בהכללה גמורה, ניתן לומר שכל חתן וכל כלה (טוב, יותר כמו כל כלה) מייחלים לחתונה מיוחדת ומרגשת, עם רביעיית כלי מיתר בקבלת פנים, מוש בן ארי מנגן לצד הרב בחופה ובועות אלכוהול (כן, יש המצאה כזאת) ברחבת הריקודים. בקיצור - "חתונה מהסרטים". אבל האמת היא שדווקא בקולנוע יש כמה חתונות שהיינו ממליצות לכם שלא ליישם ולא לנסות את זה בחופה. קצת כמו נרות חנוכה - יש לראותם בלבד, תוך פרץ צחוק מתגלגל, או בכי תמרורים ולא לגעת לעולם. למה אנחנו מתכוונות? בבקשה
סצנת החתונה הכי מפדחת: הנסיכה הקסומה - 1987
באטרקאפ, או בעברית צחה נורית (רובין רייט) נדרשת להינשא ליורש העצר של ממלכת פלורין, הנסיך המפרדינק (כריס סרנדון) הנכלולי,. איש הדת שהשיא את השניים איננו הדברן המוצלח ביותר באולם, והיה צריך לעבור קורס דיקציה לפני כניסתו לתפקיד. על אף קשיי השפה, ולצערה הרב של באטרקאפ והצופים, הצליח איש הדת לחתן את השניים. אך אל דאגה, במקביל לטקס הנישוווים (mawiage) פרצו לארמון פזיק הענק, איניגו מונטויה הגב-גבר ו-ווסטלי, אהוב ליבה של באטרקאפ במטרה להצילה.
ספויילר למי שבטעות לא ראה את הסרט (ואם יש כזה אדם מגיע לו ספויילר): הסוף הטוב מסתיים בנשיקה הכי טהורה ומלאת תשוקה שקיימת בהיסטוריה.
מה למדנו מזה: חשוב לבחור רב בלי בעיות דיקציה. זה יכול להיות מאוד מביך כשהוא יבקש מבעלך לחזור אחריו.
סצנת החתונה הכי מפדחת 2: ארבע חתונות ולוויה אחת -1994
בואו נאמר שלא הייתי מעוניינת שרואן אטקינסון, מיסטר בין בשבילכם, יערוך עבורי טקס. ב"ארבע חתונות ולוויה אחת", עשו לו מערוף בתור חבר של המשפחה, ונתנו לו לתפקד ככומר בחתונה. בקומדיה הרומנטית שהזניקה את הקריירה של יו גרנט, אטקינסון הוא כומר צעיר ופעור שמפר את כל הכללים לעריכת טקס, וביניהם: דע את שם החתן והכלה, דע את הטקסט על בוריו ("התיקח את לידיה לרעיה נוראית?"). זה אולי משעשע עבור האורחים, אבל לא כל כך עבור החתן והכלה.
מה למדנו מזה: אחרי שסגרנו את עניין הדיקציה, התעקשי שיידע איך קוראים לך ומהו הסופרלטיב שאת מבקשת לעצמך. נוראית זה לא.
סצנת החתונה הכי "אהבה זה כואב": אהבה קולומביאנית - 2004
בכל חופה עולה החשש הבלתי נמנע רגע לפני שבירת הכוס - רק שלא תפלח לו את הרגל כמו שקרה להוא מ"אהבה קולומביאנית". כי אפילו למג"ד קרבי וחסון כמו עומר (נירו לוי) זה כאב ברמות אחרות. אבל זה לא היה הקטע היחיד שנחרט בזיכרוננו מהטקס הזה: כמה דקות לפני הטקס כבוד הרב (מריאנו אידלמן) קפץ לעשן קטנה עם עומר וחבריו, כך שאת מהלך הטקס הוא "קצת" שיבש - התבלבל בשמה של הכלה יעל (עינת ויצמן), נשא תפילת שלום החנייה אך לבסוף חיתן את השניים "כדת מושון וישראל". לא בכדי הסרט הפך לפולחן גם מחוץ לגבולות ישראל - אם תיקלעו להוסטלים שורצי ישראלים ברחבי תבל תמיד ימצא איזה דיסק DVD שרוט של "אהבה קולומביאנית".
מה למדנו מזה: שגם אנחנו רוצות איזה מריאנו בחתונה שלנו
סצנת החתונה הכי "אהבה זה כואב 2": אבא גנוב 2 - 1989
אין היום גברים כמו צ'יקו בן דוד (יהודה ברקן). גבר אמיתי, שעובד עם הידיים. מלח הארץ, או יותר נכון - מלח ים. גבר שיודע לדבר לבחורה ("את מזכירה לי את הכנרת. יפה, רגועה, אבל מתחת, זרמים סוערים"), שמסכן את חייו למען הבן שלו וקופץ ממסוק בלב ים. גליה (אלונה קמחי) עורכת הדין היפה, הבינה שעליה לפרוס רשת דייגים על המציאה, והיא המאושרת שזכתה לעמוד איתו תחת החופה כשהוא שעון על קביים. תגידו מה שתגידו, אבל הצליעה הארוכה של צ'יקו אל החופה לצלילי השיר "נשבע" עדיין מעבירה בי צמרמורות בכל הגוף.
מה למדנו מזה: גבר צולע מתחת לחופה מרגיש לנו כמו סימן לא טוב לעתיד
סצנת החתונה הכי פתטית 2: סקס והעיר הגדולה - 2008
לכאורה, אין יותר עצוב מזה - קארי (שרה ג'סיקה פרקר) שמה לה פודרה, לבשה שמלת קצפת, ותקעה ציפור כעורה בשיערה. עכשיו רק חסר שיבוא החתן, אך מה מר גורלינו, מר ביג (כריס נות') דפק לה ברז. מדובר בסצנה עם כל האלמנטים שאמורים לגעת בבלוטת הדמעות שלי, אז למה אני מגלגלת עיניי ומצקצקת? כי הסרט הזה השמיד את כל מה שאהבתי בסדרה, כך שלא יכולתי להתחבר לאף אחת מהדמויות - בעיקר לא לקארי. מעיתונאית קולית וחדה כמעט כמו העקבים שלה, קארי הפכה לזקנה משעממת וחסרת בטחון שרק רוצה להתחתן. הסדרה שהכניסה למסך הקטן את בנות השלושים ומשהו הרווקות, והפכה אותן לא רק ללגיטימיות, אלא גם לסופר סקסיות ויודעות מה הן רוצות. אז עכשיו, אחרי עשור, הן צריכות להפוך לקלישאה מהלכת ופתטית, מחכות לנסיך שיצעד עימן לחופה? לא לעניין בכלל.
מה למדנו מזה: אף פעם לא לסמוך על גברים שמסכימים לכינוי מר ביג. הם לא רק מבריזנים, הם גם לא מקיימים.
סצנת החתונה הכי "להתבגר ולהתגבר": הבוגר- 1967
הסרט שבזמנו נחשב לפורץ מוסכמות נראה היום כקפסולת זמן די נאיבית, אבל הסוף שלו עדיין מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש. לא החתונה, אלא מה שקורה בדקות שאחרי. בנג'מין (דסטין הופמן), הבוגר, מבין כי הוא לא מעוניין בגברת רובינסון אלא בבת שלה. הוא מגיע לכנסייה רגע אחרי שאהובתו נישאת לבחור הנכון. בנג'מין צווח "איליין! איליין!" וזו נעתרת לו. הוא חוטף את הכלה והם קופצים על אוטובוס, נוסעים אל עבר הלא נודע. הם מסתכלים אחורה, ואז אחד על השני, הם מבינים שהם השיגו את החופש, אבל זה מרוקן ומפחיד אותם. הדממה מסבירה הכל.
מה למדנו מזה: אל תבחרי גבר שעשה גם את אמא שלך. זה יכול להיות מאוד מביך בארוחות שבת.
סצנת החתונה הכי פתטית, או: חתונתה של מיוריאל - 1994
למיוריאל, הבחורה הכי לא חיננית באוסטרליה, יש שתי אובססיות- להקת אבבא וחתונות. היא גרה בעיירה נידחת עם משפחה של משיגינעז, והדרך היחידה שלה לברוח מהמציאות היא בעזרת חלומות בהקיץ על יום החתונה המיוחל. יום אחד היא מחליטה לברוח לסידני עם חברה, לשנות את שמה למריאל (משנה מקום משנה מזל) ולחפש חתן. ואכן אחרי תהפוכות וקשיים רבים, היא מוצאת שחיין איתן - אורבכי מהזן הדרום אפריקאי. מיוריאל מגשימה את חלום חייה ומתחתנת עם בחיר ליבה. טוב, לא בדיוק, הוא רוצה להתחתן איתה רק כדי לקבל אזרחות אוסטרלית, אבל למיוריאל לא אכפת, הרי היום לא מתחתנים מאהבה. היא רק רוצה רק ללבוש שמלה לבנה ולצעוד את הדרך לחופה. כמובן שאת החתונה מלווה השיר 'I Do, I Do, I Do.' של אבבא.
מה למדנו מזה: לא להתחתן עם שיר של אבבא. זה גרוע יותר מצביקה פיק.
סצנת החתונה הכי מאולתרת: רוצחים מלידה - 1994
ערכי החתונה הלבנה מוכתמים בדם בסרט הבלתי נשכח "רוצחים מלידה". מיקי ומלורי נוקס הם זוג היוצא למסע קטל ברחבי ארה"ב, ובדרך רומסים את התקשורת, נורמות חברתיות וכל מה שנחשב קדוש בתרבות המודרנית. לכן הם גם לא צריכים ריטואל פולחני שיכונן אותם כבעל ואישה, הם מתחתנים על פי התנאים שלהם. האמת שזה חוסך המון כסף בסופו של יום. השניים עוצרים את הרכב בצד גשר, מיקי מציע למלורי נישואין והיא מסכימה. מלורי קופצת רגע לרכב, מביאה בד לבן ועוטה אותו כהינומה. מיקי חותך חתך בכף ידו ובכף ידה של מלורי והם יוצרים ברית דמים. טיפות הדם זורמות ומתמזגות. תכלס? הכי רומנטי.
מה למדנו מזה: שאין חתונה בלי עוגה. וכספת. עם כל הכבוד לברית דם. ואין הרבה כבוד.
לקטע הוידאו