אומרים לנו שיש סקס אחר, או לפחות פורנו אחר. קיבלנו לידינו שלושה סרטים אירוטיים שנעשו על ידי אישה עבור נשים. אמנם בחלק מהם זה נגמר בהצעת נישואים, אבל ברובם באורגזמה גדולה וטובה. צפינו, בדקנו, גמרנו. קבלי את הסרטים שאולי תרצי להכיר בעצמך
פאלטרו. כריס מרטין נהנה מכל רגע
אנחנו כבר יודעות שנשים אוהבות סקס. אפילו יותר מגברים. אנחנו כבר מזמן לא בוהות בצבע התקרה וממציאות כאבי ראש. צאו מהסרט. הנשים של היום עושות סטוצים, גומרות הולכות, והכול ברוח טובה, בגירה ובהסכמה מלאה. או לפחות כך אנחנו רוצות לחשוב. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה: האם אישה באמת יכולה להנות מצפייה בפורנו כפי שהוא מוגש לנו היום?
האם קלוז אפ עצבני ונטול עכבות על איבר מין גברי, שחודר לתוך ואגינה חשופה, בזוויות אינטימיות ומטורפות וכל זה בלי שום שיחה מקדימה, שלא לדבר על איזה ליטוף על הדרך – באמת מעורר אותנו? אולי יש כאלה שמתגרות מזה, אבל אני לא. ממש לא. תקראו לי פמיניסטית, אבל אני חושבת שאני דווקא אישה טיפוסית למדי. כזאת שלא ממש מתה על פוקוס של שחלות. תהרגו אותי אבל זה לא עושה לי את זה. אורגזמה טובה היא לגמרי כוס התה שלי, אבל נמאס לי שאישה בפורנו היא סתם כלי, עוד חפץ לעינוג הגבר. לכן שמחתי כל כך לבדוק שלושה סרטים שמשווקים כפורנו אירוטי לנשים. האם זה באמת נכון?
מי שעומדת מאחורי הסרטים הללו, היא אישה - במאית בשם אריקה לאסט, שיוצרת פורנו לנשים. הסרטים שלה אפילו זכו בפסטיבל טורנטו, ברלין ועוד רבים. מתברר שכשאישה מראה על המסך דימויים של גברים ונשים שעושים סקס בצורה גרפית, היא יכולה לזכות עליהם גם בפרסים יוקרתיים. משהו שקשה לי להאמין שיקרה לסרטים כמו "מזיין האומנת 3" לדוגמה. אז מה הסוד שלה? ובכן, מאוד פשוט: סיפור מסגרת, קטן ככל שיהיה, ותחושה אומנותית כזו או אחרת. אבל אל תיבהלו – אין כאן רומן רומנטי חלילה. בסופו של דבר, מדובר בסיפורים על אנשים שנפגשים קצרות ושוכבים. א-לה "יומן הנעל האדומה" פוגש את "גרון עמוק". לשירותיכם סקרתי כמה מסרטיה:
פאלטרו. כריס מרטין נהנה מכל רגע
מה בסרט: חמישה סיפורים קצרים: הסיפור הראשון הוא פנטזיה על אישה אסייתית קוקטית חמודה, שחושקת בבחורה שמנהלת חנות לאביזרי המין וביחד הן חוות לילה של תענוגות מיניים פורצי דרך. בתור סיפור לסביות, הוא היה דווקא די אמין והצליח לעמוד במדד רטיבות של 7. הסיפור השני עוסק באישה שמחליטה לנקום בבעלה הבוגדני, על ידי אורגיה עם שניים מחבריו. דווקא כאן הצליחה אריקה לאסט לייצר פורנו של שני גברים ואישה בצורה מגרה ומפתה, ללא שימוש באלימות מינית, כפי שניתן לראות הרבה פעמים בסצנת שלישיות, בפורנו רגיל. היא מצליחה להעביר את התחושה שהאישה נהנית משני הגברים שחוגגים את גופה ומעלה את מד הרטיבות די גבוה. בסיפור השלישי, אנחנו פוגשים זוג נשוי שמבקש לרענן את חיי המין שלו עם קצת קשירות וS&M. הסיפור שלהם, בעיניי, הוא אחד היותר מחרמנים, וזה הכי לא מובן מאליו. אחרי הכול - לביים סצנת קשירות, משחקי תפקידים וקצת סאדו, בדרך כלל אומר שהאישה קשורה והגבר עושה בה כרצונו. דווקא בסצנות כאלה בפורנו רגיל האישה משמשת כמעין בובה מתנפחת, כאשר האקטים לרוב אלימים ומבזים. כאן הצליחה הגברת לאסט לביים סצנה מגרה ומחרמנת ביותר, ללא ביזוי ועם הנאה אמתית מקצת ספאנקים בישבן. הסיפור הרביעיהוא טייק אוף מאוד משעשע על מיתוס שליח הפיצה. האישה פותחת לו במגבת וההמשך ידוע, אך זה נעשה בצורה הומוריסטית ומחרמנת. כמעט 9 במדד הרטיבות (שאפו!). הסיפור החמישיוהאחרון הוא גם הכי לא אמין ולמען האמת נראה ממש כמו פארודיה. הוא עוסק בסקס הומוסקסואלי. מרגישים בכל רגע שהסצנה נכתבה על ידי אישה ושאין סיכוי בחיים, ששני הגברים החסונים הללו יריבו כמו שתי בנות ואז יסיימו בסקס סוער על הספה. מיותר.
Life Lust Love
פאלטרו. כריס מרטין נהנה מכל רגעמה בסרט: שלושה סיפורים קצרים: האחד עוסק בזוג שעובד במסעדה, כאשר לו יש יומולדת והם נשארים במסעדה "אפטר הוורז", מה שנקרא, כדי לתת בראש. הסיפור השני הוא סיפור אהבתם של גבר ואישה שמהרגע שהם נפגשים, הם לא מפסיקים לעשות את זה עד הצעת הנישואים. מדד הרטיבות: 4 ובסיפור השלישי מככבת בחורה בודדה שעוברת עיסוי אצל בחורה אחרת, שמעסה אותה בעיקר עם השדיים והלשון. היא גונחת הרבה, זה נחמד, ואירוטי משהו אבל פחות עבד עליי. ייתכן שאוכלוסיית הלסביות תמצא את זה יותר לוהט. מדד רטיבות: 6 – וגם רק בגלל שלפחות זה לא קיטש.
Cabaret Diseire
האם יש דבר כזה פורנו לנשים?
מה בסרט: סיפורים קצרים על אנשים רנדומאליים: אחת פוגשת בחור ובחורה (בנפרד), שלכל אחד מהם קוראים אלכס והיא מתחילה לנהל מערכות יחסים מיניות איתם במקביל. זה די לוהט והבחורה גם קצת שמנמנה, אבל שווה, שזה נחמד. בסוף הם מגלים על האלכס השני/ה ונפרדים ממנה והיא מביאה כלב וקוראת לו, נו, ניחשתם - אלכס. זה היה מבוצע דווקא באופן חינני. סיפור נוסף, עוסק בבחורה שלבושה בחליפת גומי צמודה (כמו של קט וומן) עם מסיכה שחורה. היו לה פתחים בחליפה למקומות הנדרשים, בכדי שתוכל להצליח לעשות סקס. ככל הנראה היא שכבת שם עם הפסיכולוג שלה או משהו כזה. זה היה קצת מוזר ולא ממש מחרמן עבורי.
אמנם אנחנו נשים, אבל כשאנחנו חרמניות – אין לנו כוח לשיחות
אז האם באמת קיים פורנו נשי? מסתמן שכן. אין ספק שסרטיה של אריקה לאסט יעלו את מדד הרטיבות עבור המין הנשי. היא מצליחה ליצור אקטים מיניים מגרים, מחרמנים וטובים, מבלי להשתמש בדימויים הרווחים בעולם הפורנו, של חפצון נשים ואלימות מינית. היא גם משתדלת לשמור על מינונים נכונים ולא להראות אקטים טכניים מדי. יש הרבה מגע, הנאה וחדוות מין בריאה, סך הכל נראה שגם הגברים וגם הנשים בסרטים מאוד נהנים ולרגע אחד לא נראים מנוצלים או מחופצנים. בנוסף, היא מציגה מגוון רחב של אנשים: תופתעו לגלות שלא כולם רזים, יפים או מלאי סיליקון, מדובר באנשים די רגילים, אך אסתטיים, שניתן להתחבר אליהם.
שמחנו לגלות שהנשים לא נראות מנוצלות
עם זאת, החסרון הגדול של לאסט הוא שהיא נוטה ליפול לקלישאות של מה שנהוג לחשוב על המין הנשי. בסרט Lust\love\life למשל, היא מסיימת סצנה אחת בבשורה על הריון, מיד לאחר תום הסקס ואת הסצנה השנייה בהצעת נישואין. אין צורך בכל זה. אנחנו יכולות לחיות טוב גם רק עם סיפור על אנשים שנמשכים אחד לשני ועושים אחלה סקס. אל תבלבלי אותנו עכשיו עם כל הסקס והאהבה האלה. בנוסף היא גם קצת מתישה. סיפורי המסגרת נוטים להיות ארוכים מדי וקצת מבאסים את החשק, עד שמגיעים לגוד סטאף. דווקא כאן הייתי ממליצה ללאסט לקחת דוגמה מהפורנו הרגיל ולקצר תהליכים. דקה – שתיים של דיאלוג ויאללה למיטה. אומנם אנחנו נשים, אבל כשאנחנו חרמניות, גם לנו אין כוח לברברת מתמשכת ושיחות על יחסנו לאן.
*את סרטיה של אריקה לאסט ועוד סרטי סקס שמכוונים לקהל נשי, ניתן למצוא ברשת "סיסטרס"
