אם להקשיב לסטריאוטיפים, אז כשנשים יוצאות לחופש הן מעדיפות שופינג ומוזיאונים על פני ברים, מופעי חשפנות או טיולים מאורגנים למטרות מין עם זרים. אבל מי מקשיב לסטריאוטיפים. בפועל מתמלאים אט אט מטוסים מסביב לעולם בבריטיות, קנדיות וסקנדינביות - שמחפשות מין בתשלום עם נערי חוף חסונים, נאים, עם עדיפות לאפרו-אמריקנים. כן, בדיוק בגלל מה שאתם חושבים.
קוראים לזה "תיירות מין נשית" (Female Sex Tourism), אם כי לעיתים קרובות תיתקלו גם במושג "תיירות רומנטית" (Romantic Travel). כנראה בגלל שבחורות, גם כשהן משלמות על סקס פרוע לזונות ממין זכר, מעדיפות שזה יישמע קצת יותר "נוטינג היל".
אבל תיירות מין היא לא תופעה חדשה – על גברים שטסים לבנגקוק כדי לחגוג על תאילנדיות בפיפטי באט, או כאלה שקופצים לבוקרשט לסיבובי קזינו וזונות כבר שמענו. מדובר בפלח שוק לא קטן של גברים שבוחרים את יעדי הנופש שלהם על פי רמת הסיכויים למצוא בהם מין בתשלום. למעשה, אין הבדל גדול בין תיירות המין הנשית לזו הגברית, ודאי לא כזה שמצדיק קטגוריה נפרדת עם הילה רומנטית של מערכת יחסים.
"אין ספק שתיירות המין נפוצה הרבה יותר בקרב גברים, בטח בהקשרים הפלילי של העניין – קטינים, קטינות, סחר בנשים וכו', אבל זה קיים בהחלט גם אצל נשים", מסביר פרופסור נתן אוריאלי, מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון. "המניעים הם אותם מניעים והיצרים הם אותם יצרים - התיירות נותנת אפשרות לממש אותם בצורה יותר קלה מאשר בחיי היומיום".
נשים לבנות, גברים כהים
היקף התופעה לא גדול כמו במגזר הגברי, אבל הערכות בענף התיירות מדברות על 600 אלף נשים מערביות שיוצאות לתייר למטרות מיניות מדי שנה, רבות מהן כבר עשו את זה כבר כמה פעמים. הערכות אחרות מדווחות על 80 אלף אמריקאיות ואירופאיות אשר נוהרות רק לג'מייקה למטרות פמפום עם מקומיים מדי שנה, והמספרים רק גדלים.
"לראות את העניין הזה בפעולה זו חתיכת תופעה. מדובר במערכת שלמה", מתפעלת קאמאלה קמפאדו, מומחית לענייני מין גלובלי מאוניברסיטת יורק שבטורונטו. קמפאדו ביקרה בקריביים וחזרה כדי לספר שבימים אלה קשה להתחמק מהמון הנשים הלבנות המבוגרות והעבות המלוות בבני זוגן המקומיים, הצעירים והכהים.
אז מי הנשים שמוצאות לנכון לטוס עד הקריביים עם מזוודת מזומנים ביד בשביל לספק את צרכיהן המיניים, במה הן שונות מגברים שמנצלים קטינות בתאילנד ומתי יצטרפו גם הישראליות לחגיגה?
על אף הדמיון הכללי, תחקיר קצר מגלה מספר מאפיינים ברורים המבדילים את תיירות המין הנשית מזו הגברית. ראשית, יש הבדל ברשימת היעדים הנחשקים: בעוד שגברים מעדיפים את תיירות הסקס שלהם ברחבי אסיה בואכה מזרח אירופה, נשים נוטות להעדיף את האיים הקריביים (בעיקר ג'מייקה, ברבדוס והרפובליקה הדומיניקאנית), אפריקה (במיוחד גאנה וקניה), באלי שבאינדונזיה ופוקט שבתאילנד. אבל גם לנפאל, מרוקו, פיג'י, אקוודור וקוסטה ריקה יש מה לתרום בתחום הג'יגולוז. מזהים איזו מגמה? "מדובר בתושבי מדינות מתפתחות, כשכסף אינו בנמצא", מחדד פרופסור אוריאלי, "אבל יש גם את המיתוס שאומר שלגברים כהי עור יש איברי מין גדולים יותר. אין לו הוכחה מדעית, אבל המיתוס בהחלט עובד".
מה פתאום זיון, זאת מערכת יחסים
ולא רק היעדים משתנים: בהתאם למיטב הסטיגמות על נשים כקאצ'קעס שמכורות ל"יחסינו לאן" ו"מה אתה יותר, אוהב או מתגעגע?", מתברר שגם כשמדובר במין חסר עכבות, עמוק בלב אנחנו מחפשות אהבה. ג'ולי בינדל, סופרת פמיניסטית שעוסקת בשיקום זונות, נסעה לג'מייקה לראיין ביץ' בויז שקיימו יחסים עם נשים מערביות תמורת ממון, ונוכחה שהדינמיקה בין התיירות למקומיים שונה לחלוטין מזו של הגברים והזונות של בנגקוק למשל. הנשים, מסבירה בינדל, דורשות לפחות מראית עין של ארומה רומנטית. הן מבלות ימים שלמים עם נערי החוף השרמנטים ולעתים אף משלות את עצמן שמדובר בהתאהבות. הנערים, מנגד, לא קוראים לעצמם ג'יגולו, ורואים בפעילותם "סיוע" לנשים, ובתשלום שלהן – מתנות.
פרופסור אוריאלי מסביר שלא מדובר באקט קצר וחד פעמי, אלא ברומנים קצרים, בני זוג שמתלווים לכל אורך החופשה, גמול במתנות ולא בכסף, כל מה שיכול לעמעם את המין המזדמן לכדי מערכת היחסים. "נשים יותר מחפשות ג'יגולו לתקופת הטיול, ופחות זונה ללילה", הוא מסביר.
סקר שערך ה"סאנדיי אינדיפנדנט" מאושש: שליש מ-240 נשים שנפשו בג'מייקה והשתתפו בסקר דיווחו שקיימו יחסי מין עם מקומיים. 60 אחוז מהן הודו שהיה פן כלכלי ליחסים, אבל סירבו להגדיר אותם כקשר של זונה לקוח. עזבו זה, רובן התעקשו שהן עוזרות לגברים המובטלים ומעודדות את הכלכלה המקומית (מדהים, גם כשאנחנו מתעסקות עם ג'מייקנים אנחנו חייבות לתקן את העולם). "הדרישה לשמרנות מינית מנשים גדולה יותר, גם כשהן מרשות לעצמן להתפרע", אומר אוריאלי. "יש מחקרים שמראים שנשים נרתעות מלאכול בכמויות, או להתנהג בחייתיות. באנאלוגיה, זה מצטייר יותר 'בסדר' שגבר יפרוק את יצריו בלי חשבון מאשר אישה".
אקס פמיניסטי או סתם חופשה מהסרטים?
אך מי הן אותן מוכות גורל שנאלצות לשלם בכסף זר על המין שלהן? מחקר מאוניברסיטת בן גוריון בנושא העלה כי לנשים התרות אחר סקס גלובלי מאפיינים ניכרים וכמעט מוחלטים: לבנות, מערביות, מבוגרות (כי צעירות לא צריכות לשלם על המין שלהן) המגיעות ממעמד חברתי בינוני פלוס.
נשאלת השאלה, למה נעצר הגל הטרנדי בדרך לארץ? בכל זאת, גם אנחנו לבנות, מערביות, לחלקינו יש אפילו כסף. "אנשים שיוצאים לנופשונים בדרך כלל נוסעים ליעדים קרובים, והמדינות שבהן התפתחה התופעה הם לא טורקיה או יוון" מנסה אריאלי למצוא הסבר. אבל זה לא רק המרחק. הרי אם באמת רצינו, יכולנו למצוא אחלה ג'יגולוז גם בטורקיה. "גם החברה יותר שמרנית ומגבילה כלפי נשים", הוא מוסיף, "בעוד שהתיירים הישראלים הגברים, נוסעים להתפרע בתאילנד וקובה חופשי".
בקיצור, בנות, הדבר הכי דומה לתיירות סקס אמיתית שתמצאו כאן זה הצ'וחים על החוף שתופסים תיירות אירופאיות. ובלשמוע משפטי פתיחה זולים ומשומשים שמיועדים כלפי תושבות חוץ הרי לגמרי לא נשיג את המטרה. אבל האם זאת באמת המטרה שלנו?
יש הקושרים את תיירות הסקס הנשית לפמיניזם. בעיקר קושרות. הקושרות הנ"ל טוענות שתיירות מין נשית נולדה בשנות הארבעים המאוחרות של המאה ה-18 ברומא, בעקבות הגל הפמיניסטי הראשון, ובשנות ה-60, חזרו נשים לתור אחר בולבולים ברחבי תבל. מנגד, יש המתעקשים כי פמיניזם ותיירות מין הם מושגים מנוגדים – בין אם התיירים אוחזים בבולבול ובין אם לא, אז לא ברור אם מדובר באקט פמיניסטי או לא. אנחנו, אגב, בעד שכל האופציות שפתוחות בפני גברים יהיו פתוחות גם בפני נשים, גם אם ניצול מיני כרוך בעניין.
החיפוש של נשים אחר הפקרות קצרת טווח מיוחסת על ידי אחרים למלחמת המינים (מסתבר שבמדינות שלא עסוקות במלחמות עם סוריה, יש דבר כזה): המלחמה כוללת תחרותיות קיצונית בין בנים לבנות בבתי הספר, במקומות העבודה, במהלך הנישואים ואפילו במהלך גירושים. שאת זה, בעצם, גם בלי השם המפוצץ, יש גם לנו. בקיצור, טיילניות מין יקרות בפוטנציה, על פי כל התסמינים (גירושים, נישואים מאוחרים, גלובליזציה וכו') – תיירות הסקס הנשים בדרך אלינו. ג'מייקה – היר ווי קאם.
רוצות להתעמק בחומר? "Rent-a-Rasta", סרט אמריקאי דוקומנטרי העוסק בנשים שטסות לג'מייקה בחיפוש אחרי יו נואו וואט. "Romance on the Road", ספרה של ג'אנט בליוויו (Jeannette Belliveau) העוסק בנשים מטיילות שאוהבות גברים זרים.
ורגע לפני שאתן קופצות לרפובליקה הדומיניקנית, רק נזכיר: כחצי מיליון איש בקריביים סובלים מאיידס. שיהיה במזל.