את הדיון במיניות האישה תמיד ניהלו גברים. ביוון העתיקה חשבו שלנשים אין תשוקה מודעת למין, אבל שמגע מיני הכרחי עבורן כי הוא מהווה אמצעי להקלה על ליבן הכורע תחת לחץ הדם המצטבר בו. כמובן שלא הייתה אז התייחסות לעונג נשי, ורק במאה ה-17 החלו רופאים להחשיב את האורגזמה להכרחית וראו בה כלי לריפוי של נשים מסימפטומים רבים, ביניהם גם דיכאון או עצבנות, שנכללו תחת הכותרת "היסטריה".
הרופאים המודאגים ביצעו בנשים החולות מסז' וגינלי שמטרתו להביא לפורקן המתח, מחולל המחלה, ואף המציאו את הוויברטור המכני הראשון. אז כנראה שפמיניסטים גדולים הם לא היו, אבל בזכותם התבססה ההבנה שהאורגזמה יפה לבריאות. הגברים במזרח, לעומתם, דווקא הבינו היטב ללבה ולווגינתה של האישה, וייסדו פרקטיקות מיניות שבהן העונג שלה לא פחות חשוב משל בן זוגה.
הדיון במיניות כבר חזר די מזמן למגרש שלנו, אבל עדיין יש דברים שאנחנו לא יודעות על האורגזמה שלנו. כמשחק מקדים לדבר האמיתי, קבלו טיפים של סקסולוג ומנחה טנטרית, שיסללו לכן את הדרך לאורגזמה משופרת.
יש אורגזמה ויש אורגזמה
למרות שמבחינת רובנו אורגזמה יש רק אחת, מסתבר שיש הרבה סוגים, ונהוג לחלק אותם לפי האזורים בגוף שהגירוי שלהם מביא לאורגזמה. העיקריות הן אורגזמה של הדגדגן (שאותה חוות רוב הנשים ואינה כרוכה בחדירה), אורגזמה של הנרתיק, אורגזמה של נקודת הג'י ואורגזמה של השד. למעטות יש גם אזורים אורגזמתיים איזוטריים במיוחד: גבות, חניכיים או ברכיים למשל.
את זה שנשים יכולות לחוות יותר מאורגזמה אחת כבר פחות או יותר ידענו, אבל מה שלא סיפרו לנו זה שהיכולת הזאת תלויה בסוג האורגזמה שהגעת אליה. חווית אורגזמה של הדגדגן? כנראה שכאן נגמר העניין עבורך. אורגזמה של הדגדגן דומה לאורגזמה הגברית, היא יוצרת גירוי עצבי כל כך אינטנסיבי, עד שהאזור הופך לרגיש למגע וזקוק למנוחה.
עבור רוב הנשים היכולת לחוות אורגזמה עם בן זוג תלויה ביכולת שלהן להכיר היטב את האופן שבו הן מגיעות לאורגזמה, מסביר דרור אלרון, פסיכותרפיסט וסקסולוג מוסמך. מה שאומר שלמרות שזה תמיד נחמד שיש מישהו אחר שאפשר להאשים, האחריות על האורגזמה שלנו, או על היעדרה, היא בעיקר עלינו. אלרון מדגיש שהיכרות אינטימית לא מתרחשת באופן ספונטני, ומי שרוצה למצוא את הפורקן או להעצים את ההנאה, רצוי שתיקח את העניין ברצינות ותתוודע לעצמה.
לפני הכל חשוב להדגיש שהאורגזמה היא אקט של שחרור. אם את מתביישת, או חוסמת את תגובותייך הטבעיות, את רק מתרחקת ממנה. עוד חשוב לדעת שאין דרך אחת נכונה להגיע לאורגזמה – עבור כל אחת קיימת רק הדרך שלה. מה שכן, עבור רוב הנשים אין צורך בחדירה – מחקרים מלמדים שבין 70 ל-80 אחוז מהנשים מגיעות לאורגזמה רק מגירוי הדגדגן.
עוד לא חווית אורגזמה ואת רוצה לנסות?
אם טרם חווית אורגזמה (אגב, מרילין מונרו התוודתה בפני הפסיכאטר שלה כי את האורגזמה הראשונה שלה היא חוותה רק בגיל 35), מומלץ להקדיש זמן להיכרות עם הגוף ועם ולאוננות. זה תהליך שלא קל להתחיל בו, ולכן רצוי לא לחשוב עליו כעל מרוץ להשגת אורגזמה, אלא להתמקד במחשבה שאת רוצה ללמוד מה מהנה אותך.
הצעד הראשון הוא היכרות עם מבנה איבר המין הנשי. אלרון מציע להביט בבגופך העירום ובאיבר המין שלך בעזרת מראה, ולנסות לחוש את האיברים השונים בגוף באמצעות מגע מלטף. כעת כדאי לשים לב איפה נעים יותר או פחות ובאיזו עוצמה בדיוק נוח לך, מכאן הדרך לאוננות סלולה. נסי להתרכז בזה מדי כמה ימים, והתחילי לפנטז על מה שמגרה אותך מינית. צרי אווירה מתאימה וחזרי על סוגי המגע שנהנית מהם במיוחד.
אם מעולם לא חווית אורגזמה, ייתכן שתזדקקי בשלב ההתחלתי לגירוי ממושך מאוד ובריכוז רב, אבל ככל שההיכרות שלך עם התחושות הגופניות ועם מחשבותייך המעוררות גדלה, כך גדלה היכולת להגיע לאורגזמה. לעיתים תחושי שאת מתקרבת אך לא חווה פורקן, יתכן שגם תתאכזבי. נסי לא להתייאש, הרפי מעט וחזרי לגרות עצמך. התמדה חשובה לתהליך. מי שמתקשה להגיע לשיא באמצעות גירוי ידני, יכולה להיעזר בוויברטור או במים זורמים.
לאחר שחווית פורקן באוננות עצמית, ניתן לצרף את בן הזוג ויחד איתו להמשיך באוננות עצמית לשם התמודדות עם פחדים מאובדן שליטה לידו. כשתצליחי לחוות אורגזמה כשבן הזוג נוכח, הגעת לפריצת דרך שאחריה תוכלי, אם תרגישי מוכנה לכך, לחוות אורגזמה בעזרת גירוי על ידי בן הזוג.
חווית אורגזמה ואת רוצה מקצה שיפורים?
נשים שכבר חוו אורגזמה יכולות לשפר אותה בין היתר על ידי אימון של שריר רצפת האגן. זהו שריר שעובר סביב פתח הנרתיק מכסה את תחתית האגן, ומתכווץ בשעת האורגזמה. נשים שאימנו אותו דיווחו שלאחר 5-6 שבועות של תרגול התעצמה הנאתן המינית.
הדרך הכי טובה למצוא אותו, לא נעים לומר, היא כשאת עושה פיפי: זה השריר שאת מכווצת כדי לעצור את הזרימה. תרגלי מספר פעמים את עצירת השתן וכך תכירי את השריר במצב של כיווץ. בסוף מתן השתן, לחצי עליו חזק כאילו את סוחטת את הטיפות האחרונות. לתרגול השריר צריך ללחוץ עליו למשך 3 שניות, להרפות ל-3 שניות ושוב ללחוץ ל-3 שניות וכן הלאה. בהתחלה תרגלי סדרה של עשר לחיצות בנות שלוש שניות, שלוש פעמים ביום בכל זמן שהוא (בעבודה ליד המחשב או בתור בסופר למשל). באופן הדרגתי תחושי יכולת שליטה גבוהה בשריר.
ואיך עושים את זה בטנטרית?
חייה כספי, מנחת סדנאות טנטרה, מוסיפה עצות ומילות חוכמה מהמזרח: כדי להגיע למצב שבו האקסטזה המינית מתאפשרת, את צריכה לחוות שחרור, התמסרות וכניעה ליצריות שבך. תחושת השחרור נשענת על רשת הבטחון שמספקת האינטימיות הזוגית, וזה קצת קשה כשאת חשה שאת מושא לשיפוט ולביקורת (בין אם ביקורת עצמית ובין אם חיצונית).
ברוב המקרים, אישה שמעולם לא חוותה אורגזמה מתקשה לשחרר שליטה ולהתמסר להנאה וליצריות שבה, מסבירה כספי, לכן גם היא ממליצה להתחיל בהתקרבות אל עצמך ובהשתחררות מחסמים שקשורים באיבר המין.
כספי מייעצת להסתגר באמבטיה פעם בשבוע, עם נר או קטורת, להתבונן במראה ולשים לב לתחושות שההתבוננות הזאת מעלה. ציניות, שיפוטיות, סלידה, התעניינות? את כל הרגשות האלה רשמי ביומן באופן הכי ניטרלי שאת יכולה ודרך זה תוכלי להתבונן באופן שבו את מתבוננת על איבר מינך. קריאה חוזרת של הרישומים שלך תנטרל את השיפוט ותסייע לך לזהות את טיב הגישה שלך כלפי איבר המין, הוא יפסיק להיות "המקום שם למטה" ויהפוך לאיבר מכובד במשפחת האיברים.
לנשים שחוו אורגזמה ורוצות להוציא ממנה קצת יותר, חייה מציעה לאמץ את התפיסה הטנטרית של האורגזמה כאירוע אנרגטי של עלייה ופורקן, שניתן לוויסות על ידי הנשימה. האנרגיה המינית ניבנית באגן, ודרך הנשימה אנחנו יכולות למשוך אותה מעלה ולהגביר אותה. התרגיל הבא הוא דרך מצויינת לעשות זאת: במהלך האקט שאפי אוויר תוך כיווץ של שריר רצפת האגן, ונישפי תוך כדי הרפייתו. חיזרי על כך מספר פעמים תוך התמסרות לתחושה והתמלאות בנשימה, מבלי להיתקבע על התרגול, הנשימה והעבודה של שריר רצפת האגן יובילו לאורגזמה משודרגת.