אלה הרבניות המשפיעות ביותר בישראל

מבט חיצוני ועיניים מערביות ישפטו את החברה החרדית ככזו שמדירה נשים ודוחקת אותן ממוקדי הכוח. מבט מעמיק יותר יגלה מציאות מורכבת: לא רק ארגון אחר של משאבים בתוך המשפחה והחברה (אומנם האישה לא במוקדי הכוח הפוליטיים, אבל היא המשכילה וברבים מהמקרים המפרנסת, ועל פיה יישק דבר), אלא גם ערכים שונים. היעד האישי של גברים ונשים בחברה החרדית אינו מימוש עצמי או קריירה, אלא גידול משפחה ברוכת ילדים, לימוד תורה וחינוך לאמונה ולקיום מצוות. בתוך סל הערכים הזה יש לנשים הרבה השפעה, לעתים גדולה מזו של הגברים. לכן לא פלא שהשנים האחרונות הצמיחו רבניות, נשים מנהיגות, שהשיעורים והכנסים שלהן זוכים לאלפי משתתפות.

חלק מהרבניות פועלות בקרב נשים חילוניות; אחרות מדברות לפני ההארד קור של החברה החרדית. כך או כך, התופעה הולכת ומתעצמת. נשים מכל המגזרים מחפשות דרך, עצה, הרחבת דעת וגם מילה חמה, והיום יש להן כתובת נשית. הרבניות החרדיות לא מגיעות מאותו רקע ולא תמיד מדברות באותה השפה, אבל כולן מביאות איתן אמונה גדולה ומקום לאתגרי היום-יום של נשים. כולן נשים מנהיגות שלא מתנצלות על המקום שלהן: לא במרכז הבמה, ולא מול כיור גדוש בכלים בבית. 

הרבנית ימימה מזרחי | 55, אם לתשעה | ירושלים 

הייחוס: בית משפחת רוטשילד. אביה היה יקה משווייץ שהאמין בתורה עם דרך ארץ ולימד את ילדיו שפות ומדע; אמה ממשפחת שושנה, שבה הסב, שהיה דיין ופייטן ידוע, המריץ את הנשים ללמוד תורה והסבתא הייתה תלמידה חכמה

הקהל: חרדיות, דתיות-מסורתיות וחילוניות

הפעילות העיקרית: שיעורים שבועיים בירושלים ובתל אביב המועברים גם בניוזלטר לתפוצת אלפים. מופיעה בכנסים בארץ ובחו"ל ומשמשת נשיאת ההכשרה לנשות רבנים באירופה. משדרת ברדיו, מפרסמת טור ב"מקור ראשון", מחברת ספרים (ארבעה מהם היו לספרי זהב) ומוציאה לאור יומן שנתי שבו עצות וקטעי השראה פרי עטה

"מוקדש באהבה לכל הנשים שפוסחות בין הלימוד העמוק לבין הניקיונות ויש בהן החירות להתגאות בשניהם". במילים אלה פותחת הרבנית ימימה מזרחי את ההגדה החדשה 'וְהִגַּדְתְּ' שהוציאה לפני חודש, והן ממחישות יותר מכל את שני הענפים שהיא אוחזת בהם: לימוד מעמיק לצד קיום מצוות ומטלות הבית.

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

A post shared by הרבנית ימימה מזרחי - פרשה ואשה Rabbanit Yemima Mizrachi (@harabbanit_yemima)

הסמכות של הרבנית ימימה נובעת מהיכולת ללמוד באופן מעמיק תורה, הלכה ומגוון רחב מאוד של פרשנים, לעבד את הדברים לשיעור מחדש ומאיר עיניים ומהכישרון להעביר את הדברים לקהל. שיעוריה מלאי כריזמה ורוויים בהומור, גם עצמי, ומתייחסים לפרשת השבוע, מעגל השנה ונושאים אקטואליים, בדגש חזק על הפריזמה הנשית ובהתייחסות לחיי היומיום של נשים. בסוף השיעורים והכנסים שהיא מופיעה בהם משתרך לפניה תור של ממתינות המבקשות לשמוע ממנה מילים טובות, חיזוק ועצה לשידוך, לחינוך או לאמונה. השיעורים אומנם סגורים בפני גברים, אבל גברים רבים מקבלים לידיהם את השיעור השבועי הכתוב בן 15 העמודים, מעירים הערות, שואלים שאלות ומצטטים את הרבנית ימימה בדרשותיהם.

הרבנית ימימה מרבה להגיע לניחומי אבלים של נרצחי פיגועים או טרגדיות משפחתיות, ותמיד מוצאת מילים של נחמה ומשמעות. היא מכירה את הכאב מקרוב, כיוון שאיבדה לפני 16 שנים את בנה, שנולד עם מום בליבו ונפטר בגיל שנה.

הרבנית לאה קולדצקי | 66, אם ל-13 | ליטאים | בני ברק

הייחוס: בתו של הרב קניבסקי

הקהל: מגוון וכולל חרדיות מבוגרות, בנות סמינר צעירות, חילוניות וחוזרות בתשובה, ואפילו גברים וראשי כוללים

הפעילות העיקרית: ייעוץ וברכה, טקסי הפרשת חלה

לאחר מותו של הרב קניבסקי, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי שהלך לעולמו לפני שנה, הגיע הרב יצחק זילברשטיין, גיסו ואחד ממנהיגי המגזר, לנחם את בנותיו. הוא אמר להן שהמשימה להפיץ תורה ומידות טובות מוטלת כעת עליהן – וכשהרבנית לאה קולדצקי ביקשה את ברכתו כדי להצליח במשימה, השיב לה הרב: "כבר כמה פעמים אמרתי לך, אני צריך ברכה ממך".

אף על פי שהציבור הליטאי מקדש את הלמדנות ופחות את הסגולות והברכות, מן המפורסמות הוא שהתור לעצה ולברכה שהיה משתרך ליד בית משפחת קניבסקי היה ארוך – וכפול. רֵבּ חיים היה מברך את הגברים, ואילו רעייתו, הרבנית בת שבע, הייתה מברכת את הנשים. נשות בני ברק, כך מספרים, לא העזו ללדת בלי כפית מריבת האתרוגים המפורסמת שלה. כשהרבנית בת שבע הלכה לעולמה לפני כ-11 שנה, רֵבּ חיים מינה את בתו השנייה, הרבנית לאה, שהייתה בעבר גננת מוערכת – לממלאת המקום של אמה.

מספרים שלאה דחתה תחילה את המינוי בטענה שאיננה ראויה לו. היא אומנם סייעה לאמה הרבנית גם בטרם מותה במפעלי החסד הרבים שלה, וגם הייתה מעבירה בעצמה כנסי חיזוק לנשים, אבל הרבנית קולדצקי ידעה שלקבל עליה את השליחות ולהתמסר לציבור יהיה מהלך שישנה את חייה. 

אמה של לאה, הרבנית בת שבע, הייתה זו שהפכה את הפרשת החלה למצווה שנעשית בקהל גדול. הרבנית לאה כבר מפרישה חלה עם מאות נשים שמגיעות לבני ברק בהסעות מיוחדות. היא ידועה במאור הפנים ובאכפתיות שלה, ולמרות הייחוס הרם, היא ומשפחתה מקפידות לשמור על דלות ועל צניעות. הנשים שמגיעות להתייעץ איתה שואלות בענייני שלום בית, שידוכים, פרנסה, בריאות וכל צורך קיומי שהוא. הרבנית מתעניינת, מברכת ומבקשת מהפונה שיעשה מצווה קטנה כדי שהברכה תתקיים.

בתקופת הקורונה, שבה הציבור החרדי היה במבוכה גדולה מול ההגבלות והחיסונים, מטה ההסברה החרדי מטעם משרד הבריאות הרבה להיעזר ברבנית. היא צולמה מעודדת נשים להתחסן והובילה כנס זום טלפוני בנושא, שבו השתתפו יותר מ-100 אלף נשים. היא חיזקה כלות שנאלצו לוותר על נוכחות של חלק מבני המשפחה בחתונתן בעקבות ההגבלות, הסבירה להן כי הוויתור הוא מעשה גדול למען עם ישראל – ויש האומרים שדבריה ריפאו את ליבן.

הגבולות ההלכתיים במקרה של קולדצקי נשמרים ונפרצים בה בעת. אומנם היא אישה בעלת חצר עצמאית ולא אשת רב, אבל לרוב היא לא תאמר דבר החורג מקו ההנהגה הרבני. מנגד, נדמה שיש לה טון משלה: לאחרונה, אחרי שפורסם כי המשפיענית הדתייה ליבי נחימובסקי מתגרשת מבעלה, התבטאה קולדצקי באופן יוצא דופן ואמרה: "לפעמים להתגרש זו המצווה הכי גדולה".

אבי בלומנטל, יועץ תקשורת חרדי, מספר כי לאחר מותו של הרב קניבסקי חלף בדל מחשבה שאולי הרבנית לאה תהיה זו שתמלא את הוואקום המנהיגותי בציבור הליטאי. חברי הכנסת החרדים עלו להתייעץ עם הרבנית קולדצקי ולהתברך ממנה, בעיקר כאקט סמלי; אבל הרגע ההוא חלף, ומושכות ההנהגה עברו באופן סופי לרב גרשון אדלשטיין. לא בשלה העת למנהיגה חרדית. עוד לא.

הרבנית שרה רוקח | 76, אם לבן | חסידים | ירושלים

הייחוס: רעייתו של האדמו"ר מבעלז ובתו של האדמו"ר מוויז'ניץ

הקהל: נשים, גברים, נזקקים

הפעילות העיקרית: ייעוץ וברכה, עומדת בראש ארגון "מגן ומושיע" לסיוע ליתומים ואלמנות, נשיאת ארגון נשות החסידות

לפני כחמש שנים סער העולם החרדי-חסידי בעקבות הפצתו בארץ ובעולם של סרטון שבו נראית הרבנית שרה רוקח יושבת בראש שולחן ומנצחת בתנועות ידיים על שירתם של הגברים הישובים לאורכו. המעשה הזה, שיש בו ערבוב בין המינים – ובאופן כללי שמור לאדמו"רים, ודאי שלא לנשותיהם – התקבל בפליאה רבה, אבל גם בסלחנות מפליגה; לא כולן הן הרבנית שרה רוקח, שיש המכנים אותה "האדמו"רית מבעלז".

רוקח היא רעייתו של הרב יששכר דב, שהוכתר לאדמו"ר חסידות בעלז עוד כשהיה בן 9, ובתו של הרב משה יהושע הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ – שני אדמו"רים הנחשבים לחזקים ובעלי השפעה רבה בעולם החסידי. היא סומנה כיוצאת דופן מילדותה; כבר אז, מספרים, הייתה הנכדה החביבה על סבה, האדמו"ר ה"אמרי חיים" שנהג לקרוא לה "מיין שורה'לה" (שורה'לה שלי) למרות המרחק המובנה בין נשים לגברים אצל החסידים. היא עצמה התארסה לבעלה כבר בגיל 16, והתברכה בבן יחיד רק לאחר 11 שנה.

חסידיה של הרבנית רוקח מעידים עליה שביתה פתוח לכל נזקקת ונזקק בירושלים, ושבכל שעה אפשר לראות אותה מארחת ומברכת חסרי בית. כדי לאפשר זמינות גבוהה לפונים אליה, יש לרבנית חדר כניסה משלה לדירה. גם כאן, באופן חריג, גברים שלא יפנו לאישה זרה במכולת – יפנו אל הרבנית כדי להתייעץ. בנוסף מקבלת הרבנית קוויטלעך, פתקים שבהם שמות עם בקשה לברכה בשלט רחוק, ומסופר עליה שהיא מרבה להתקשר לאלמנות ולעודד את רוחן על בסיס קבוע.

לרבנית רוקח השפעה גם על העניינים הפוליטיים של החסידות; היא עומדת בקשר מאחורי הקלעים עם עסקני החסידות ומעורבת בהשכנת שלום בין חסידויות ובתוכן. 

הרבנית רונית ברש | 46, אם לחמישה | ברסלב | קריית גת 

הקהל: חילוניות, מתעניינות או נשים בתהליך החֲזרה בתשובה

הפעילות העיקרית: מפיקה ומדריכה קבוצות טיולים לאומן ולמרוקו, מעבירה שיעורים וכנסים בתורתו של רבי נחמן ומובילה הפקות מקווה וטקסי הפרשות חלה

"אל תקראי לי רבנית, אני לא מוכנה לתואר רבנית", מבקשת ברש, שנודעה בכינויה "הרבנית של הסלבס". "אפשר לקרוא לי מזכת הרבים, מדריכת נסיעות או מקרבת לבבות, אבל רבנית אני לא. אולי המדרגה הראשונה בדרך לחזרה בתשובה, שטיח הכניסה".

ברש גדלה בקריית גת למשפחה חילונית ועסקה בהפקה וביחסי ציבור של מסיבות, כולל מסיבות טבע. בסוף שנות ה-90 עברה למיאמי, שם הכירה את בעלה, אילון ברש. כשעמדו להפוך להורים לתאומות ביקשה ברש מבעלה שילמד מעט יהדות, כדי שהבנות יכירו את המסורת. היא לא צפתה את מה שקרה אחר כך: אילון התלהב מהעולם שגילה והחל לחזור בתשובה. ברש, לעומתו, לא הייתה בעניין.

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

A post shared by רונית ברש (@ronit_barash)

המשפחה הקטנה חזרה לישראל ובני הזוג, שחוו משבר זוגי עמוק על רקע הפער הדתי, עמדו בפני גירושים. בניסיון של הרגע האחרון להציל את הבית הציע אילון לאשתו לנסוע לאומן, לקברו של רבי נחמן מברסלב, כדי שתבין את החוויה שהוא עובר. ברש, שמספרת שלא ידעה כלל מיהו רבי נחמן או אם הוא חי או מת, חזרה מהמסע אחרת. היא החלה להעמיק וללמוד את הגותו של רבי נחמן, להעביר שיעורים ולקחת קבוצות קטנות לאומן כדי לחשוף גם אותן לחוויה.

בתהליך שנמשך כמה שנים מצאה את עצמה ברש משנה את לבושה ואורחות חייה, והיום היא מנחה כנסים של מאות ואלפי מאזינות, מתחזקת ערוצים ברשתות החברתיות ומחזיקה משרד נסיעות שמוציא לפועל את הטיולים בהדרכתה. את הכינוי "הרבנית של הסלבס" קיבלה בזכות העובדה ששמה נקשר בעבר בשמותיהן של (בין השאר) עינב בובליל, נופר מור, רינת גבאי, מור ממן וטהוניה רובל. לטענת ברש, היא לא מחבבת את המיתוג הזה ורואה בכולם אנשים פשוטים.

ברש מעודדת בדבריה את הנשים לאהוב את הבורא, להאמין שהוא נגיש לכולם ולבטוח בו. שיעוריה כוללים דברי תורה, סיפורים וחיזוקים הקשורים לחיי היום-יום של הנשים, והם מתובלים בהומור. המטרה המוצהרת שלה היא שנשים יקבלו עליהן עול מצוות.

האירועים, הכנסים והטקסים של הרבנית ברש ידועים כהפקות יוצאות דופן, גדולות ונוצצות. הם מלווים בפירוטכניקה ובתקיעה שלה בשופר עטור אבנים יקרות, וכוללים לעתים הרצאות של רבנים ורבניות אורחים או הופעות של זמרים מהשורה הראשונה של המוזיקה המזרחית, כמו ליאור נרקיס. כל אלה הביאו עליה ביקורת רבה, ולפני כשנתיים תקפו אותה מספר רבנים מחזירים בתשובה, כינו אותה "רבנית של הביובים" והאשימו שהיא משמיעה לנשים שירי זימה, רוקדת בצורה לא צנועה לפני גברים ועושה כסף על גבן של המאמינות. ברש, בתגובה, תבעה אותם. 

לפני כשנתיים חשפה ברש באומץ שכשהייתה נערה בת 14 היא נאנסה, נכנסה להיריון, ילדה בן ומסרה אותו לאימוץ.

הרבנית חגית שירה סויסה | 46, אם לעשרה | חרדים | צפת

הקהל: חילוניות, מסורתיות וחרדיות, בעיקר מהציבור המזרחי

הפעילות העיקרית: נותנת שיעורים בארץ ובחו"ל, מנחה בערוץ הידברות, מנחה טקסי הפרשת חלה, כותבת בעלונים שונים והוציאה לאור סידור וספר

בגיל 10 החליטה הרבנית חגית שירה, בת למשפחה חילונית, שהיא מתחילה להדליק נרות ומפסיקה לנסוע בשבת. המאבק השבועי מול ההורים היה מר, עד ששבת אחת הרימה ידיים והצטרפה לטיול המשפחתי. כשאביה הבין שהיא נכנעה, חזר בו והחליט שלא לשבור את בתו, ובמקום זה הצטרף אליה לשמירת השבת. ככה התחיל תהליך החזרה בתשובה של המשפחה כולה.

הרבנית מספרת שקיבלה מרב מסוים שוב ושוב מסרים שיש לה "כוח מיוחד בדיבור" שעליה לנצל לטובה, ובשלב מסוים החליטה לנסות וראתה כי טוב. מרבית הפעילות שלה היא תחת המטרייה של ערוץ הידברות, ובסרטונים שלה אפשר לצפות ברחבי הרשת. בכל יום חמישי היא מעבירה שיעור מקוון קבוע מסלון ביתה המוכן לשבת. שיעוריה עוסקים בפרשת השבוע ובחגי ישראל, משלבים דברים של חכמי ישראל שונים ומגוונים, ומאוד סיפוריים באופיים. יש לה גם תוכנית שבועית שבה היא מראיינת נשים מעוררות השראה. היא משתדלת להתאים את דבריה לכל אוזן, גם לכזו שאינה בעלת ידע קודם. בסוף כל שיעור מבטיחה הרבנית לשומעיה סגולות לשפע של ברכה, שמחה, זוגיות טובה או פרנסה, לפי לוח השנה.

הרבנית חגית שירה סויסה פונה במיוחד לנשים שמנהלות משק בית ומגדלות ילדים, מתמודדות עם עומס החיים ומנסות לבנות בית של תורה. לדבריה, נשים זקוקות לתמיכה רבה מול אתגרי החיים, במיוחד בעידן המבלבל שלנו.

הרבנית לאה קוק | בת 63, אם ל-14 | ליטאים | טבריה

הייחוס: בתם של הרב יצחק זילברשטיין, רב ופוסק הלכה חרדי וחבר מועצת גדולי התורה; נכדתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה מנהיג הזרם הליטאי. הרבנית נשואה לרב דב קוק, גם הוא ממשפחת רבנים מיוחסת

הקהל: נשים, גברים, אוכלוסיות בסיכון

הפעילות העיקרית: ייעוץ וברכה, שיעורים וכנסים

הרבנית קוק, בהשכלתה מורה למתמטיקה, חיה עם בעלה בטבריה זה כ-40 שנה. הרב הפך למקובל, והיא החלה לתת שיעורים בטבריה ובצפת והפכה לאחת הרבניות הראשונות שעסקו בהחזרה בתשובה.

לרבנית קוק סגנון ייחודי. היא מספרת סיפורי אמונה וניסים, אומרת את פסוקי שמע ישראל בקול יחד עם הקהל ומרבה לדבר אל השם ועל השם. היא נוהגת לחזור על משפטים הקשורים באמונה מספר פעמים, מה שהביא לא אחת ללעג ולצחוק על חשבונה. לדבריה, הדבר לא משפיע עליה. אומנם השיעורים והכנסים שלה מיועדים לנשים בלבד, אבל בקהל שהיא מקבלת לביתה לייעוץ יש גם מגברים. תורים ארוכים משתרכים ליד ביתה, והפונים מוצאים אצלה ייעוץ, חיזוק, אוזן קשבת, חיבוק ונחמה. הרבנית מקבלת לשיחה גם אנשים משולי החברה כמו נרקומנים, הומלסים או תימהונים שלא פותחים בפניהם את הדלת במקומות אחרים.

הרבנית קוק איננה מבקשת תשלום עבור שיעוריה ולא עבור קבלת הקהל, ו-14 ילדיה גדלו בפשטות גדולה מאוד, שלא לומר בדלות. אחת מבנותיה, בת שבע קוק, נכנסה בעצמה בשנים האחרונות לתפקיד של רבנית מחזירה בתשובה; היא נותנת שיעורים, משתתפת בהפרשות חלה ועורכת כנסים משותפים עם אמה. לעומת לאה, הרבנית בת שבע לבושה באופן מהודר יותר, מעלה על הבמה כוכבות מוכרות ומדברת בשפה מעט אחרת. היא משקיפה לעבר הדור הבא.

הרבנית ליסה דדון | 52, אם לשמונה | ברסלב | ראשון לציון 

הקהל: חילוניות ומסורתיות

הפעילות העיקרית: ייעוץ וברכה, שיעורי תורה, טקסי הפרשת חלה, מסעות לאומן

הרבנית ליסה דדון, המוכרת גם כ"הרבנית במבה", בירכה לפני מספר שנים שתי נשים שביקשו להרות וקיבלה על עצמה שלא לאכול את המאכל האהוב עליה, במבה, עד שהשתיים יזכו לפרי בטן. מאז ועד היום הבקשות של דדון והמשתתפות בשיעוריה לפרנסה, זיווג ובריאות, מלוּוות בקריאה משותפת: "אבא, תביא לנו במבה".

דדון נולדה למשפחה חילונית. כשאביה נפטר בשנות ה-20 לחייה חוו בני המשפחה טלטלה גדולה. כשחברה הציעה לה לקיים מצוות כדי להעלות את נשמתו של אביה, זכתה לנחמה והתחזקה בדת. היא עבדה כמנקה, ומשפחתה הגיעה אל סף פת לחם עד שהפכה לבלנית במקווה והחלה לתת שיעורים. 

מקורביה של דדון מספרים שהכריזמה והכוח שלה לברך הם שהביאו אותה למעמדה. לפני שבע שנים אפילו מילאה את קיסריה והופיעה לפני 4,000 נשים שהגיעו להתפלל יחד ולהתברך ללא דרישה לקוד לבוש דתי. המופע כלל תפילה, מוזיקה, שיעור תורה, הפרשת חלה וסיפורי נשים שקיבלו את מבוקשן אחרי שהתברכו מפיה של דדון. כשהיא מברכת, הרבנית מבקשת מהנשים לקבל עליהן בתמורה מצווה או כמה מצוות, מתוך אמונה שהברכה תתגשם.

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

A post shared by ♡ הרבנית ליסה דדון (@dadon_lisa)

• רונית ברש