אם תמיד פנטזתן בסתר ליבכן לצאת לדייט עם גבר איטלקי, מסתורי ושרמנטי ותהיתן איך זה יהיה לחלוק איתו פסטה, כוס יין ואז לגלוש גם לקינוח - אם אתן מבינות על מה אנחנו מדברות - אז הנה אנחנו נגיד לכן איך זה יהיה. ביקשנו משלוש ישראליות החיות באיטליה לספר לנו מעט על המאהב האיטלקי ועל ההבדלים בינו ובין הגבר הישראלי שאנחנו מכירות.
"זה מאוד משתנה מאזור לאזור, בעיקר בין הדרום לצפון", אומרת שירי (30), סטודנטית לווטרינריה בת 30 שגרה באיזורים שונים באיטליה כחמש שנים. גם רונית (41), שחיה באזור כפרי בצפון איטליה, מסבירה שאיטליה גדולה ומגוונת - וגם סוגי המאהבים שבה משתנים לפי האיזור הגיאוגרפי. "הגברים הדרומיים הם שילוב של ערב וים תיכון, והגברים בצפון איטליה הם אנשים סגורים, מחושבים וקרים יותר ביחס לשאר האיטלקים. בטח שאי אפשר להשוות אותם לספונטניות והטבעיות הישראלית", היא אומרת. לפי שירי, ההבדלים האלה ניכרים מאוד בדרך פה פונים גברים איטלקיים לנשים: "בדרום מתחילים עם בחורות ברחוב, שורקים, זורקים הערות ופחות מתביישים. הגברים של צפון איטליה, לעומת זאת, הרבה יותר מאופקים ומנומסים".
גם אם הגברים האיטלקים נוטים פחות להתחיל עם בחורות ברחוב, הם עושים משהו אחר: "הם בוהים", אומרת שירי, "בארץ אם עוברת בחורה יפה ברחוב אז אוקיי, יסובבו אחריה את הראש, וגם זה לא תמיד. פה הם ממש יבהו בה. הם יסתכלו במבט של 'מה הייתי עושה לך', אבל זהו, חינכו אותם שזה לא מנומס, אז הם פשוט לא יגשו. בהמון מקומות יש עמודי פייסבוק אזוריים שנקראים spotted, ואם נגיד ראית מישהי שמוצאת חן בעיניך, אז במקום לגשת אליה אתה תחזור הביתה, תיכנס לפייסבוק ותכתוב 'ראיתי ברחוב מישהי שלבשה חולצה ורודה עם ג'ינס, אם זאת את צרי קשר ונלך לשתות משהו'".
נטלי (31), שגרה במילאנו בשלוש השנים האחרונות ויוצאת בימים אלה עם גבר שעל פיה הוא "איטלקי לא איטלקי", מתארת גם היא את תופעת הבהיות. "הם בוחנים אותך באופן הכי חסר טאקט שיש, בלי לנסות להסתיר בכלל", היא אומרת, ומספרת שהיא חוותה את האיטלקים דווקא כנועזים מאוד בהקשר הפיזי - על גבול המטריד, אפילו. "אני חושבת שבאופן כללי באיטליה גברים נוטים קודם לגעת ואז לדבר, במיוחד במועדונים או ברים. קרה לי כאן שגבר הכניס לי יד מתחת לחצאית לפני שבכלל ראיתי את הפרצוף שלו. אחד המשפטים הראשונים שלמדתי להגיד פה זה 'אתה יכול להסתכל בלי לגעת'".
וכשהם כבר נוגעים? "באופן גורף אני מרגישה שרוב הגברים האיטלקים פשוט לא מנשקים טוב", פוסקת שירי. "אני ממש מעדיפה את הנשקנים הישראלים. האיטלקים ג׳נטלמנים ומנומסים, אבל כמעט כולם ינסו לנשק בסוף הדייט. כשיצאתי פה עם מישהו בפעם הראשונה והתנשקתי איתו בסוף הערב חשבתי שסתם נפלתי על נשקן גרוע, ואז הבנתי שזה דפוס. יש לזה אפילו שם - הם קוראים לזה לימונרה (limonare), וזו הפרשנות שלהם לנשיקה צרפתית. זה ממש מרגיש כאילו בבית ספר, בשיעורי חינוך מיני, מלמדים אותם להתנשק כמו בסרטים וככה הם מיישמים את זה: מצמידים שפתיים עם פה פתוח ואז נותנים ללשון להשתולל בתוך הפה של הפרטנר כאילו היא בלונה פארק".
שירי ממשיכה ואומרת שגם כשהם מבצעים מין אורלי, האיטלקים משתמשים באותה עבודת לשון גרועה. "הם פחות נוטים לרדת בהשוואה לישראלים, וגם כשהם כבר יורדים - זה ממש לא טוב". בהתחלה, שירי חשבה שאולי הבעיה אצלה. אחרי שיחה עם חברות היא הבינה שמדובר בתופעה: "כמו בנשיקות, הם דוחפים את הלשון לכל כיוון בלי מחשבה. זה כאילו החוויות האינטימיות שלהם לא מתפתחות ומשתדרגות".
לעומת שירי, נטלי דווקא מספרת שהגברים האיטלקים מאוד אובססיביים לגבי מין אוראלי: "גם לתת וגם לקבל. ושמעתי גם מהרבה חברות איטלקיות שלי שהם תמיד מבקשים אנאלי, שזה משהו מאוד שגור פה". רונית מוסיפה ומסכמת שהאיטלקים לא חולי סקס - למרות שהם אוהבים להציג את עצמם ככאלה. "ניסיתי לשכנע שני גברים, כל אחד בתקופה אחרת, לעשות אורגיה – וזה היה ממש לא רלוונטי מבחינתם. מבפנים הם ילדים טובים שעדיין נמצאים מתחת לסינר של אמא", היא אומרת.