כשמיכל ארדנצי (36) וערן סולומון (37) התחתנו, היה להם ברור שלא יהיה שום טקס דתי בחתונה שלהם. "כאישה חילונית ופמיניסטית אין לי שום צורך או חיבור ערכי לדבר הזה", אומרת ארדנצי וסולומון מצטרף: "לאור כל טקסי החתונה שבהם נכחתי, התחדדה אצלי הסלידה מהטקס הדתי. העדפתי לפטור את עצמי ואת מיכל ממנו. רצינו טקס שמשקף את עולם הערכים האישי שלנו, ללא תכנים זרים. גם על הכתובה שלנו חתומים רק שנינו. אני לא צריך לקנות את מיכל".
ארדנצי וסולומון הכירו דרך אפליקציית היכרויות בחורף 2018. "לא הייתי בהעדפות החיפוש שלו, היה לנו מזל שהוא בכלל ראה את ההודעה שלי", אומרת ארדנצי. "בתמונות הפרופיל שלה ראיתי בעיניים שהיא בנאדם טוב והחיוך שלה המיס אותי", מתאר סולומון. משם האהבה רק פרחה: "הדייט הראשון היה בבית קפה תל אביבי, יצאנו שמונה חודשים עד שהחלטנו לגור ביחד", מתארת ארדנצי. ב-2019 הגיעה גם הצעת הנישואים: "הזמנו פיצה והוא שלף את הטבעת מאחורי הכריות של הספה. הוא אפילו לא היה צריך לשאול 'האם תינשאי לי' כי היה ברור שהתשובה היא כן".
"בגלל הקורונה עשינו סוויץ' מהתוכנית המקורית. במקום אירוע של 250 איש עשינו אירוע אינטימי בחצר רומנטית בבית פרטי בבנימינה", מספרת ארדנצי. את טקס החופה ערכו בהנחיית עורכת הטקסים נילי קופלר ממרכז הוויה, המארגן טקסים אזרחיים לזוגות המעוניינים בכך. "החברים והמשפחה שאלו אותנו למה אנחנו מתעקשים לקיים בכלל חתונה, למרות שאנחנו לא רוצים להתחתן עם הרבנות. למה לא פשוט לחתום על תצהיר חיים משותפים ולערוך חגיגה אחרי שהקורונה תיעלם מהעולם? לכולם הסברנו שחשוב לנו להתחתן ולשתף את המשפחה והחברים באירוע, כי הם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו כיחידים וכזוג. ככה יכולנו להביא את עצמנו וליצוק משמעות לתוך טקס נישואין שהוא רק שלנו".