בעוד שרבות מאיתנו מכירות את הצורך באלכוהול כדי לשבור את הקרח בדייט ראשון או לפני סקס עם פרטנר חדש, ישנן נשים שלא מסוגלות להיכנס למיטה לפני שהן שתויות לגמרי. אחת מהן היא הטי סלוגט (31) הבריטית, שכתבה על חוויותיה לדיילי מייל.
סלוגט פותחת את סיפורה בתיאור דייט מדהים עם טים, חבר ילדות בו הייתה מאוהבת. הכל היה מושלם – עד שהם חזרו אליה הביתה: "טים עלה לחדר השינה, אבל אני לא הייתי מסוגלת לבוא אחריו. במקום זאת, נשארתי למטה, משותקת מפחד. הוא נרדם לבסוף במיטה, מחכה לי שאגיע. בבוקר למחרת העמדתי פנים שאיכשהו נרדמתי על הספה. האמת הייתה מביכה מכדי שאודה בה: לא הייתי שיכורה, והמחשבה על סקס בלי אלכוהול הייתה מבעיתה. חודשיים לפני הדייט הזה הפסקתי לשתות, ובאופן אירוני, זה היה דווקא בגלל הסקס".
את הגמילה מאלכוהול התחילה בגיל 30, ועד אז צברה לדבריה ניסיון מיני מכובד. "לפני שהפסקתי לשתות הייתי מתארת את עצמי כבעלת ביטחון גבוה מבחינה מינית. מהצד נראיתי כמו אלילה ג'ינג'ית, אחת שמרגישה בנוח עם הגוף שלה ומדלגת בקלילות בין מערכות יחסים בלי להניד עפעף. אבל האמת היא, שלא רק שרוב מערכות היחסים שלי היו מבוססות אך ורק על סקס - הן גם תמיד היו מתודלקות באלכוהול. אני לא חושבת שידעתי שיש עוד דרך להראות אהבה וחיבה, מלבד למעוד למיטה בשכרות בסוף הערב. הגישה שלי לסקס הייתה תמיד זהה, לא משנה באיזה סוג מערכת יחסים הייתי: בין אם זה היה בחור חדש, חבר רציני, או אפילו בעל – כמעט אף פעם לא הצלחתי להגיע לאינטימיות בלי אלכוהול".
View this post on Instagram
"מה אם זה יהיה גרוע ולא נוכל להעמיד פנים שסתם היינו שיכורים? מה אם אני בעצם סתם ג'ינגי'ת שמנה ופתאום גם הוא יבין את זה?"
סלוגט הכירה את בעלה בגיל 24, והתגרשה ממנו כשהיא שבורת לב בגיל 29. "הלב שלי היה מרוסק ולא ידעתי איך להתמודד עם זה, אז עשיתי מה שידעתי לעשות הכי טוב: להסתיר את הרגשות האמיתיים מאחורי הפרסונה הפרועה שלי. הרגשתי שאני חייבת להרחיק את כל מי שניסו להתקרב אליי, ועשיתי את זה באמצעות סקס: יכולתי לתת להם את הגוף שלי, כל עוד לא נתתי את הלב שלי".
>> יותר מדי נשים מרגישות שהן חייבות לעשות סקס גם כשהן לא רוצות
בשלב מסוים סלוגט הבינה שהיא במצב נפשי לא טוב, והחליטה להיגמל מהאלכוהול. "המסע שלי לגמילה היה קשה, והעובדה שהפסקתי לשתות בבת אחת רק החמירה את החרדות שלי. אבל, במפתיע, הסביבה התחילה להיות יותר נחמדה אליי. אנשים התעניינו במה שהיה לי לומר. תמיד השתכרתי כדי שכולם יאהבו אותי – ופתאום מצאתי את עצמי פיכחת, ויותר אהובה משהייתי בחיי. החברויות הלא משמעותיות נעלמו מחיי, וכך גם ההנגאוברים שלי. אבל, יחד איתם נעלם מחיי גם הסקס.
"הפחד שלי מלהיות באינטימיות גופנית עם גבר – ולא משנה כמה מקסים הוא – בלי השפעת אלכוהול הפך לכזה שמכשיל כל מערכת יחסים חדשה. אני לא מצליחה לכבות את הקול הקטן הזה שמציק לי: מה אם זה יהיה גרוע ולא נוכל להעמיד פנים שסתם היינו שיכורים? מה אם בכל הפעמים שחשבתי שאני טובה במיטה סתם עשיתי סקס שיכור ומגושם? מה אם הוא שכב איתי שיכור והוא יתחרט על זה בבוקר? ומה אם אני בעצם סתם ג'ינגי'ת שמנה ופתאום גם הוא יבין את זה?
"למרות שהאמנתי שטים הוא 'האחד', הפחד מחשיפת הגוף שלי והרגשות שלי היה כל כך משתק, עד שהעדפתי לוותר על הניסיון ליצור איתו משהו חדש בשלב הזה. איבדתי את הבטחון המיני שלי. אני מקווה שבעתיד אגלה שוב את ה'מוג'ו' שלי, ועד אז, אני הולכת ליהנות מהעובדה שסקס לא מגדיר אותי יותר. סקס הוא לא פרס, לא מטרה, לא פעילות חסרת משמעות להעברת הזמן. ורק כשאצליח להוריד את כל המגננות שלי, אני אוכל ללמוד איך לעשות סקס מחדש – גם כשאני לא שיכורה".