גילי מאד חוששת מהמעבר המשותף. הזוגיות הקודמת שהסתיימה יצרה אצלה טראומה, מעבר עם ילד מורכבת יותר, ובעיקר היא חוששת בגלל שאי אפשר לדעת באמת מה השתיים ירגישו אחת כלפי השנייה בהמשך. "עשיתי החלטה אחת בחיים, הכי משמעותית שיש. ואני ראיתי אותה בעיני רוחי בצורה מסוימת, והכל התנפץ לי", מתארת גילי את הטראומה שחוותה. "הכל יכול להיות, את לא יכולה להבטיח לי כלום ואני לא לך", מאיה מנסה להרגיע את גילי, "אבל אני יכולה להגיד לך מה הייתי רוצה שיהיה".
על האופציה שאולי אחת מהן תתאהב במישהי אחרת, מאיה ממהרת להרגיע: "אני לא אעזוב אותך במצב שלא יהיה לך נוח בו. אני לא בנאדם כזה". גילי עדיין חוששת.
מה את אוהבת בקשר ומה לא? שאלה גילי. "חוסר היכולת שלך לשחרר ופשוט ליהנות מהרגע, חוסר היכולת שלך לסמוך על אנשים, וחוסר היכולת לראות את הדברים בצורה חיובית יותר", ענתה מאיה בכנות. "והטוב?", שאלה גילי, "יש הרבה. יש הרבה דברים טובים שאני יודעת שיש לך אותם אבל הם חסומים. כשאת מרגישה יותר טוב, הכל יוצא".
"אז איך משחררים?", גילי שואלת לקראת הסוף. "עובדים על זה". עוד רגעים מהשיחה בנמל.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
