בסרט הראשון של ברידג'ט ג'ונס, אלה היו תחתוני סבתא אסטרונומיים שהרתיעו אותנו. אבל כנראה שיש דבר הרבה יותר מפחיד מרצועת בד דהויה ורפויה. סקר חדש מגלה שחייה של ג'ונס גרמו לנשים בריטיות להגיע למסקנה ברורה: להתחתן, וכמה שיותר מוקדם. הפחד למצוא את עצמן בגיל 30 פלוס במרדף נואש אחרי גבר, תוך כתיבת יומן על ספירת קלוריות ובילויים מעוררי רחמים על כוס יין ריקה, הביא אותן להבין שמוטב מוקדם מאשר גיל 30.
חתונה בגיל 26. ילד ב-27
הסקר שנערך על ידי מגזין More בקרב 2,000 נשים בריטיות בגילאי ה-20, מצא שהמסלול האידיאלי לחיים מושלמים מתחיל מחתונה בגיל 26 וממשיך לילד ראשון לא יאוחר משנה לאחר מכן. ורק כדי להבין את כוחה של ג'ונס באומה הבריטית: לפני עשור, הגיל הטוב ביותר להינשא עמד על יותר מ-30. עוד גילו החוקרים כי שמונה מתוך עשר נשים מאמינות בכל ליבן שחתונה היא לכל החיים. הקונספט של ביחד, תמיד לנצח נצחים ניצב חזק ואיתן גם בקרב 82 אחוז מהנשים שהוריהן התגרשו.
וזה לא נגמר שם: מסתבר שהבירה של ארבע אחר הצהריים ממש לא עלתה לבריטיות לראש והן דבקות בערכים של בת השכן הטובה - מאמינות שילדים צריך לעשות מאהבה ורק אחרי החתונה.. רק 10 אחוז מהמשתתפות טענו כי הן לגמרי יסתפקו בזוגיות לא ממוסדת.
"נשים צעירות היום כבר לא מעוניינות להעביר את שנות ה-20 לחייהן במסיבות, שרק יובילו אותן לשינה באלכסון של גיל 30", אומרת שנטל הורטון, עורכת המגזין. "יותר מזה – הן לא רוצות לגלות בעשור הרביעי לחייהן שהן דווקא מצאו את מיסטר ביג שלהן, אבל ויתרו עליו".
הישראליות עדיין שאננות יותר
בארץ כנראה שהמצב די דומה, אבל עם אי אלו הסתייגויות. "מבחינת מספרים נקיים, הגיל הממוצע שבו נשים מתחתנות עומד היום על מעט מתחת ל-30 ובעבור הגברים מעל גיל 30", אומרת איריס סלומון, פסיכולוגית ומנהלת חברת ספיד דייט, ומזכירה שבנתונים נכללים גם דתיים ופריפריות. "אם נבודד את האוכלוסייה החילונית ואלה שגרים במרכז הארץ, נמצא שאנחנו עומדים על גילאים מבוגרים יותר".
אם הבריטיות מתחילות להילחץ בגיל 20, איפה הישראליות עומדות על הסקאלה?
"זה מאוד בולט שהלחץ הגדול ניכר בקרב בנות ה-30, ואצל הגברים יש בהילות רצינית סביב 33. אני יודעת לומר את זה לפי ההרשמה לערבי הספיד דייט. עיקר הנוכחות הן בנות 26-36, והגברים הם בני 28-40. בניגוד לבריטיות, הישראליות בגילאי ה-20 הן מאוד שאננות ורחוקות מלחשוב על התמסדות".
בפועל, מה שקורה עם אותן נשות הטוונטיז העליזות זה שהן מתעוררות לקראת גיל 30 הגדול, ומי שלא מוצאת את המיועד שלה עד גיל 37 לערך נכנסת לתרדמת ואפאטיות מסוימת. "באימונים האישיים שאני מעבירה, אני נתקלת בהרבה מאוד נשים סביב גיל ה-40 שכבר נואשות מהמרדף, הן מקבלות את העובדה שהן בררניות מדי ומתפתחת אצלן סוג של אדישות. בגיל הזה, החתונה מאבדת מערכה והן כואבות יותר את הנושא של הבאת ילד לעולם", אומרת בלום.
בת 20? תתעוררי!
אז מה עושים עם הנתונים האלה? סלומון, למשל, מבקשת לצאת בקריאה נרגשת, שלא לומר צ'פחה לכתף, שלא לומר סטירת לחי סמי-מצלצלת עבור כל אותן בנות 20 פלוס: "פונים אליי מאות גברים רציניים בני 20-27 בנוגע לזוגיות. הם בוכים בפניי על כך שנשים בגילם הן סנוביות, מתנשאות, ומתעקשות לשחק את המשחק של קשות להשגה ומתנהגות כאילו הן עושות טובה". בנושא הזה, בלום מחזקת את התחושה שהגישה הזאת גורמת לנו לפספס את מר ביג אי שם בגיל 24 מבלי שהתכוונו.
"אני מאוד מציעה לבנות סביב הגילאים 20-26 לצאת מהשאננות. מדובר בגילאים שנוטים לוותר על אהבה גדולה למען לימודים או נסיעה לחו"ל כי יש תחושה באוויר שהלך אחד, יבוא אחר. נשים רבות בנות 30 פלוס טוענות בפניי שהן פספסו את האחד שלהן כי חשבו שימצאו טוב יותר. צריך לזכור שהזמן טס ועיתוי זה הרבה מאוד בחיים".
אז מה? נוותר על לימודים לטובת בחור שיגדל כרס וידרוש שנבשל לו? נדחה את הטיול לדרום אמריקה למען בחור שישים עלינו קצוץ כשיש משחק כדורגל? התשובה היא פשוטה: כן. כלומר בערך. גם כאן, כמו בכל תחום, נותרה לנו רק ברירה אחת: להיות אישה. שזה אומר לעשות הכל, להספיק הכל ולא להחמיץ שום דבר בדרך. אז אנא ממך - אל תמהרי לבטל את ההרשמה לאוניברסיטה. פשוט תמצאי לך אחר הצהריים לבלות עם הבחור. שלא ירוץ לבכות שאת סנובית.