אופיר ואמרי הכירו בצבא. היא הייתה חיילת צעירה וירוקה, הוא כבר היה פז"מניק לקראת השחרור. על אך שהסביבה הייתה סקפטית לגבי רצינות הקשר, השניים הוכיחו שאהבה יכולה לפרוח גם כשנפגשים רק בסופי שבוע. כעבור שנתיים, אמרי חיכה עד שאופיר תשתחרר, כדי לממש את הטיול הגדול של אחרי הצבא. השניים נסעו ביחד להודו, ודרכם לא נפרדה לרגע. היום הזוג המאוהב מתגורר באיטליה, ושניהם לומדים רפואה, זו השנה הרביעית.
אחרי שבע שנים טובות של זוגיות, אמרי ואופיר התחתנו בחתונת חצר קסומה בבית הורי הכלה בבנימינה. את החתונה, אגב, הם תכננו בשלט רחוק מארץ המגף. "היה לנו ברור שאנחנו רוצים חתונה בסגנון של פעם, משהו שלנו, אינטימי וקטן, עם אורחים קרובים שאיתם נרצה לחגוג באווירה ביתית, חמה, צבעונית ושמחה. היה לנו גם חשוב שירגישו שהאירוע הזה שלנו, שיאפיין את האהבה שלנו לחיים לאיטליה,לאכול ולארח ובגלל זה גם בחרנו לעשות את האירוע בבית ,הרגשנו שזה הרבה יותר אינטימי."
בעזרתם של משפחה וחברים, הצליחו להרים חתונה ממרחק. אמו של אופיר למשל הייתה אחראית על העיצוב ותיאום פגישות הספקים, חברה אחת צילמה את הזמנה, חברה אחרת הכינה פתקי ישיבה ומספרי שולחן והתקשרה לוודא הגעה, וכוח העזר אפילו הכין להם עוגת חתונה במתנה. הקונספט של החתונה היה אווירת שוק איטלקי עם מפות משובצות, ועשבי תיבול במרכז השולחן כדי ליצור את השילוב אדום ירוק לבן. גם פה החברים והמשפחה נתרמו למשימה, ובמשך ימים תלו שרשראות, הביאו ארגזי עץ ישנים מהמשק, ובנו שלטי עץ מקרשים. במהלך כל תקופת ההכנות, שמרו אמרי ואופיר קופסאות ריקות של שימורי עגבניות ללוק האיטלקי, והשכירו כיסויים מיוחדים לעגלות האוכל שיצרו יחד אווירה של יריד.
את הטקס הם בחרו שלא לבצע דרך הרבנות. "זה חשוב שיידעו שיש גם זוגות לא חד מינים שבוחרים בדרך הזאת. אנחנו בתקווה שלכל אחד ואחת תהיה הזכות לממש את האהבה שלו ולהתחתן".
אז אחרי שאופי החתונה ועיצוב הטקס נסגר, החשש הכי גדול של הכלה היה למצוא שמלה משום שידעה שלא יהיה לה זמן לתפור אחת. למזלה היא ראתה תמונה של שמלה שממש אהבה, וכשמדדה אותה - היא פשוט ישבה בצורה מושלמת. וככה גם הכל נראה. תשפטו בעצמכם.
*סיפורם של אופיר ואמרי פורסם לראשונה בבלוג חתונות