אמנדה פאריש (52), אם לשישה (ארבעה ילדים ביולוגיים ושניים של בעלה מנישואים קודמים), נשואה לגבר הורס שהיא מאוהבת בו מעל הראש. אבל שלוש שנים לתוך הקשר, היא איבדה לחלוטין את הרצון לקיים יחסי מין. כשהציעו לה להשתתף בניסוי הוויאגרה הנשית היא הסכימה מיד, ניסתה את תרופת הפלא - ודיווחה על החוויה בטור אישי שפרסמה באתר "אלטרנט".
"אפשר לומר שאני אישה בת מזל. יש לי ארבעה ילדים נהדרים, עבודה מאתגרת ובעל חתיך שגורם לי להרגיש כמו האישה הסקסית ביותר עלי אדמות. הבעיה היחידה היא שלא בא לי לקיים יחסי מין. אף פעם. והסיבה לכך היא לא העייפות, העבודה, הילדים או הבעל שלי: זו הכימיה במוח שלי, ותו לא.
"בשבוע שעבר עברו 17 שנים מאז אושרה לשימוש הוויאגרה, גלולת פלאים שעשתה מהפכה בחיי המין של מיליוני אנשים ברחבי העולם - אבל לי עדיין אין פתרון. בחודש שעבר הוגשה שוב לאישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) תרופה בשם "פליבנזרין" - או כפי שאתם ודאי מכירים אותה, "ויאגרה נשית". הסיבה לבקשה המחודשת הוא ויכוח ארוך בין מומחים שונים בשאלה האם התסמונת שבה היא מטפלת, HSDD (היעדר עוררות מינית), בכלל קיימת. ובכן, הרשו לי להגיד לכם: היא קיימת ועוד איך, אצלי ואצל עוד כ-16 מיליון נשים ברחבי העולם".
מפעם בשבועיים - התחלנו לשכב כמעט כל יום
בהמשך הטקסט, מספרת פאריש כיצד הבעיה התחילה אצלה כשלוש שנים אחרי שהכירה את בעלה. בהתחלה, היא כותבת, הכל היה בסדר: "כשהכרנו המשיכה הייתה הדדית, מידית ועוצמתית מאוד. הרגשתי כמו תיכוניסטית, עד שאחרי שלוש שנים הרגשתי ירידה משמעותית בחשק שלי. כבר היו לי תקופות כאלו בעבר, עם בני זוג קודמים, ובמיוחד עם בעלי הראשון אחרי הלידות וכאשר היחסים שלנו החלו להידרדר, אבל הפעם זה היה שונה. הפעם, לא היה עניין פסיכולוגי, ולא הייתה בעיה פיזית. זה היה מוזר מאוד. אהבתי את בעלי יותר מאי פעם, רציתי לחשוק בו - ובאמת, באמת שניסיתי. קניתי באינטרנט שיקויים מוזרים שהבטיחו לעורר את הליבידו שלי, עשיתי מדיטציות כדי להפחית סטרס וקניתי לבנים סקסיים - שום דבר לא עזר. זה היה כאילו הנחתי על הכיריים סיר מים, שאמנם התחממו - אבל פשוט לא הגיעו לרתיחה.
"יום אחד, כשחיכיתי בתור לרופא המשפחה בעניין אחר בכלל, נתקלתי בעלון מידע על פליבנזרין. כשקראתי את הסימפטומים האופייניים לתסמונת שממנה אני סובלת, הזדהיתי כמעט עם כולם. כשהגיע תורי נכנסתי אליו עם העלון, ושאלתי אותו מה אני צריכה לעשות כדי לקבל מרשם. אחרי שהוא שאל אותי המון שאלות, כדי לוודא שאני לא בדיכאון או סובלת מבעיה אחרת, הוא קודם כל הודיע לי שיש לבעיה שלי שם - HSDD. לא מדובר בליבידו נמוך, אלא בשינויים כימיים במוח, שאפשר לראות אפילו בבדיקות הדמיה - והם שגורמים לחוסר החשק המיני הקיצוני ממנו סבלתי.
"פתאום הכל נהיה הגיוני. עוד לפני האבחנה הייתי בטוחה שזה לא קשור לבן הזוג שלי או למערכת היחסים בינינו - עובדה שלא נמשכתי לאנשים אחרים באותו זמן - אבל עכשיו היה לזה שם, והיה פתרון. היה לי הכבוד להיות מהנשים הראשונות שניסו את התרופה, עוד לפני שיצאה לשוק. בניגוד לוויאגרה הגברית, שעובדת על זרימת הדם לאיבר המין, פליבנזרין פועלת על המוח, ומסדרת את מה שהשתבש וגרם לאבדן החשק המיני. לכן, בניגוד לוויאגרה, שנוטלים לפני שמקיימים יחסים, את הפליבנזרין נוטלים באופן סדיר, כמו תרופה ללחץ דם, למשל. שבועיים אחרי שהתחלתי בטיפול כבר הרגשתי הבדל. לאט-לאט יחסי המין שלנו הפכו ממשהו שעשיתי כדי לצאת ידי חובה פעם בשבועיים לעניין כמעט יומיומי - וביוזמתי. זה כאילו ישבתי בחדר חשוך, ופתאום מישהו פשוט בא והדליק אור".
למה לא מגיעים לנו חיי מין מספקים?
פאריש לא האמינה לשינוי העצום שהביאה התרופה החדשה אל חייה ואל הזוגיות שלה: האינטימיות בינה ובין בעלה הגיעה לשיאים חדשים. "במשך שמונה חודשים הרגשתי שקיבלתי מתנה. לא רק שהתדירות של יחסי המין עלתה, גם האיכות שלהם השתפרה פלאים. אבל אז הניסוי הסתיים, האספקה של התרופה חדלה מלהגיע - ולחרדתי, כעבור מספר שבועות הודיעו למשתתפות שהתרופה לא אושרה לשיווק. הסיבה, לפי ה-FDA - החסרונות עולים על היתרונות, והתרופה עלולה לגרום לנשים להיות מנומנמות (מה שנכון, ולכן הנחו אותנו ליטול אותה מדי יום לפני שאנחנו הולכות לישון). רק לשם השוואה, תופעות הלוואי האפשריות של הוויאגרה כוללות התחרשות, איבוד ראייה, הפרעות בקצב הלב, קוצר נשימה ובצקת - קצת יותר גרוע מקצת עייפות. ועדיין, ויאגרה נמכרת מדי יום לאינספור גברים בעולם. כנראה שעליהם סומכים להפעיל שיקול דעת, בניגוד לנשים".
את הטור המרתק מסכמת הכותבת בפסקה מלאת זעם ותסכול: "לאורך ההיסטוריה, נשים נאלצו להיאבק כדי לקבל גישה לאמצעי מניעה, למשל, ועדיין נאבקות על זכותן לסיים הריון לא רצוי. לגברים, לעומת זאת, יש לא רק ויאגרה - אלא יותר מ-20 פתרונות שונים לבעיות בתפקוד המיני. לנשים אין ולו פתרון אחד. למה אין פתרון למשהו שבאופן מובהק מטריד נשים, ודורש מענה? למה לא מגיעים גם לנו חיים מספקים מבחינה מינית? ולמה, למה לא נותנים לנו לקחת אחריות על עצמנו?".