אחרי שהתכווננו על הלוקיישן, הבינו מיה ודרור שהדבר החשוב ביותר עבורם בחתונה זה החיבור של המשפחות והאורחים שלהם לאירוע. לכן בחרו לעשות חתונה בנושא “one big happy family” אותו שזרו באלמנטים רבים באירוע: החל בהזמנה שעיצבה מיה שכללה את הסילואטות של כל בני המשפחה הגרעינית המסודרים כעץ משפחה, דרך פוסטרים של חברי המשפחה בפרצופים מביכים באירוע בשילוב אמירות ומשפטים הקשורים למשפחה ועד תמונות של חברי המשפחות שלהם (קרובים ורחוקים) שהיו פזורות בכל פינה באירוע. אנשים הסתובבו בין התמונות ויכלו למצוא פתאום את עצמם בחתונה שלהם מלפני 40 שנה.
במקום לערוך את החופה במתחם, החליטו מיה ודרור לערוך אותה דווקא ברחוב. בזמן שכל האורחים נקראו לצאת החוצה ולהמתין לבואם, להקת הקליינע מנטעשעלעך פצחו בשיר וניגון “תהא השעה הזאת”. תפאורת הרחוב, השמחה הגדולה והלהקה הכניסו את כולם לתחושה מיוחדת, כזו שכאילו הייתה לקוחה מתוך סצנה מסרט של קוסטריצה.
מיה מספרת לנו שהמוסיקה חדרה לעצמותיהם ומבלי לתכנן היא ודרור פשוט רקדו כל הדרך לחופה. גם אחרי שבירת הכוס בליווי ניגוני הכליזמרים החלו להיווצר מעגלים של משפחה וחברים שפצחו בריקוד סוער שהמשיך דרך תהלוכה לתוך המתחם בחזרה. האנרגיות מטקס החופה ליוו את כל האירוע שהיה שמח וצוהל בדיוק כמו שחתונה צריכה להיות.
רק מלראות את התמונות האלה יש לנו חשק גם לקום ולרקוד. מזל טוב מיה ודרור, מלא חומר להשראה נתתם לנו עם החתונה המיוחדת שלכם והכי חשוב - תמשיכו לרקוד ולהיות מאושרים.
>> סיפורם של מיה ודרור פורסם לראשונה בבלוג חתונות
לכל הכתבות במדור