פעם רופאים היו מבצעים עיסויים בדגדגן לנשים היסטריות, אבל זה היה נורא מעייף אז הם המציאו מכונה שתעשה את זה במקומם. שיעור היסטוריה מחרמן על תולדותיו של הידיד הרוטט – הויברטור
זה כבר זמן מה שהוויברטור הוא בן בית בתרבות הסקס שלנו. אפילו מי שלא משתמשת בו יודעת שמדובר באביזר סופר לגיטימי ככלי עזר, צעצוע מין או תחליף לדבר האמיתי. אפשר להגיד שהוא חרב להרבה גברים את הביטחון העצמי ואפשר לדבר עליו כעל סמל לשחרור האישה – עוד דרך להשיג אורגזמה מבלי להזדקק לגבר. נכון, הוא לא יחבק אותך אחרי זה, אבל את זה גם מרבית הגברים לא עושים. אז מאיפה הוא הגיע וכמה זמן הוא כבר איתנו? קבלו שיעור קצר בהיסטוריה, אבל זהירות: מדובר בשיעור מעט מחרמן.
בעיה רפואית ושמה חרמנות
סיפורינו מתחיל באבחנה רפואית שתודה לאל עברה מהעולם – ההיסטריה הנשית. שורשיה ביוון העתיקה ואולי אפילו קודם לכן, ומכאן גם מקור המילה. "היסטריה" פירושה רחם ביוונית, ומתברר שהיוונים השוביניסטים הקדמונים האמינו שמדובר במחלה נשית שתסמיניה הם עילפון, עצבנות, חוסר שינה, התכווצויות שרירים וכדומה, והיא נגרמת כתוצאה מנדידת הרחם בגוף האישה. הרופא היווני גלנוס בן המאה השנייה לספירה ציין שהסובלות מהיסטריה הן בעיקר נשים בעלות תשוקה מינית עזה שאינה באה על סיפוקה – אלמנות, נזירות ובתולות. וכך, במשך מאות בשנים האמינו שהפתרון להיסטריה הנשית טמון בגירוי מיני.
בתקופה הוויקטוריאנית, אז הומצא הוויברטור, האמינו שרבע מכלל הנשים לוקות בהיסטריה. זו הייתה תקופה שבה גילויי מיניות היו טאבו ונשים מבית טוב נאלצו לחיות לפי שורה ארוכה של מוסכמות ששמרו עליהן צנועות וחסודות. הטיפול המקובל בהיסטריה היה עיסוי איבר המין של האישה על ידי רופא, עד שהגיעה למה שכונה "פארוקסיזם היסטרי", מה שאת מכירה היום כאורגזמה.
"כן דוקטור, בדיוק שם". אישה חווה פארוקסיזם היסטרי
בעוד שבימי הביניים הטיפול המקובל היה עיסוי שביצעה מיילדת, הרי שבמאה ה-19 המרוויחים הגדולים היו הרופאים, שלעיתים תכופות ביצעו עיסוי ידני בנשים הרבות שאובחנו כהיסטריות. מכיוון שהעיסוי טיפל בתסמינים ולא בשורש הבעיה, הנשים החרמניות נאלצו לשוב לרופאים פעם אחר פעם. אולם כל טיפול התארך כשעה וגזל מהרופא זמן שבו יכול היה לקבל מטופלות אחרות. ולשם כך הומצא הוויברטור: השגת מקסימום תוצאות בזמן קצר.
זרנוק של מים, מכונת קיטור
כשחושבים על זה, די מדהים שהגברדיה הרפואית התייחסה אל הוויברטורים הראשונים כאל ציוד רפואי לכל דבר. הם היו מכשירי ענק מסורבלים, ללא שום קונוטציות מיניות. הוויברטור הראשון בהיסטוריה נקרא טרמוסויר – מכשיר מכני שהומצא בצרפת ב-1873 ושימש לצרכים רפואיים, ופעל על זרם של מים בלחץ גבוה. בשל עלותו הגבוהה הוא לא עשה את פריצת הדרך שעשו אחיו הצעירים.
ב-1869 פיתח ג'ורג' מיילר את המכשיר שכונה "המניפולטור", מכשיר גדול ממדים המופעל על קיטור, עם פתח המותאם לאיזורים המוצנעים של האישה. ב-1883 פותח הוויברטור האלקטרו מכני הראשון, וזה הפועל על בטריות בא לעולם ב-1899. מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20, כשהחשמל הגיע לבתים הפרטיים, ויברטורים נמכרו לציבור הרחב כמכשירי חשמל לשימוש ביתי, לצדם של מאווררים ורדיאטורים. הם שווקו כמעסים, והצרכנים השתמשו בהם ככלי להרפיית מתח שרירי ולהקלה על כאבים. שנאמר, על מי אתם עובדים.
הוויברטורים נעלמו מהמרפאות זמן קצר לאחר מכן, כשמצאו את דרכם אל הסרטים הארוטיים ששללו מהם את תדמיתם הרפואית והמהוגנת. זה השלב ההיסטורי שבו הוויברטור קיבל את התדמית המלוכלכת שלו, שאמנם השתפרה עם הזמן, אבל טרם נעלמה כליל. הוא הפך למוצר שהופיע בסרטים שלא נועדו "לאנשים מהוגנים" ובוודאי שלא לנשים נורמטיביות, ונמכר רק בחנויות דביקות שבטרם נכנסים אליהן בודקים טוב טוב אם מישהו מוכר עובר בסביבה.
הוויברטורים שבו וקיבלו לגיטימציה עם הפתיחות המינית של שנות ה-60 וה-70. אז, במקביל לשיק התרבותי שהטיף לאהבה חופשית, נעשה בהם שימוש על ידי סקסולוגים וגם על ידי מטפלות פמיניסטיות שקראו לנשים להתיידד עם גופן, וראו בו כלי העשוי לסייע לנשים ללמוד על מיניותן.
ואנחנו מציעים: במסגרת תהליך ניקוי התדמית, הוויברטור צריך למצוא את מקומו על מדפי המרכולים, לצד המחבתות החשמליות והמערבלים (הוויברטורים הראשונים שהוצעו לציבור הבורגני הרחב נמכרו ברשת סירס האמריקאית). השאלה היחידה שתישאר היא האם אנחנו באמת רוצות להוסיף אורגזמה מפלסטיק צבעוני אל עגלת הקניות שממילא כבר עולה על גדותיה, ומול כל העולם ואשתו. או שבכל זאת יש כמה דברים – שעל אף הלגיטימיות שלהם – מוטב שיישארו במגירה שליד המיטה.
