"ההליכה הממושכת גרמה ליבלות ברגליים", סיפרה הכלה בתביעה. "היחס שלו כלפינו היה לא מקצועי, הוא לא הפיק עבורנו את התמונות הנדרשות בנימוק שהוא לא מביים סיטואציות. הוא לא העמיד אותנו ואמר שנסתדר לבד והוא רק יצלם", הוסיפה והבהירה כי היא ביקשה לנסוע במכונית אל אזור הצילומים, אך הצלם מצדו התעקש על הליכה רגלית.
אך התקלות עם הצלם לא נגמרו רק בפציעה: לטענת בני הזוג, צולמו רק כארבע תמונות של בני משפחה, 19 תמונות מקבלת הפנים וצולמו כ-10 אורחים מתוך 119 שנכחו באירוע. "הבחנו שברגעים מסוימים הצלם והעוזר שלנו פשוט נעלמו לנו ולא צילמו את הדברים הכי חשובים בחתונה", ציינו בני הזוג וסיפרו הנוכחים במעמד החופה לא תועדו. בנוסף, בצילומי הווידיאו הושמטו קטעי קול בחלקים מסוימים שצולמו בחובבנות ולבסוף, סרטון החתונה ארך כשעה ורבע בלבד מתוך אירוע של ארבע שעות.
זמן קצר לאחר שקיבלו בני הזוג את התמונות והסרט, והופתעו מכמות התמונות הקטנה ומסרט החתונה הקצר, הגישו השניים תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד הצלם ודרשו פיצוי של כ-33,500 שקל – בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, הפציעה ברגליה של הכלה ומחדליו בתיעוד האירוע החשוב.
בכתב ההגנה, ביקש הצלם לדחות את התביעה בנימוק של תביעת סרק חסרת פרופורציה וכי לא נגרם נזק ממשי לתובעים. לדבריו, היו מעט מאוד אורחים באירוע, לכל היותר 100 שמרבית מהזמן לא רקדו ועל כן לא ראה צורך לתעד אותם. "התמקדתי יותר באורחים שרקדו, לא צילמתי אנשים שאוכלים ושותים", טען.
בנוסף, הציע לבני הזוג פיצוי של 1,800 שקל ולהשיב להם את הטיפ שקיבל. אך השופט דניאל הורוביץ שדן בתביעה, קבע כי הצלם יפצה את בני הזוג בסכום של 10,000 שקל וציין כי אכן היה פגם בהתנהלותו של הצלם שהתרשל בתיעוד האירוע ולא התייחס לדרישות של בני הזוג.