אחרית הימים כבר כבר כאן: ערוץ פלייבוי הישן והסליזי החליט שהוא רוצה להתחבר לצד הנשי והרומנטי שלו, אז הוא שינה את התכנים במיוחד בשבילנו. מה שאומר יותר נשיקות וחיבוקים, פחות עירום לא ממש אמנותי ופורנו. האם מדובר בניסיון אמיתי להבין ולתת מענה לקהל הנשי או שמא טריק שיווקי שנועד להגדיל את קהל הצופים, ובעיקר הצופות?
להתראות נערות פלייבוי, שלום טלוויזיה זוגית
מאז שהוקם בשנת 1982, ערוץ פלייבוי משך את קהל הגברים הצופים בו (בתשלום) באמצעות סרטי פורנו רכים, שעשועונים למבוגרים וספיישלים על נערות פלייבוי. אך מאז הזמנים השתנו, ואיתם גם הרגלי הצפייה - האינטרנט כעת הוא המוקד החד משמעי והמספק הראשי (במלוא מובן המילה) לגירויים מיניים. אי לכך ובהתאם לזאת, ישבו קודקודי הערוץ בניסיון למצוא נוסחה חדשה שתשיב את העניין במותג הוותיק. אז הם ערכו קבוצות מחקר, והחליטו להסיט חלק מתכני הערוץ מפורנוגרפיה לריאליטי: ובמילים אחרות משבצת שידור איכותית וידידותית גם לבנות המין היפה, שתקרא "TV for 2" (טלוויזיה לשניים).
הסדרה הראשונה שעלתה לאוויר (בינואר 2011) היא “Brooklyn Kinda Love" ("אהבה נוסח ברוקלין"). מדובר בתכנית דוקו-ריאליטי העוסקת במורכבות של מערכות היחסים בקרב ארבעה זוגות. התוכנית השנייה היא "Swing"- וכשמה כן היא, עוסקת בעולם הסווינגרים (חילופי הזוגות). שתי התוכניות מעניקות הצצה לחיים האינטימיים של בני זוג, ונעשות ב"תנאי הפקה גבוהים ביותר". ובשפה של יו הפנר: טלוויזית איכות בתוספת ציצים. עוד תכנית היא "The Stash"- "הסליק", כפי שהיו אומרים בפלמ"ח. רייצ'ל פרי, מנחה חביבה, מציגה קטעי זימה שונים (ככל הנראה נשלפו מהארכיון של פלייבוי) ומסתלבטת עליהם. באתר של ערוץ פלייבוי הם מבטיחים כי משבצת השידור החדשה מספקת "זמן איכות רומנטי" עם הפרטנר/ית. אך אל דאגה, ריח הסקס עדיין נותר באוויר.
הכל בזכות "סקס והעיר הגדולה"
"זאת לא סתם מתיחת פנים", מסביר גארי רוזנסון, סגן נשיא הערוץ, "אנשי טלוויזיה טוענים כי מילאו כל נישה בערוץ המיועד לו, אבל אני די בטוח שמצאנו נישה אחת חדשה". רוזנסון מסביר כי ההתלהבות הנשית סביב הסדרה "סקס והעיר הגדולה" הוכיחה כי גם נשים נמשכות לתכנים מיניים. "גברים תמיד יהיו מרוצים מפלייבוי, אבל אני בטוח שהרבה מהם היו מעדיפים לצפות בזה כשבת הזוג שלהם לצידם".
מפתיע שערוץ שעשה קריירה על גירוי מיני מציצים מסולקנים ושפתיים מנופחות, מתעניין במערכות יחסים ושיחות של בני זוג אמיתיים. האם יכול להיות שהפנר ושות' הפסיקו לחשוב מלמטה והתחילו להשתמש במוח? הרי אף גבר, בייחוד אחד חרמן, לא ישלם 15 דולר בחודש למנוי לערוץ פלייבוי כשיש לו מין ככל יכולתו במרחק הקלקה במחשב. וגם הפנר, כמונו, כבר יודע שכל סדרה של HBO יותר פרובוקטיבית מהפורנו הרך של ערוץ פלייבוי, אז מה הפתרון? להתנחמד לנשים כדי להוסיף עוד צופים. כי מסתבר (אתם יושבים?) שסקס כבר לא ממש מוכר.
ועם כל הכבוד לניסיון להתקרב לנשים באופן יותר מכבד, בואו נכניס דברים לפרופורציות: אמנם הושקה רצועת שידור המיועדת לזוגות וידידותית לנשים, אבל כשהתוכניות האלה נגמרות, תפיסת העולם הפלייבואית נותרת בעינה: האישה היא חפץ בו מביטים, כלי קיבול, פשוטו כמשמעו. אולי רצועת השידור הזו באמת יכולה להיות מעניינת, אבל לא מספיק כדי לגרום לנו לשלם כל חודש לכלוב הזהב של השפנפנות באחוזת פלייבוי.
>> אחותי, אל תשאלי: דברים שנשים לא מדברים עליהם