ככל שארגון החתונה מתקרב לשלבים הסופיים, משול האירוע כולו לבור שאינו יודע שובע, בור שאליו משליכים בני הזוג את כספם או את כספי ההורים. לאחר ההחלטה על ההוצאה העיקרית – אולם וקייטרינג, שמהם נגזר מחיר המנה, מגיעות ההוצאות "הקטנות". טבעות ("מה, לא תשקיעו? זה לכל החיים!"); אלכוהול ("תשעה בקבוקים של ג'ק לא יספיקו – תוסיפו ליתר ביטחון עוד 20"); בגדים ("טוב, אם אתה רוצה להיראות כמו דוד של הכלה ולא כמו חתן, אל תקנה חליפה!"), ועוד כהנה וכהנה הוצאות "מחויבות המציאות", כי הרי "מתחתנים פעם אחת".
כבר אמרתי בכמה מהטורים הקודמים שאם חשוב לכם שהחתונה שלכם תהיה שמחה ומסיבתית ולא רק מרגשת, המוזיקה היא הפקטור החשוב ביותר, ומיד אחריה הבר. בכל השאר, כך נראה, אפשר לא להשתגע. אבל אם חשוב לכם גם לזכור בעוד מי יודע כמה שנים שהטקס היה מרגש והמסיבה מדהימה, הרי שגם הפונקציה של הצלם אינה מבוטלת.
צילום חתונות הוא תת תעשייה משגשגת בתוך תעשיית החתונות בישראל. חיפוש פשוט באינטרנט יניב ים של צלמי חתונות המציעים את כל המגוון האפשרי של צילום ועריכת וידיאו וסטילס ברמות מחיר שונות. ניתן לבחור רק בצילום וידיאו או רק בסטילס, או לשלב בין שני צלמים שתבחרו. קחו בחשבון שאופציה כזו עלולה דווקא לייקר את העלות הכוללת – מרבית הצלמים מציעים חבילה הכוללת את השניים, כאשר העלות לאחד מהם בנפרד גבוהה יותר מהעלות היחסית במסגרת החבילה.
בודקים את החבילה בשיניים
גם מבחינה מקצועית עדיף לצלמים, ואולי גם לכם, לשתף פעולה עם צלם שהם מכירים. החבילה הבסיסית הסטנדרטית כוללת צילום במהלך יום ההכנות ובאירוע, סרט וידאו ערוך ואלבום עם 200-400 תמונות סטילס. תוספות שונות ומגוונות הן צלם נוסף (ואם יש לכם אירוע של מעל 400 איש כנראה שזה דבר רצוי) וגימיקים שונים כמו צילום והדפסת תמונות במהלך האירוע, מה שייתן לאורחים עצמם מזכרת מהחתונה שלכם, אם הם צריכים כזאת. המחירים לחבילה כזאת, ללא תוספות, נעים בין 5,000 ל-10,000 שקל, תלוי כמובן בתוכן החבילה ובשם הצלם ובהנחה שאתם שפויים ולא מעוניינים בתוספות חסרות תכלית כגון מצלמת רחף (אלא אם כן החתונה בבלומפילד ואתם מתכוונים לבעוט את הכוס לחיבורים).
עוד חשוב לדעת, שברוב האולמות והגנים מציעים חבילה הכוללת צלם ותקליטן (לעיתים גם הגברה ותאורה) המומלצים על ידי המקום. גם אם חבילה זו נראית מפתה (בסביבות 10,000 שקל), הקפידו לבדוק מה בדיוק היא כוללת: אם תצטרכו להוסיף עוד 3,000 שקל עבור אלבום מעוצב ועריכת סרט שלא כלולים בחבילה של האולם, ייתכן שהיא אינה משתלמת.
הרכיב שאיש לא מספר לכם עליו
הסיפור שלנו, בהקשר זה, שזור לכל אורכו בסימפטומים קלאסיים של נאיביות מתחתנים. כשפרויקט החתונה יצא לדרך והחל קורם עור וגידים, קיבלנו החלטה עקרונית להשקיע בצילום החתונה את המינימום הנדרש בלבד. זאת תחת ההנחה שבסרט החתונה צופים בממוצע אחת לעשר שנים, ושאלבום החתונה מתחיל להעלות אבק כחודש אחרי שאבק החתונה מתפזר. יתר על כן, החלטנו שאת תמונות הסטילס נדפיס בעצמנו – חיסכון של כשני שליש מהעלות, ושאת האלבום המעוצב אנחנו נכין – חיסכון של כ-2,000 שקל בממוצע.
למעשה, ברגע שהתחלנו לחפש צלם הבנו שיש מרכיב אחד שלא מופיע בנתונים היבשים, והוא הכימיה עם הזוג. הצלם, או הצלמים, הם האנשים היחידים שמלווים את בני הזוג לכל אורכו של היום המרגש בחייהם. אם לא די בהתרגשות ובמתח, ובכך שמדובר באנשים זרים הפולשים למרחבים אינטימיים יחסית, הרי שהם עושים זאת גם עם מצלמה. אם אין כימיה בין הצלמים לבני הזוג, ואם הם לא מסוגלים להיות שקופים כשצריך או להיות אסרטיביים כשצריך, התוצאה תהיה פחות טובה – גם במהלך האירוע וכמובן בתמונות עצמן.
מבלי שידענו את הדברים הללו הגענו לפגישה עם צמד הצלמים הראשון. ידענו מראש שהם מצויים בשורה הראשונה של הצלמים, אבל מכיוון שהגענו אליהם דרך חברים, קיווינו שיהיה בסדר. כלומר, מבחינת העלות. מה גם שבאנו רק להתרשם.
כעבור שעה שכללה שיחת היכרות קולחת ופרזנטציה מקצועית של אלבומים וסרט וידאו, ידענו שנפל דבר. מעבר לתוצרים המרשימים שהציגו בפנינו, ידעו השניים לקלוט בדיוק את המוצר שאנחנו מחפשים, ושעד כה לא ידענו שקיים כלל. כשהתברר שאין להם כוונה להשתמש באפקט הווידיאו הידוע של הוצאת הסבתא מכוס השמפניה, וכל מה שנותר היה לקבל את הצעת המחיר. לאחר שווידאנו שלא מדובר בטעות דפוס, נפרדנו כידידים ואמרנו שנחזיר תשובה בהקדם. הסכר נפרץ סופית ברמזור האדום בדרך הביתה. עד שהאור התחלף לירוק היה ברור שההוצאות הקטנות עומדות לגדול: שנשקיע עוד יותר ממה שתכננו, כי הרי "מתחתנים פעם אחת".