העובדה שאני לייט בלומר היכתה בי כמו זרם של מים קרים במקלחות של מחנה שמונים. הימים היו ימים בהם חברותיי לנשק (כלומר, אחיותיי לקולה זירו) נלחמו למען מרשמים על גלולות בזמן שאני המשכתי לדמיין איך אבדן הבתולין שלי ייראה כמו מה שקורה אחרי שהנסיך מנשק את שלגיה – אבל לא מתאים להראות לילדים קטנים. האמנתי שאני לא אהיה עוד נערה מוכת חרמנות כמותן. אבל הו, מאז עברו עליי עוד כמה מקלחות קרות וגלים של תוכחה ששטפו אותי עם ההבנה שזה לא חייב להיות נסיך, גם לא דוכס. לפעמים אפשר גם להתפשר על האח הגדול של חברה שלך מהתיכון. ואיך לומר – גם ליצן חצר הוא לא היה.
אבל מה זה משנה אם הוא השתמש בסרט הלא נכון של דיסני כדי לחרמן אותי (מלך האריות למקרה שתהיתן). העיקר שמה שצריך להיקרע, נקרע. אני לא הייתי בתולה יותר ומעתה החיים יכולים להמשיך לזמן לי נסיכים סוג ז' בלי שאחוש אשמה. אז כן, על הנייר לא הייתי בתולה יותר, אבל אני כבר ציינתי שאני לייט בלומר?
מאז אותו לילה אני אולי פחות יפה, לא בת 19 וכמו שכבר ציינתי – לא בתולה יותר. אז איך זה שבכל זאת שלחו אותי לאבד אותם בשנית כמשימה עיתונאית? כי מסתבר שבזמן שגברים שיחקו בי, נשים שיחקו בוויברטורים ודומיהם. ואני שוב התפכחתי שנה-שנתיים מאוחר יותר.
עוד באותו ערב בו קיבלתי את ה-ABBY G, שהיה תכול בדיוק כמו צבע העיניים החביב עליי – גיליתי שהממזר הקטן הזה כבר יודע הכל מבלי שאצטרך להסביר לו שום דבר. שזה כבר חידוש עבורי. אצבע האלוהים הזו מעוצבת בעדינות, להבדיל מהדימוי הפאלי האגרסיבי שהופך אותו להרבה יותר ידידותי ובצורת זווית כדי להגיע לאזור ההוא בפושפוש שלי שעד היום אני והגברים ששכבתי איתם טענו שנולדתי בלעדיו. אז כן, מזל שהשותפים שלי ישנים עם אטמי אוזניים. (בגלל הצרחות שלי, כן?)
ה-ABBY G הוא כל מה שהיה חסר לי בגברים עד היום, אחד שיודע לתת עבודה – ובשקט (וכן, מדובר בנתון די קריטי כשגרים בדירת שותפים). הוא מצוייד בארבע דרגות רטט, שישה מקצבים, אחיזה קלה ומגיע לכל היותר לאורך של כ-11 ס"מ. כך שהוא לגמרי מושלם לבתולות כמוני, אבל לא רק. בקיצור, באיחור של כמה שנים זכיתי לאבד את זה לאור גרילנדות ועל פי חוקי הפנטזייה הנסיכית שלי. רק מקרה חמור של חנק מתפוח היה חסר לי. בשם האותנטיות.
מחיר: 495 שקל. ניתן להשיג בחנות "סיסטרס".