זו אינה שעתן היפה של הגלולות למניעת היריון ונדמה שבשנים האחרונות הן מושמצות בכל הזדמנות אפשרית, אבל זה לא תמיד היה ככה. הגלולות, שנהנו במשך עשורים ממעמד של ברירת מחדל הגיונית עבור הזוגות ההטרוסקסואליים, מוחלפות לפתע שוב בקונדומים. ומה לא אומרים עליהן: הן מסרטנות, מפרות את האיזון ההורמונאלי וגורמות לתופעות לוואי קשות.
לפני כחודש, הצהירה צליל אברהם בטור אישי ב-mako נשים ש"קונדומים זה קול". במאמרה, אברהם טענה שמדובר באמצעי מניעה נפלא וזמין, וגם אם גברים נהנים בגללו טיפה פחות בסקס, זה בסדר, יש להם פריבילגיות גבריות אחרות - ובאמת שבסקס הם נהנים מספיק.
אבל אולי זה כן קצת נורא? כי בסופו של דבר, אם את אוהבת את בן הזוג שלך, את הרי רוצה שהוא ייהנה, ועם קונדומים זה קצת קשה. "ההבדל בין סקס עם ובלי קונדום הוא הבדל עצום", מספר מוטי, בן 24, "כשאני עם קונדום אני כמעט ולא מרגיש כלום". הוא מסביר. "גם אני וגם הפרטנרית שלי לא נהנים מהאקט עם קונדומים, והוא נהיה די חסר פואנטה עבורנו", "מפסיק לעמוד לי באמצע חדירה. זה כל כך לא כיף, שאנחנו פשוט צוחקים באמצע מרוב שאנחנו מרגישים מפגרים", מוסיף גם יפתח בן ה-25".
"הוא פשוט אמר לי באופן מובהק שלא כיף לו עם הקונדום, מה שיצר אצלי תחושה של אשמה"
הגברים, גם אם מבינים את הבעייתיות שבשימוש בגלולה וגם אם מקבלים על עצמם אמצעי מניעה חלופיים, מוצאים את עצמם במלכוד. אבל לא רק הם. "בן הזוג שלי הוא מצד אחד בעל מודעות פמיניסטית ותמך בהחלטה שלי להפסיק לקחת גלולות, אבל מצד שני קשה לו להסתיר את העובדה שעכשיו הוא פחות נהנה פיזית", מספרת תום, 27, שבעקבות ההחלטה שלה להפסיק ליטול גלולות, מצאה את עצמה מתמודדת עם סוגיה לא פשוטה במערכת היחסים שלה.
"הגלולה שחררה, כביכול, את האישה, אבל בעיניי היא בעצם כבלה אותה", היא ממשיכה. "אני מרגישה שאני האחראית הבלעדית לאיכות הקשר המיני ביני ובין החבר שלי. גם אם בן הזוג שלי הוא הגבר הכי מכיל ונפלא בעולם, זו עדיין אשמתי שהוא לא גומר בגלל שאני זו שבחרה שלא להשתמש באמצעי המניעה שיאפשר לו ליהנות יותר. בן הזוג שלי ניסה בכל דרך לשכנע אותי שהוא לא מצפה ממני לחזור לגלולות, אבל במקביל הוא מודה בפניי שהוא פשוט לא מעוניין בסקס עם קונדום. הבנתי שהוא לא מנסה להטיח בי כלום, הוא פשוט חסר אונים".
"מאוד כעסתי על ההחלטה של בת הזוג שלי להפסיק עם הגלולות, והכעס הזה ליווה אותי תקופה של שנתיים לפחות"
אורי בן ה-29, מתומדד עם ההחלטה של בת הזוג שלו להפסיק עם הגלולות, קרוב לשנתיים. הוא מתאר כיצד הדיון על אמצעי המניעה יוצא מחדר המיטות ומקרין על מערכת היחסים כולה: "קיוויתי שהיא תחזור להשתמש בגלולות כי מאוד סבלתי מהקונדומים, אבל כשהייתי מעלה את הנושא היא הייתה פוסלת את זה מראש ואומרת שזה הגוף שלה ושהיא תחליט. לא הייתה לי שום סנקציה נגדה, מה, לא נעשה סקס? בשלב מסוים התייאשתי ופשוט נהייתי אפתי לזה".
קראו גם: "מקסימום הפלה": למה הזוגות הפסיקו להשתמש באמצעי מניעה?
נראה שהשאלה אם להיפרד מהגלולות לטובת קונדום, היא לא עניין של מגדר, גם עמית, בת 27, מזדהה עם הקושי: "מעולם לא התפשרנו על הסבל אחד של השנייה. ששנינו נורא מתוסכלים מזה שאין תחליף, ואנחנו פשוט לא מוצאים שום פתרון חוץ מלזרוק את הקונדום הצידה, ליהנות, לגמור בחוץ, ולקוות לטוב. בשנה האחרונה אנחנו זונחים את האחריות ופשוט מקווים שיהיה בסדר".
וכך, מוצאים את עצמם הרבה זוגות צעירים במצב בו הם סומכים על הימים הבטוחים – ומהר מאוד מגלים שלא שיקרו להם בשיעורי חינוך מיני: "שלוש שנים אחרי שנהיינו ביחד הפסקתי להשתמש בגלולות", מספרת עמית, "ניסינו את עניין הימים הבטוחים, ונכנסתי להריון. בסך הכל התמודדנו עם זה בבגרות, אבל היה לי מאוד ברור שעם כמה שבן הזוג שלי תומך, אני ממש לבד בסיפור הזה. גם כמובן מבחינה בירוקרטית, אבל גם מהבחינה של להוציא משהו מהגוף שלי שכבר יש לו דופק".
"נראה לנו שיש רק קונדומים וגלולות, אבל זה פשוט לא נכון"
אז באמת יש לנו רק שתי אופציות? קונדומים וגלולות שפוגעים באחד מבני הזוג, או פשוט לסמוך על המזל? ד"ר דיאנה פלשר, מומחית לרפואה פנימית ולבריאות האישה - במסר מרגיע: "כל נערה ונער שמגיעים לכיתה י' צריכים להכיר את כל אמצעי המניעה שקיימים בשוק דרך שיעורי חינוך מיני בבית הספר".
לטענת ד"ר פלשר, החברה הישראלית מקובעת ביחס שלה לאמצעי מניעה: "לי באופן אישי יש המון מטופלות שהתאמתי להן דיאפרגמה. הן משתמשות בה שנים והן מאוד מרוצות. איכשהו, בארץ זה אמצעי מניעה לא מוכר על ידי קופות החולים ואפשר להשיג אותו רק באופן פרטי. רופאי הנשים לא מציעים אותו כלל ללקוחות שלהם מתוך תפיסה שגויה שנשים לא יכולות להיות אחראיות להוציא ולהכניס את הדיאפרגמה בזמנים הנכונים. לי זה נשמע כמו זלזול באינטליגנציה".
לדבריה, מחקרים מראים שהדיאפרגמה היא אמצעי מניעה שעומד על 94% בלבד במניעת הריון, ולכן הוא מומלץ בעיקר לנשים אחרי לידה. "אני חושבת שהנתון הזה ישן מאוד, ואין מחקרים מהשנים האחרונות שמודדים את היעילות ואת שביעות רצון המשתמשות מאמצעי המניעה שלהן. אני באופן אישי לא הכרתי מטופלת אחת שנכנסה להריון משימוש בדיאפרגמה".
גם ההתקן התוך רחמי הוא אופציה מבחינת ד"ר פלשר: "בארה"ב של שנות ה-70 היה ניסיון רע עם התקנים התוך רחמיים, הם לא היו מספיק מפותחים ונשים רבות שהשתמשו בהם לקו בזיהומים חמורים ואושפזו בבתי חולים. מאז התפתחו התקנים נפלאים, אבל רופאי הנשים בישראל נתקעו אי שם עם המידע משנות ה-70, והם לא ממליצים לנשים לפני שני הריונות על התקנים. למעשה, ההתקן הוא אמצעי מניעה נפלא גם לנשים צעירות, עם אחוזי מניעת הריון כמעט מושלמים ועם מעט תופעות לוואי, ובארה"ב הוא מאוד נפוץ. זה פשוט אסון שמשרד הבריאות, משרד החינוך וקופות החולים לא עושים שום דבר כדי ליידע את הציבור לגבי האפשרויות הקיימות".