התכנית "חתונה ממבט ראשון" היא הזדמנות לדבר על טקס החופה היהודי ועל החתונות בישראל.
בפעם הראשונה שנחשפתי לתופעת סרבנות הגט ונשים עגונות, התקשיתי להבין כיצד מתאפשר מצב שבו אישה רוצה להתגרש ובן זוגה הנשוי לה מסרב, מחזיק בידיו את החופש שלה, את החיים שלה, את הזכויות שלה ועוד בחסות החוק. די לצפות בסרט "גט" ולהבין את גודל העוול.
המחוקקים הפקידו סמכויות בלעדיות בידי המוסד שנקרא "רבנות", הגוף שיש לו מונופול על הנישואין, על הגירושין, על החיים שלנו; גוף שקיים כל כך מעט שנים בהשוואה להיסטוריה יהודית מפוארת, ועושה שימוש מפלה ופוגעני כל כך בסמכויות שלו.
ברבנות לנשים אין מעמד, ברבנות מותר לנשל נשים מזכויותיהן, ברבנות מחייבים להשאיר נשים מאחור ביום כלולותיהן. נשים לא מורשות לדבר בזמן החופה, מכוסות בהינומה (לפעמים עד תום הטקס) נקנות בטקס שאינו שוויוני, עומדות בחופתן כמו היו חפץ דומם והגברים הם המחליטים מה יהיו זכויותיהן, אם בכלל. דוגמה לכך מהעת האחרונה: בית הדין הרבני בירושלים אישר הסכם גירושים המותנה בכך שהאישה תתחייב לא להתלונן במשטרה נגד בעלה על מקרי אונס ואלימות מצדו כלפיה בזמן הנישואים.
בגירושים, כמו בנישואים, נשים הן נטולות מעמד וזכויות ברבנות. גם אם האישה התחננה להתגרש והגבר מסרב, הרי שהיא תיאלץ להתמודד עם ביטויים כמו "שלום בית" למרות שביתה נראה כמו מלחמה והיא לא מבינה מדוע עליה להיות כפופה לחוקים מהמאה ה-18 בעוד חייה הם מודרניים. דו"חות של האו"ם מבקרים את מדינת ישראל בשל היחס של בית הדין הרבני לנשים בישראל, בשל חיוב הזוגות שנישאו בחו"ל להתגרש ברבנות. והרבנות? היא בשלה. הציבור הישראלי נותן מקום משמעותי למסורת לצד החידוש, ליהדות לצד הקדמה. למרבית הנשים בישראל יש זכויות, יש אפשרות לבחור ולהיבחר, להיות בעלות רכוש ולהתנהל בעצמאות. הרבנות מתעקשת להשאיר את הטקס שנים מאחור ובעצם - להשאיר את הנשים מאחור.
הרבנות לא משקפת את הדרך היחידה ליהדות
איך זה קשור לחתונות? כשאתן מתחתנות דרך הרבנות, אתן נותנות יד למי שבעתיד יוכל לקחת לכן את החופש. כשאתם נישאים ברבנות, אתם בעצם מסכימים לכך שזוגתכם לא שווה לכם, לא תוכל לקדש אתכם, לומר מילה בטקס חופתה או להביע את אהבתה בפני המשפחות, החברים, הקרובים והאורחים.
הגיע הזמן להגיד את האמת: כשאתם נישאים ברבנות, אתם פוגעים בעצמכם ואתן פוגעות בעצמכן. ביהדות יש הלכות יפות והלכות מקוממות, פסיקות מתקדמות ופסיקות לא רלוונטיות, אבל הרבנות לא משקפת את הדרך היחידה ליהדות. הרבנות היא ממסד בירוקרטי ומיושן, שמנוהל על ידי עסקנים במקרה הטוב, שתכליתו לשמר כוח בידי קבוצה פוליטית. הוא לא נותן מענה ראוי לצורך לשלב בין המצוות, הטעמים, המנהגים ואורח החיים היהודי ולקדמה ולשוויון בישראל של 2017. זו דוגמה לשימוש נלוז בכוח שמטרתו היתה לארגן את הנישואים והגירושים בישראל. למעשה, ברבנות כל כך הרחיקו לכת עם אפליית נשים, עד שקמו גופים השייכים לרבנות והחליטו לצאת נגדה. מי נשאר להינשא ברבנות בעל כורחו? דתיים לאומיים, מסורתיים וחילוניים.
אני בחרתי לערוך טקסי חופה וחתונה, כדי לתת מענה אמיתי לצורך הממשי שקיים בציבור, כדי לאפשר לאנשים להביע את אהבתם במלואה, כדי לחבר את טקס החופה היהודי למקורות ולשוויון, תוך שאנו נשענים על מסורות קדומות של דורות לפנינו, בונים את הבית עם חומרים עתיקים וחומרים חדשים, מכבדים את העבר ונותנים מקום להווה ולעתיד. כפי שאי אפשר להחליט עבורנו במי להתאהב, כך גם אי אפשר לכפות עלינו, נשים וגברים, טקס משפיל, פוגעני ושוביניסטי שבו אין לנו זכות, מעמד ומקום.
אפשר אחרת. עשרות אלפי טקסים בשנה בישראל נערכים מחוץ לרבנות. מי שרוצים להתחתן יהודי ושוויוני מחוץ לרבנות – אפשר. מי שרוצים להינשא בצורה חילונית ומחוץ לרבנות? אפשר גם אפשר. אין סיבה להמשיך ולמסור את המפתחות ליהדות שלכם ולערוך את אחד הטקסים המשמעותיים בחייכם בדרך שלא מתאימה לאורחות החיים ולמציאות כאן. הגיעה השעה לפתוח את הדלת ולהתחתן בצורה חופשית ויהודית; אפשר לערוך טקס חתונה חופשי ויהודי מחוץ לרבנות ולעשות זאת בטקס פרטי. זו הדרך היחידה בשלב הזה, עד שהמצב החוקי בישראל ישקף את המצב בשטח.
אל תטוסו לחו"ל בשביל אהבה; התחתנו מחוץ לרבנות, הביעו את האהבה שלכם ושלכן באופן שוויוני, דאגו גם לעתיד ולמקרים של פרידה חלילה והחליטו שמתוך אהבה וכבוד, אתם מביעים ומביעות את הזיקה שלכם ושלכן ליהדות ולדת היהודית בדיוק כפי שחלמתם. ושיהיה במזל, כן?
הכותבת היא יועצת תקשורת ועורכת טקסי חופה ב"הויה"