מי מאיתנו לא חוותה את זה? האווירה הייתה רומנטית, העניינים התגלגלו בקצב הנכון והטמפרטורה הלכה ועלתה. עד שלפתע, ללא שום התראה או סיבה נראית לעין, צינת מוות יורדת על המיטה. הגבר שעד לפני שנייה לא יכל להוריד ממך את הידיים נראה כמו מי ששאיפתו היחידה היא שתיעלמי.
אנחנו לא ממש מדברות על זה כי זה בטח אשמתנו; הבצל שאכלנו בצהריים או הגילוח המחפף של הרגליים הם אלו שגרמו לו לכיבוי מערכות. אבל זה קורה לכולן, אפילו לפאם פאטאליות מדופלמות.
אז נכון שאוטוטו 2010, והצלחנו להפנים שגם לגברים יש רגשות, אבל איכשהו, בהקשר המיני, אנחנו עדיין מניחות שהם סוג של פרי הרבעה; שלא משנה מה עובר עליהם – הליבידו צריך לעמוד איתן והם אמורים להיות נכונים לסקס בכל רגע. ואם העניינים מתלהטים ופתאום הפר הפרטי מפגין מעט חולשה, רוב הסיכויים שתחפשי את האשמה בעצמך: הוא לא נמשך אליי, אני דוחה אותו, הייתי תוקפנית מדי, מסריחה מדי, עצורה מדי ועוד ועוד כיד התסביך הטובה עלייך. את התובנה הכמעט בנאלית שגברים הם עם רגיש, אנחנו משילות מעלינו רגע לפני שאנחנו נכנסות למיטה.
זה לא את, אבל זה גם בידיים שלך
לא רק שגברים בוכים, חרדים, ומתאכזבים בדיוק כמונו, גם הביצועים המיניים שלהם, חוץ אולי משל דון דרייפר הבלתי נלאה, מאוד מושפעים מהמצב הנפשי שלהם, מאירועי היום ומהיכולת להתמודד בצורה פתוחה עם הרגשות שלהם. ולמרות שתמיד נעים למצוא סיבות לעסוק בספורט הנשי הלאומי, התנגחות עצמית, הקיפאון הזמני של בן הזוג לא בהכרח קשור אלייך, וגם אם כן, ברוב המקרים זה לא בגלל השערות ברגליים.
אז כשמשהו משתבש במיטה, ונראה לך שהוא לא לגמרי בעניין, במקום להתרכז במה לא בסדר איתך, כדאי שתשתמשי ברגישות הנשית המפורסמת כדי לנסות ולפענח מה עובר על האיש שלצדך. הצעד הראשון הוא להבין שקיפאון הוא בדרך כלל ביטוי של בעיה עמוקה יותר.
הנה כמה בעיות שיכול להיות שבן הזוג שלך חווה, וכמה טיפים שיעזרו לך לעזור לו, ואולי יחזירו את הלהט למיטה הצוננת.
אימפוטנציה והימנעות
הסימפטום: הדגל יורד לחצי התורן; הוא נמנע ממגע מיני מלא.
סיבות אפשריות: חרדה היא גורם מרכזי בקושי הגברי לתפקד, והסיבות מגוונות. החשש שהוא יאכזב אותך או לא יעמוד בציפיות החברתיות של ניווט ויצירה של הסיטואציה המינית; התנסות מינית קודמת שבה הייתה בעיה בתפקוד; שפיכה מוקדמת שמובילה להתנהגות נזירית והתחמקות ממגע מיני מלא. גם פחד ממחויבות עלול לגרום לאיבוד זקפה.
עשי: למרות הנטייה להיעלב ולהסתגר תזכרי שעד לפני רגע היה די ברור שהוא רוצה אותך. במקום להפנות את הגב בזעם ואכזבה, נסי לגרום לו להרגיש שזה בסדר, ששום דבר נורא לא קרה, שאת עדיין לצידו ועדיין מעריכה אותו. מילים הן לא בהכרח הדרך הטובה להעביר את התחושות האלו, פשוט תתני לו חיבוק שמשדר את התחושה שאת איתו ושהכל בסדר. יש מקרים שדווקא האינטימיות החדשה הזו מפוגגת את החרדה, והערב יסתיים אחרת. למחרת תפתחי את הנושא בעדינות, שיחה על החרדה עשויה להפחית ואף להעלים אותה.
אל תעשי: אל תנסי לעורר אותו בחזרה ולהחזיר את הרכבת למסלול, זה בדרך כלל רק יחמיר את תחושת החרדה. אל תתחקרי אותו או תנתחי בדיוק עכשיו, תדחי את המלל הכבד למחר.
התקררות והתרחקות
הסימפטום: הגבר המצחיק והחם שאת מכירה הופך במיטה לרובוט קר. הוא נאלם, בוהה או אפילו בוכה.
סיבות אפשריות: התנהלות מכנית נובעת הרבה פעמים מניתוק רגשי – הוא איתך פיזית, אבל הוא לא ממש שם מכל בחינה אחרת. גם הסיבות להתנתקות ריגשית הן מגוונות, ולרוב קשורות במשבר בעבר או בהווה: מקשר בעייתי קודם, דרך משבר בעבודה ועד טראומה קשה בעברו (במדינה כמו שלנו גברים רבים סוחבים, למשל, פצעים מדממים שקשורים בצבא). גם נטייה מינית מודחקת יכולה להוביל להתנהגות מכנית.
עשי: לפי כל הסימנים בן הזוג שלך במצב מאוד פגיע כעת, לכן נסי לתת לו תחושת בטחון, האטי את קצב ההתנהלות, ואם את לא מעוניינת להמשיך פשוט תפסיקי את המגע המיני אבל תשמרי על מגע חם ותומך.
אל תעשי: שיחת נפש לבירור העניין היא בהחלט במקום, אבל בטח לא עכשיו. כשהעניינים ירגעו חשוב שתביעי בפניו את התחושות שההתנהגות שלו מסיבה לך, אבל בלי הטחת האשמות ועלבונות, כך הוא יוכל לחוש שהוא יכול לשתף אותך והקשר שלכם רק יעמיק.
קופץ לו הפיוז
סימפטום: הוא מפסיק בפתאומיות את המגע המיני או לא מצליח לתפקד. כל החוויה מלווה בקוצר רוח ואפילו בכעס.
סיבות אפשריות: תגובה כועסת מאפיינת בדרך כלל אנשים שחווים תסכול מכך שהדברים לא מתנהלים כפי שהם רוצים. כככל שלאדם יש נטייה להקפדה על סדר מאוד מסוים שבו דברים צריכים להתנהל (נטייה לאובססיביות), כך יגדל הקושי שלו להתמודד עם שינויים בתבנית הרצויה. אדם עם נטייה לכפייתיות מחזיק בראש תרחיש מיני מועדף ומנסה לכוון את הסיטואציה כך שיתממש אחד לאחד, אם את במקרה מובילה לסטייה מהמסלול הוא יפגין קוצר רוח וכעס.
עשי ואל תעשי: למרות שהתגובות שלו מרתיחות אותך, אין טעם להתעמת מיד, ועדיף לאפשר לו את המרחק. תגובה מיידית תחריף את האיום, והוא יעדיף להצטדק במקום לגלות מה הוביל אותו להגיב ככה. נסי לשים את עצמך רגע בצד, לא כי את פחות חשובה, אלא כי בזוגיות טובה לפעמים צריך לדעת להכיל גם דברים שקשה לנו איתם. אפשר תמיד לשבור את הכלים ולהפגין זעם בחזרה, אבל הזוגיות שלכם תהיה בסכנה. אז איך תתמודדי עם הכעס והעלבון? נסי להיזכר במקרים שבהם ההתנהגות שלו כלפייך הייתה מלאת אהבה וסבלנות. אם את מבינה שהוא פעל ממקום של מצוקה אפשר לגייס הבנה – גם אם לא קבלה.
אם ההתנהגות הזאת היא לא משהו שאת מוכנה לשאת, קומי ולכי או התעמתי איתו מיד. אבל אם את מאמינה שהוא סובל מבעיה ויכול להשתנות, ואם הקשר נושא בחובו גם הרבה דברים חיוביים, אז עדיף להשהות את התגובה.
פאסיב או אגרסיב
הסימפטום: ההתנהלות שלו במיטה היא או אפאטית או בוטה וכוחנית
סיבות אפשריות: כל בעיה זוגית מחיי היומיום תגיע בסופו של דבר גם לחדר השינה, וגם אפטיות או התנהגות בוטה היא המשך של מאבקי כוח שהתחילו הרבה לפני הסדינים. זה יכול להיות ריב שטותי או שינוי עמוק במבנה היחסים; חידוש אצל אחד מבני הזוג שמשנה את מאזן הכוחות וגורם לשני לחוש מאוים, למשל אם התחלת להרוויח יותר ממנו, יכול להיות שהוא מרגיש טיפה פחות חשוב, למרות ששניכם שמחים על התוספת.
עשי ואל תעשי: אין מה לעשות במהלך האקט המיני עצמו מלבד אולי לעצור אותו. מה שכן, את יכולה להקדים תרופה למכה. רבתם בבוקר? נסי ליישר את ההדורים, לפתוח את הנושא ולדבר עליו. את חשה שהוא מעט מריר לאחרונה? תבדקי אם תקשרתם מספיק לעומק על השינוי שהתחולל.
גומרים הולכים
הסימפטום: הוא מאוד תכליתי ומכוון מטרה; משחק מקדים הוא זכרון רחוק וכל סוג של מגע שאינו חדירה נראה לו מיותר.
סיבות אפשריות: שחיקה במערכת היחסית או שחיקה ממטלות היומיום.
עשי ואל תעשי: נסי לרענן את השגרה המינית שלכם במהלך האקט, לעשות משהו קטן ומפתיע שבדרך כלל לא נכלל ברפרטואר המיני. למשל, האטי את הקצב ונסי להתמקד במגע מתמשך, של נשיקה למשל. נסי להחזיר את המפגש בין הלשונות שלכם למיטה אבל גם לחיי היומיום.
סייע בהכנת הכתבה: דרור אלרון, פסיכותרפיסט וסקסולוג מוסמך.