כל אחת מצהירה מתישהו ש"בחתונה שלי – לא יהיה כך וכך". אבל רק מי שעברה את היום הגדול יודעת לומר שלמרות ההצהרות הגדולות, המציאות בשטח מאלצת אותך הרבה פעמים להתגמש. הכלות שלנו מספרות לנו הפעם אילו נדרים הן הפרו בדרך לחופה.
אמרתי לך לא לחפור לאורחים שלנו, לא אמרתי? | צילום:
kozmabelatibor, Istock
"לא הסכמתי שאשתו של אבי תופיע לחתונה"
אבא שלי נישא מחדש לפני שנים, ואני ממש שונאת את אשתו. נשבעתי שהיא לא תדרוך באירוע שלי. כחודש לפני החתונה, בזמן שליחת ההזמנות, הופעל עלי לחץ חזק מאוד: אמא שלי וכל האחים שלי דיברו אל ליבי יום ולילה, ושכנעו אותי שאם לא אזמין אותה – אבי עשוי להיפגע מאוד, ואפילו לא להגיע. בסוף נכנעתי, היא הגעיה, והאמת – לא היה כזה נורא לראות אותה שם. (לילך)
"אצלי - לא תהיה מוזיקה בערבית"
אני נשבעתי שבחתונה שלי לא תהיה מוזיקה בערבית. מה לי ולשירים האלה? בסוף היה ג'ינה וג'ינה ומברוק עליק יא עליק מברוק. מה לעשות? אנשים חולים על זה. (נטלי)
"לא חשבתי שאבטל את החתונה"
תמיד תהיתי לעצמי איך יכול להיות שאנשים מתכננים את חתונת המילניום שלהם במשך חודשים על גבי חודשים, בוחרים בקפידה גן אירועים, צלם, שמלה... ואחרי כל זה - מבטלים את החתונה שלהם ברגע האחרון. "לי זה בחיים לא יקרה!", חשבתי לעצמי. נו, אז חשבתי. קרה. (עיינה)
"בחתונה שלי לא יהיו חברים מהעבודה"
כשהתחלנו לתכנן, הצהרתי שלחתונה שלי לא יגיעו הקולגות של ההורים שלי מהעבודה. אני לא מכירה אותם, ההורים שלי מזמינים אותם מתוך נימוס ואני בטוחה שגם הם יגיעו מחוסר ברירה. אמרתי להורים שלי שיודיעו בעבודה שזו חתונה קטנה ושאף אחד לא מוזמן, הם אמרו שאין בעיה אבל קלטתי שהם התבאסו. ברגע אחד שיניתי את דעתי, והודעתי להם שהם יכולים להזמין את מי שהם רק רוצים. החלום המטופש שלי פשוט לא היה שווה את הצער שלהם. (נועה)
"אני בחיים לא אתחתן!"
אני לא חשבתי שאני אתחתן בכלל, עד שפגשתי את בן הזוג שלי. די פקפקתי בכך שאני אי פעם אמצא מישהו שיתאים לי ושאני אתאים לו לכל החיים, מעין פסימיות זהירה. אבל כשפגשתי את בעלי הבנתי די מהר שיש לנו משהו טוב, ואחרי חצי שנה הבנתי שזהו, כנראה שאנחנו ביחד לנצח. (מיטל)
"בחיים לא תתפסו אותי מתחתנת בשיא הקיץ"
אני הייתי ממש ספציפית. אני מאוד לא אוהבת את החום של יולי-אוגוסט, ולפני שלוש שנים, כשליוויתי את אחותי לחתונתה באמצע אוגוסט, הבטחתי לעצמי שאין סיכוי אני אתחתן בקיץ. עברו שלוש שנים, השתנה מצב הזוגיות, והנה אני מתכננת חתונה כשהאופציה היחידה שיש לי היא להתחתן באמצע אוגוסט. (שירית)
מה זה החום הזה? אני בחיים לא מתחתנת שוב באוגוסט | צילום:
RichHobson, Istock
"שאף אחד לא יחשוב לנאום בחתונה"
אני לא רציתי בשום פנים ואופן שיהיו נאומים בחתונה שלי. אין לי כוח לזה ולא רציתי שהאורחים שלי ישתעממו. החתן שלי הודיע לי שהוא מתכנן לדבר בחופה, ואני התנגדתי נמרצות. אבל כשהוא פצח בנאום הוא דיבר עלי ואלי, ואמר דברים כל כך יפים ומרגשים, שלא נותר לי אלא להודות שטעיתי, זה היה במקום והיה פשוט מקסים. (יפית)
"אקסים לא ידרכו בחתונה שלי"
אני תמיד נהגתי לרדת על חברות שהזמינו אקסים לחתונה. אמרתי להן שזה חולני, שחתונה היא לא מקום שצריכים להיות בו אנשים שאהבת פעם ושאהבו אותך. בסוף התחתנתי עם מי שהיה החבר שלי שנה אחת לפני החתונה, ולפניו היה לי חבר מקסים שהיה ידיד טוב שלי במשך שנים. נשארנו בקשר מעולה אחרי הפרידה, ולא היה לי בכלל ספק שהוא יגיע לחתונה שלי. (מיכל)
הורים, אני מצטערת, תרקדו בחתונות אחרות
"בחתונה שלי לא ירקדו טנדו"
אני לא רציתי שיהיו בחתונה "ריקודי הורים": טנגו, טוויסט וכאלה. בסוף הדי-ג'יי שם את המוזיקה הזאת בניגוד להנחייה שלי, ולהפתעתי הרבה לא רק הזקנים רקדו אלא גם כל החבר'ה שלנו. גם אני נגררתי בסוף לרחבה, ותכל'ס היה די כיף. (לילי)
"אני אעשה חתונה קטנה"
אני נשבעתי שלא תהיה לי חתונה עם יותר מ-150 מוזמנים, אבל קל לאמר קשה לבצע. ברגע שישבנו בפעם הראשונה על רשימת המוזמנים באופן קונקרטי ולא באוויר, ראיתי מיד שאין שום סיכוי לרדת את ה-250. זה פשוט לא היה אפשרי, ואמרתי "ביי ביי" לחלום החתונה הקטנה. (לירון)
