בין המפגשים המשפחתיים המביכים והוויכוחים על רבע עוף, יש גם רגעים של אושר טהור בדרך לחופה. כמו, למשל, כשבחרת שמלה ואת חושבת שהיא הדבר הכי מהמם שראית. יש למה לחכות
מותק שלי, בפעם האחרונה שבדקתי, אני מתחתנת איתך ולא עם אמא שלך! | צילום:
gollykim, Istock
נכון שהטעימות טעימות והשמלה לבנה, אבל כשאת מפיקה חתונה יש בין שני אלה שלל מטלות שאת מנסה לברוח מהן כל חייך: מפגשי הורים מעיקים כמו עצם בגרון, שיחות עם בעלי אולמות מפוקפקים וים ריבים על הטווח שבין הטנגו לקולולוש. הבשורה הטובה היא שעד החתונה זה יעבור. רוצה לומר: אם קשה לכם עכשיו, זה רק אומר שאתם בעלייה. וכן, רומנטי ככל שיישמע, בסוף תרגישי שהכל היה שווה את זה. אבל גם בתהליך עצמו, כשכל העולם סביבכם רועש וגועש, יש רגעים משמחים ששווה להוקיר. הנה כמה מהם.
הצעת הנישואים
בין אם היא מתרחשת בטיסה שמיימית לפריז, בשירותים של דירתכם המעופשת או עם כל החבר'ה באוהלים, הצעת נישואים לעד תיחקק בתור הרגע הכי רומנטי שלכם. וזה לא משנה אם הייתה כריעת ברך או הסכמה הדדית שצריך להתחתן. זה רגע מזוקק שבו שני אנשים מסכימים לחיות ביחד לנצח. ולא, זה גם לא משנה אם הייתה מעורבת בזה טבעת יהלום או טבעת לבבות של האחיינית שלך. אליה וקוץ בה: סטטיסטיקת הגירושים מנבאת שיש כאלה שיחוו את הרגע הזה לפחות פעמיים.
בחירת השמלה
לא נסכים שמדובר בדבר הכי חשוב בחתונה, כי יש גם חתן, אבל נסכים שזה חשוב באותה מידה. על פניו, המסע לחיפוש השמלה תמיד נשמע מאוד אקזוטי. את לוקחת יום חופש להזדנגף בתל אביב. פתאום כולן רוצות בחברתך כי יש משהו מאוד חגיגי בלהתלוות לכלה בחיפושים, אלא שאז את מגיעה לסלון כלות ומגלה שהמעצבת פקאצה וחסרת טקט, השמלה עולה (אם היא עולה כמובן) כמו דירה ודפקו אותך עם דו"ח חנייה.
איפה הרגע המשמח, את שואלת? ובכן, הוא עשוי להגיע כעבור יום או כעבור חצי שנה מרגע תחילת החיפושים, אבל הוא יגיע: הרגע שבו תמדדי שמלה לבנה או אוף ווייט או ניוד, תביטי על בבואתך במראה, והיא תשיב לך מבט מאשר, שלם והרמוני. זה קורה על אמת. את מבינה שאין טעם להמשיך בחיפושים ואפשר להסיט את הווילון - את מוכנה להתחתן. אליה וקוץ בה: אחר כך מגיעות המדידות וגורמות לך לרצות לרצוח את התופרת.
כשהשמלה הנכונה תגיע, את תדעי. רגע מאושר מספר 2 | צילום:
האתר הרשמי
הדפסת ההזמנות
זוכרת מה עשית עם ההזמנה של החתונה של אחותך? לא אה? אבל זה לא משנה, כי בחתונה שלך את שוכחת מהכל ומחליטה להשיק את הזמנת השנה. עם איורים מקוריים, תמונה פוטוגנית או כיתוב של זהב. היי, גם אם בחרת בסוף בהזמנה מהאינטרנט, ביום שבית הדפוס יגיש לך אחר כבוד את 200 ההזמנות שביקשת, ליבך ינתר מהמקום ויחסיר פעימה. משהו בשחור על גבי לבן (או ברונזה על גבי כסף) כאילו הופך את הכל לממשי. הרגע הזה לרוב מגיע ממש בסמוך לאירוע, מה שהופך אותו למרגש וחרדתי עוד יותר. אליה וקוץ בה: רגע אחרי פתיחת המעטפה צריך להתחיל לחלק את כל הבייביז האלה.
סידורי ישיבה
אם החלטתם על סידורי ישיבה (ואנחנו מאוד מקווים שכן), דעו כי מדובר בהחלטה פרקטית וחסכונית, אבל מחרפנת באותה מידה. פתאום את מגלה שהצד שלו קיבל שולחנות טובים יותר, שהצד שלך יושב על הרמקול ושאין מספיק מקום לכולם. אז מה משמח בכל זאת? ובכן, שנייה אחרי שאתם סוגרים את המחשב, מעבירים את המסמך לאולם ושוכחים שהיה כאן קרב תרנגולות, אתם מרגישים כמו אחרי הגשה של עבודת סמינריון: תחושה מיידית של חזרה לחיים ולנורמליות. אליה וקוץ בה: יממה אחרי שחשבתם שזה נגמר, אבא שלו אומר לך שיש עוד משפחה רחוקה מטבריה שחייבת לשבת ליד הפרידמנים.
הרגע שבו נפגשים מחדש הוא חד פעמי
המפגש הראשון כחתן וכלה
זה לא באמת משנה אם נפרדתם לשבוע לפני החתונה, או התארגנתם לצאת מהבית ביחד, אם בחרת להתלבש בסלון כלות לצלילי סלין דיון, או שאת בסוויטה מדוגמת עם בלדות של אהוד בנאי. ברגע הזה התפאורה הכי לא רלוונטית. את מתוקתקת כמו שמעולם לא היית, הוא גם, ואתם נפגשים. המצלמה ברקע. הדמעות בצינורות ויאללה בלגן! לרגע הזה חיכיתם תשעה חודשים, שבוע ויומיים בדיוק. אליה וקוץ בה: יום למחרת, עם הסרת תוספות השיער והוצאת האלכוהול מהמערכת בדרכים שהשתיקה יפה להן, אתם חוזרים להיראות בדיוק כמו ביום שלפני ומתחילים להבין שמעכשיו ככה בדיוק זה הולך להיראות.
