור את התינוק לאימוץ. כל כך הזדעזעתי שלא הייתי מוכנה לשמוע. למזלי פניתי לרב פוסק והוא התיר לי להפיל. כעבור כמה שנים ראיתי את הפרסומות המניפולטיביות של אפרת והלכתי למנכ"ל שלהם, ד"ר אלי שוסהיים. רציתי להטיח בו את ההצעה שהציעו לי. הוא אמר שלא יכול להיות שכך נאמר לי, אבל היום, כשאני רואה את הפרסומות החדשות שלהם, אני לא מבינה איך נותנים לזה להסתובב ברחובות. יש כל כך הרבה מקרים - קטינות, אונס, גילוי עריות, בגידות, תינוקות חולים - שהבחירה בהפלה היא תמיד הרע במיעוטו. זה חולני להציג לנשים את האפשרות כזאת כרצח".

כדי להבין את אופי הפעולה של אגודת אפרת אני מגיעה למשרדיה שברחוב העילוי 10 בירושלים, שני רחובות ממטה "בעד חיים". אני מציגה את עצמי כאישה בת 30 שנכנסה להיריון מבן זוג ערבי. השיחה מתנהלת עם רות תדהר, העובדת הסוציאלית הוותיקה של אפרת. בתגובה לסיפור המומצא על בן הזוג הערבי היא אומרת מספר פעמים "ואוו", אבל מבהירה שנתקלה במקרים רבים כאלה באפרת. "אף אחת לא מצטערת שהביאה ילד לעולם", אומרת תדהר. "לעומת זאת, נשים שעושות הפלה מתחרטות".

כולן?
"בדרך כלל אני שואלת איך זה היה והתשובה היא שזה הדבר הכי נורא שקרה להן. תראי, את לא שקטה עם לעשות הפלה, כי אם היית שקטה, כבר היית בתור להפלה וגמרנו. טכנית זה הכי פשוט. איך שמעת עלינו?".

ראיתי פרסומים שלכם, על אוטובוס. אני לא אדם דתי.
"גם אני לא".

>> רחלי רוטנר התקשרה לאגודת אפרת כדי להלשין על אישה אחרת שמעוניינת לבצע הפלה. הייתה שיחה מאוד מעניינת <<

מוקדם יותר התקשרתי לתדהר והצגתי את עצמי כגרושה טרייה בת 39 שגילתה שהיא בהריון. באותה שיחה המליצה לי תדהר לא לספר לאיש, גם לא להוריי, אלא להמתין חצי שנה אל תוך ההיריון. "למה לפתוח את עצמך לכל מיני השפעות?", שאלה. "יש לך אותנו ואת הניסיון שלנו, שבי ותתלבטי. צעירות שמגיעות אלינו ומתלבטות, אני אומרת להן, 'אם היית יכולה לדפוק בדלת של ההורים שלך בעוד עשרה חודשים עם תינוק קטן חמוד ולהגיד 'הנה הנכד שלכם', הם ישמחו".

במשרד בירושלים חוזרת תדהר על הדברים: "תשמרי את זה לעצמך, בפנים. אני ממליצה לא לספר לאף אחד. גם לא לבחור".

אבל הוא צריך לדעת. זה הרי גם שלו.
"אם היית אומרת שתכננתם יחד, זה היה אחרת. אבל המצב שונה, את עכשיו במערבולת ולכן עדיף שתתכנסי פנימה, תהיי עם עצמך, תשבי בתוך המערבולת".

אין לי הרבה זמן להחליט.
"יש לך המון זמן, המון זמן. אין לך בעיה".

אין הרבה זמן אם אני מחליטה לעשות הפלה. ואני חושבת על הילד, יהודייה וערבי, איזו זהות תהיה לו? אני רוצה שיהיה לו גורל סבוך על ההתחלה?
"את בחרת בסיבוך הזה".

אבל מה הוא אשם?
"הרבה תלוי במה שאת מחליטה ליידע אותו. את לא חייבת לספר".

אז לא לספר לו?
"כל האופציות פתוחות. את זה תחליטי את, לא אני".

לפני שאנחנו נפרדות היא לוקחת אותי לחדר גדול, שם יושב מאחורי מחשב איש מבוגר עם כיפה על ראשו. הוא מציץ אלינו לרגע ואני מזהה את ד"ר שוסהיים. על הקיר הגדול ביותר בחדר מתנוססים עשרות צילומים של תינוקות. תדהר אומרת שיש ביניהם תינוקות כמו שלי, ואני חושבת על אבות שלא יודעים על קיומם של ילדיהם.

"היו אצלנו בביקור אנשי קונגרס אמריקאים", מצביעה תדהר על תמונות שבהן נראה שוסהיים לצד כל מיני אנשים בחליפות. "את שואלת איך הם שמעו עלינו? אנחנו מאוד מפורסמים בעולם. הם אמרו לי, הלוואי והייתה לנו בארה"ב הצלחה כמו שלכם. אבל שם נושא ההפלות זה פוליטיקה".

בהכנת בכתבה סייעה ליאת בר סתו

• הפלה